אחרי יותר ממאה שנה שבהן היה סגור ומגודר, מגרש פרטי בלב ירושלים, שבמרכזו מצודה עות'מאנית נדירה מהמאה ה-17, עומד להיפתח מחדש ולהפוך לבית מלון ומרחב ציבורי פתוח ירוק ונגיש לטובת תושבי העיר ואורחיה.
התוכנית המוגשת על ידי חברת בלגיה ישראל בע"מ קיבלה המלצה להפקדה מעיריית ירושלים ומהוועדה המחוזית, והיא תעלה בימים הקרובים לדיון בהתנגדויות לאחר שמרכז בגין ותיאטרון החאן הסירו את התנגדותם והכירו בחשיבות הפרויקט. מטרת התוכנית להשיב לציבור שטח פרטי משמעותי במרחב כתף הינום - אזור בעל ערך נופי, היסטורי ותרבותי ראשון במעלה.
בהמלצה של עיריית ירושלים להפקדת התוכנית מובהר כי היא ניתנה לאחר בחינה מעמיקה של השפעתה על תושבי העיר ועל המרחב העירוני כולו. העירייה מברכת על הרצון להפוך את המתחם הסגור והמוזנח, שמהווה כיום "חור שחור" במרקם העיר, למרחב פתוח ונגיש לתושבי ירושלים - וליצור נקודת חיבור משמעותית בין אתרי תרבות וטבע עירוני מרכזיים דוגמת: תיאטרון החאן, בית בגין, הסינמטק, התחנה הראשונה, הכנסייה הסקוטית וגבעת התנ"ך.
בלב המתחם נמצאת מצודה חקלאית עות'מאנית מהמאה ה-17 - שריד נדיר מסוגו, שכיום מוסתר מהעין ומנותק מהרחוב. במסגרת התוכנית, ובדרישת עיריית ירושלים, יעבור המבנה תהליך שיקום ושימור מקיף, ייפתח לכניסה חופשית לציבור ואף יאפשר עלייה לגג המצודה - לתצפית פתוחה לעבר העיר העתיקה וגיא בן הינום.
כמות חדרי המלון צומצמה ל-80 חדרים בלבד
למעלה משני שלישים משטח המגרש יוקדשו לשטחים פתוחים נגישים לציבור בכל שעות היממה: שבילי הליכה, אזורי ישיבה, מרפסות תצפית ומרחבי שהייה. המתחם עתיד להפוך לשער העלייה המרכזי אל גבעת התנ"ך ולנקודת עצירה טבעית עבור מטיילים ותושבים.
תכנית המלון משתרעת על פני שטח של כ-5 דונם, המצוי במתחם שבין הרחובות דוד רמז ממערב, בית מורשת בגין והכנסיה והמלון הסקוטי ממזרח גבעת התנ"ך ומתחם תיאטרון החאן מדרום.
בעקבות ההתנגדויות החליטו היזמים לערוך שינויים בתכנית ביניהם: ביטול המבנה המסחרי בחזית המתחם הפונה לרחוב דוד רמז, תיקון זה מסייע בחשיפת המצודה שתתנוסס במלוא הדרה על הרחוב ומדרון הסלע הטבעי. בנוסף, צומצמה כמות חדרי המלון ל-80 חדרים בלבד.
בימים שבהם ירושלים מחפשת איזון עדין בין שימור לפיתוח, בין טבע לעיר ובין תושבים לאורחים - נדמה כי בפני הוועדה המחוזית עומדת הזדמנות אמיתית לאשר מהלך ציבורי אחראי, שמחזיר לתושבי העיר מרחב סגור, מציל נכס היסטורי ייחודי ומחזק את לבה של ירושלים לדורות.
"מבנה ייחודי שמעולם לא היה נגיש לציבור"
האקולוג ד"ר רון פרומקין, מסר כי הפרויקט קיבל את אישור פקיד היערות, וכי אין במגרש עצים ייחודיים בעלי ערך נופי יוצא דופן. בשטח יש עצי אורן הנטועים בזווית מסוכנת ומועדים לקריסה. עצים הנמצאים כיום בסכנת קריסה יוחלפו בצמחייה חדשה המותאמת לנוף ההיסטורי של ירושלים ועל כן, יש להחליפם. כמו כן, יש מספר מינים פולשים. החברה מתחייבת לטעת עצים בהיקף נרחב שיתחוזקו באופן שוטף בהשקעה של מאות אלפי שקלים.
יועץ התיירות עופר פופס מדגיש, כי הפרויקט נותן מענה למדיניות משרד התיירות, המצביעה על מחסור משמעותי ביחידות מלונאיות בירושלים ועל הצורך הדחוף בהגדלת היצע חדרי המלון בעיר. הוא מוסיף כי התפיסה התכנונית רואה במתחם מרחב עירוני פתוח ולא מתחם מלונאי סגור - הכוונה היא ליצור מקום מפגש בין ירושלמים לאורחים בעיר - מרחב מזמין לשהות, לטייל, לסעוד ולהירגע, כחלק מהרקמה העירונית ולא כמובלעת מנותקת ממנה.
משה שפירא, אדריכל השימור של הפרויקט מסר: "מדובר במבנה ייחודי שמעולם לא היה נגיש לציבור. פתיחתו תאפשר לתושבי ירושלים להכיר נדבך כמעט לא מוכר בהיסטוריה של העיר - זו תרומה משמעותית לשימור המורשת ולהעמקת הקשר של הציבור למרחב".
אדריכל הפרויקט ירון קופרשטוק מסר: "התכנון נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם מחלקות התכנון והשימור בעיריית ירושלים והצוות המקצועי של הוועדה המחוזית וכולם יחד היו שותפים לגיבוש הפתרון הנכון למקום. בחרנו לעצב את קומת המסד שמגשרת בין מפלס הרחוב ומפלס המצודה, כמערכת של קמרונות חצובים בסלע ובכך להתייחס לחציבה בסלע מימי בית ראשון שנמצאת במתחם 'כתף הינום' כמו גם לחציבה בסלע של אולמות תיאטרון החאן הסמוכים לו, מתוך מטרה ליצור קשר פיזי/תרבותי ישיר בין הפרויקט וסביבתו ההיסטורית".
לדברי פרופ' מנחם לורברבוים, ממייסדי החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, "זה אחד הלבבות של ירושלים. השאלה איננה האם לפתח אזורים כאלה - אלא באיזו רגישות ואחריות עושים זאת. המתחם יכול להפוך מנקודה סגורה למרחב מחבר בין מוסדות ציבור, תושבים ומבקרים".