תשכחו מסטורי: יעדים תיירותיים שאסור לכם לצלם בהם

לפני שנים, לפני עידן הסמארטפונים, צילום תמונות דרש מצלמה עם פילם, וגם תאורה מספקת או שימוש בפלאש. הופעת הטלפונים הסלולריים אפשרה לאנשים לצלם בכל מקום ובכל זמן, אפילו בתאורה חלשה.

אבל לא בכל מקום יזרמו עם הרצון שלכם לתעד. ואנחנו לא מדברים רק על אזורים מאובטחים בשדה התעופה או מתקנים ממשלתיים מסוימים, אלא על יעדי תיירות פופולריים ואהובים ברחבי העולם. הנה המקומות שאסור לכם לצלם בהם.

האפשרות לצלם בתוך מוזיאונים משתנה ממקום למקום. יש מוזיאונים שאוסרים צילום לחלוטין, יש שאוסרים רק צילום עם פלאש, ויש שמגבילים את הצילום רק ביחס ליצירות מסוימות. הכללים נובעים מחששות לגבי זכויות יוצרים, דהיית יצירות אמנות ועוד. זה קורה בעולם כולו - וגם בישראל.

בדומה למוזיאונים, האפשרות לצלם מופעים משתנה ממקום למקום. מופעים נחשבים ליצירות אמנות לכל דבר, וזכויות היוצרים בחלקם נלקחות ברצינות רבה. חלק מהמקומות לא מתנגדים לכך, אך אחרים עשויים לאסור זאת לחלוטין.

הפארק הלאומי אולורו-קאטה ג'וטה (Uluru-Kata Tjuta) הוא ביתו של אחד האתרים המפורסמים והמרהיבים ביותר באוסטרליה: אולורו, המכונה לעיתים "אייריס רוק" (Ayers Rock). אך האתר נחשב קדוש בעיני העם האבוריג'יני, שהם למעשה בעלי הקרקע. בספטמבר 2019 הם אף ביטלו את האפשרות לטפס על אולורו. הצילום אסור גם באזורים מקודשים מסוימים סביב הסלע, וצילום מסחרי נאסר לחלוטין.

עמק המלכים הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הוא שימש כאתר קבורה של המלוכה המצרית הקדומה בין המאות ה-16 וה-11 לפני הספירה, ואחד ה"דיירים" המפורסמים שלו הוא המלך תות ענח' אמון. במשך שנים, היה אסור לצלם בכל העמק, אבל ב-2018 האיסור בוטל באופן חלקי. כיום מותר לצלם בטלפון נייד אך ללא פלאש. לגבי מצלמה - ידרשו מכם לרכוש היתר צילום מיוחד בכניסה.

אם תחפשו תמונות של מגדל אייפל, תגלו אינספור תמונות שצולמו ביום. תמצאו גם כמה תמונות לילה, אבל הרבה פחות - וזה לא מקרי. מבחינה טכנית, צילום המגדל בלילה אסור על פי חוק. זאת מאחר שלתאורה שמאירה אותו יש זכויות יוצרים.

טירת נוישוונשטיין (Neuschwanstein), המכונה גם "טירת האגדות", היא ארמון מהמאה ה-19 הנחשב לאחד האתרים הפופולריים מסוגו בגרמניה. תוכלו לצלם את המבנה החיצוני כמה שתרצו, אבל צילום (סטילס או וידאו) בתוך המבנה - אסורים לחלוטין (למעט מצבים שבהם מונפקים אישורים מיוחדים).

הטאג' מהאל הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. המבנה עצמו הוא מאוזוליאום עצום ממדים. ניתן לצלם אותו מבחוץ כמה שתרצו, אולם מאחר שפנים המבנה הוא קבר - צילום בתוך המאוזוליאום הראשי נחשב חסר כבוד. גם אזורים מסוימים בעיר מומבאי אינם מתירים צילום, בפרט בעונת התיירות. חלק מהמקומות בעיר אינם מתירים אפילו סלפי.

רוב האנשים שמעו שאסור לצלם בקפלה הסיסטינית בגלל חשש שהפלאש יפגע בציורי הקיר האגדיים. אבל זוהי רק סיבה אחת, ויש סיבה נוספת: בעבר דווח שהסכם חסות עם חברה יפנית שמימנה את שיקום הקפלה העניק לה זכויות בלעדיות לצילום במקום.

יפן משופעת במקדשי שינטו ופסלי דת מרהיבים. חלקם מתירים צילום ובחלקם הצילום אסור לחלוטין. שימו לב לשלטים.

רוב המקומות באמסטרדם מתירים צילום, ואפילו בקופי שופס המפורסמים שלה. עם זאת, צילום בתוך מבנים ברובע האורות (החלונות) האדומים אסור בהחלט. אם תנסו לצלם בחשאי, בעלי עסקים זועמים עלולים לקחת מכם את הטלפון שלכם. אל תנסו.

בדרום קוריאה חוקי הפרטיות הם עניין רציני מאוד. צילום אנשים - אפילו במרחב הציבורי - עלול לגרור צרות אם מישהו חש שזכויות הפרטיות שלו הופרו. למדינה יש הגנות חזקות על מה שנקרא "זכות הדיוקן", כלומר אנשים בתמונות שלכם שניתן לזהותם עשויים להגיש תלונה, גם אם סתם רציתם לצלם מקום ציבורי.

צילום מבנים ממשלתיים, גשרים מסוימים וארמונות השייח'ים אסור בהחלט באיחוד האמירויות ועלול לגרור קנסות או אפילו מאסר. חלק מהמקומות הקדושים אסורים אף הם בצילום. שימו לב לשלטים.

"בית התכשיטים" (Jewel House) שבו מצויים תכשיטי הכתר של הממלכה שוכן במגדל לונדון מאז 1661, וחל איסור לצלם בו. בכנסיית ווסטמינסטר הפופולרית יש הגבלות על הצילומים: אין לצלם בזמן תפילות, אסור לצלם סרטונים או להשתמש בפלאש, וגם לא במקלות סלפי.

מזה שנים רבות, אסור לצלם בבתי קזינו בלאס וגאס, וזאת במטרה להגן על פרטיות האורחים שמהמרים, למנוע רמאות וגם להגן מפני תכנון שוד. בתי קזינו מסוימים עדיין אוכפים כלל זה בקפדנות, בעוד שאחרים מקלים יותר בעניין, במיוחד אם אתם מצלמים רק את עצמכם. ומזרחה משם - הפנטגון, מטה משרד ההגנה האמריקאי, מציע סיורים מודרכים. לאחר ההגעה לשם אסור לצלם אותו גם מבחוץ וגם מבפנים. למעשה, אסור אפילו להכניס למבנה טלפון נייד.