שנה קשה לטבע בארץ. איפה טיילו הישראלים הכי הרבה?

רשות הטבע והגנים מסכמת שנה לא קלה בצל המלחמה שהסתיימה, עם מיעוט מבקרים יחסי לשנים הקודמות. "אחד האתגרים הכי גדולים שלנו לאחר המלחמה היא תיירות הפנים, שחוזרת ומתאוששת. אנחנו סוגרים את השנה בכמעט 9 מיליון מבקרים בתשלום", אמרה היום (שני) רעיה שורקי מנכ"לית רשות הטבע והגנים במסיבת עיתונאים שהתקיימה במרכז הארצי להצלת צבי הים החדש בגן לאומי נחל אלכסנדר.

להבדיל, ב-2019, שנת השיא בתיירות בארץ, ביקרו 12.8 מיליון איש בגנים ואשתקד 6.9 מיליון בלבד. השנה ביקרו גם כ-200 אלף תיירים באתרי רט"ג בתשלום. הגנים הלאומים הפופולריים ביותר השנה היו:

1. הגן הלאומי פלמחים: 1,591,403 מבקרים ומבקרות (עלייה של 22% משנת 2024)
2. הגן הלאומי תל אשקלון: 491,449 מבקרים ומבקרות (עלייה של 39% משנת 2024)
3. הגן הלאומי גן השלושה: 421,982 מבקרים ומבקרות (עלייה של 31% משנת 2024)

כ-480 אלף מטיילים ומטיילות לנו לאורך השנה בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים, כשחורשת טל בראש, כרגיל, עם 77 אלף לנים. בחודש יוני 2025 נפתח חניון לילה חדש לרווחת הציבור בשמורת הטבע יהודייה, בארבע חודשים התארחו בחניון כ-3.5 אלף מטיילים ומטיילות.

זו היתה שנה קשה מאוד לבעלי החיים מבחינת הרעלות. מספר עצום של 1,323 בעלי חיים נמצאו מתים מהרעלות השנה, וזה לא המספר הסופי שידוע. בשנה שעברה תועדו 238 בלבד - קפיצה של מאות אחוזים, ליתר דיוק 457 אחוזי גידול בחיות בר שמצאו את מותן על ידי הרעלות של חקלאים ואחרים.

השנה התעסקו ברט"ג באכיפה של השטחים הפתוחים עם 3,209 תיקי אכיפה של ציד, סחר בחיות בר ועוד.

מבחינת כלבת, זוהי שנת שיא בכלבת בעיקר באזור יהודה ושומרון והגליל מערבי. ברט"ג מפזרים פתיונות גם מהקרקע וגם מהאוויר, והטיפול הנכון הוא של סניטציה, להוריד את האוכל, לאחר מכן טיפול בכלבים משוטטים ורק לאחר מכן ביצוע ירי בכלבים.

מבחינת צמחייה, השנה נרשמו 13 מינים של פרחי הבר שבסכנת הכחדה, זאת עקב בתי גידול שנפגעו מהמלחמה. למשל, לשון שור נגבית, שזרעיה זרעו באתרי טבע לאחר שיקום, או סחלב הביצות ואחי חרגל אפריקאי שעוברים שימור.

לפי תוצאות ספירת 2025 אוכלוסיות הצבי הישראלי הגדולות נשארו יציבות, כאשר אוכלוסיית דרום הגולן הראתה עלייה מסוימת באוכלוסייה. עם זאת, במספרי צבי הנגב חלה ירידה מסוימת. ספירת היעלים בשנת 2025 מצביעה על ירידה מסוימת באוכלוסיית היעלים בהרי אילת וירידה חדה באוכלוסיית צפון מדבר יהודה. ייתכן כי הירידה נובעת בשל שנת הבצורת השלישית ברציפות. אוכלוסיית היעל הנובי בישראל עומד על כ-3,000 פרטים.

ומה עם הנשרים שחוו הרעלות קשות השנה? הערכות מציבות את אוכלוסיית הנשרים הישראלית על כ-180 פרטים (נכון לשנת 2025). בשנת 2025 נספרו 41 קיני נשרים ברחבי הארץ: 30 בהר הנגב והמכתשים ו-11 בכרמל ובגולן. רשות הטבע והגנים ושותפיה הרבים עושים מאמצים כבירים כדי לאושש את אוכלוסיית הנשרים ולמנוע את הכחדתם.

בשנת 2025 הוטלו כ-562 קינים של צבי ים בחופי ישראל (11 מגרעין הרבייה) לעומת 609 קינים (9 מגרעין הרבייה) בשנה שעברה. 449 צבי ים חומים, 109 צבי ים ירוקים ו-4 קינים ללא זיהוי טקסון.

בשנת 2025 נספרו 139 חוברות במסגרת הספירה השנתית, ספירה המצביעה על ירידה משמעותית בכמות הפרטים הנספרים (254 בשנת 2024). הירידה החדה בספירה הנוכחית ביחס לספירה בשנה שעברה (מ-242 בחצרים ל-130 בלבד), ירידה של 87% ולממוצע בשנים האחרונות, מדאיגה ומצריכה הסבר ומעקב אחרי הגורמים האפשריים.

מבחינת שמורות טבע, אז השנה הזו היא שנת כישלון לשמירה על הטבע היות ונרשמו רק שלוש הכרזות של הרחבה של שמורות טבע, "זה מעט מדי", מסבירה שורקי. "ב-2024 הוכרזו שטחים פתוחים כשמורה בגודל כולל של מעל מאה אלף דונם, כולל שמורת טבע ימי בקיסריה. כיום יש שטח של 5.7 אחוזים כשמורה ימית בישראל. "האתגר בשטחים הפתוחים גדול ושמתי לי יעד לשים פוקוס על הנושא", הוסיפה שורקי. "למשל, הזרמת המים בנחל צלמון תחתון שהחלה לאחרונה על ידי רשות המים או המים בסכר אלומות שמשנים את מצב בעלי החיים והטיילות של האנשים באזור, כניסה עם רכבים לשטח ועוד. להחזיק את השטחים הפתוחים זה הרבה עבודה שלרשות קשה להתמודד עמה".

שריפות: לאורך שנת 2025 (ינואר-אוקטובר), נשרפו ברחבי הארץ כ-94 אלף דונם של שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים. המחוז בו הייתה הפגיעה המשמעותית ביותר הינו אזור הצפון, עם כ-36.1 אלף דונם שנפגעו - כ-38.4% אחוזים מסך כל השטח שנפגע. המרחב אשר נפגע בצורה המשמעותית ביותר, הינו מרחב השומרון במחוז יו"ש, עם כ-28.8 אלף דונם שנפגעו. מרבית השריפות (66.8%) התרחשו בשטחים הפתוחים. השטח שנפגע בצורה המשמעותית ביותר עד כה הינו שטחו של פארק קנדה - מקורות איילון עם כ-4.2 אלף דונם שנפגעו.

התקציב של רט"ג השנה ממבקרים עמד על 90 מיליון שקלים. ב-2019 היו הכנסות של כ-188 מיליון שקל ממבקרים. "השנה קיבלנו פיצוי עקב אובדן הכנסות מהמלחמה והשנה נסגרת מאוזנת תקציבית", אמרה שורקי, זאת כי השנה קיבלה הרט"ג 55 מיליון שקלים מהמשרד להגנת הסביבה ומהקרן לשטחים פתוחים.

• גן לאומי ארבל - עוד חודשיים פותחים מבואה חדשה עם סרטון
• עין צנובר - מעיין בגולן יהפוך לאתר קליטת קהל עם חניון לילה. בוחנים גם חניון לילה בעין גדי
• תל אשקלון - יפתח מבואה ומרכז מבקרים שתציג את עולם התוכן של העיר העתיקה
• תל גזר - האתר נשרף לפני חמש שנים, וביחד עם ראשת המועצה שוקמו הנזקים וסויימו עבודות השימור
• נחל דרגה תחתון - יפתח חניון לילה ראשון באזור איו"ש
• חי בר יטבתה - יוסדר חניון לילה שיהיה אקולוגי
• צבעי הרמון - מרכז מבקרים וחניון
• קאסר אל יהוד - בניית דק חדש ופיתוח אתר הטבילה לקראת חזרת התיירים
• שיקום ארכיאולוגי - השנה היו יותר מ-50 חפירות ארכיאולוגיות ושימור והנגשה, כמו במצד עתרת