משרד האוצר, פרסם בימים האחרונים את תזכיר חוק זיכיון ים המלח, שמטרתו להסדיר מחדש את זיכיון הפקת משאבי הטבע מים המלח, כלומר - איזו חברה תמשיך בפעילות הפקת משאבי הטבע מים המלח החל משנת 2030, וכתוצאה מכך - איך פעילות זו תשפיע על מרחב ים המלח ואיך הוא ייראה בעשרות השנים הבאות. תזכיר החוק יהיה פתוח להערות הציבור עד ה-18 בינואר.
לקראת פרסום תזכיר החוק, ביצעה החברה להגנת הטבע, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, סקר על עמדות הציבור בנוגע לביקורים בים המלח, למצבו של הים, מי אחראי למצבו ואיך אמור להיות עתידו של מרחב ים המלח במסגרת חוק הזיכיון החדש.
בשאלה הראשונה נשאלו המשיבים מה מהבאים הכי זכור לך מהביקור בים המלח?
18 אחוז - השקט, הריחוק והניתוק ממרכז הארץ
16 אחוז - המלונות באזור ים המלח ומקומות הבילוי
13 אחוז - הציפה על המים
8 אחוז - סגולותיו המרפאות של ים המלח
6 אחוז - טיולי שטח ומסלולי הליכה בנחלים הסמוכים
4 אחוז - ההיסטוריה והמורשת של אזור ים המלח
על השאלה, כיצד היית מדרג/ת את המצב של ים המלח וסביבתו כיום (מבחינת מפלס המים, זיהום וכדומה)?
5 אחוז - טוב מאוד
22 אחוז - טוב
32 אחוז - רע
19 אחוז - רע מאוד
כלומר, 51 אחוז סבורים כי מצבו של ים המלח הוא רע ורע מאוד
על השאלה, מהן הסיבות שבגללן את/ה סבור/ה כי המצב של ים המלח וסביבתו הוא רע?
67 אחוז - בגלל ירידה מתמשכת במפלס המים
65 אחוז - בגלל פעילות מפעלי ים המלח
49 אחוז - בגלל שאיבת מים ממקורות הזנה, כמו נהר הירדן והנחלים
בשאלה נוספת, נאמר למשיבים כי ים המלח נמצא במשבר מתמשך. מדי שנה מפלס הים יורד, בולענים ממשיכים להיפער, מתפתח זיהום סביבתי והמערכת האקולוגית נפגעת. מי לדעתך אחראי על שיקום ים המלח והסביבה?
46 אחוז - המדינה
17 אחוז - מפעלי ים המלח
5 אחוז - הרשות המקומית
5 אחוז - הציבור
בשאלה אחרת, נאמר למשיבים כי בקרוב עומד לפוג תוקף הרישיון של מפעלי כי"ל - מפעלי ים המלח - ויש הטוענים, כי במסגרת חידוש הרישיון יש לחייב את מפעלי כי"ל לקדם תכנית סדורה לשיקום אזור ים המלח ולשאת בעלויות הפגיעה הסביבתית והחברתית. באיזו מידה את/ה מסכים/ה או לא מסכים/ה עם טענה זו?
53 אחוז - מסכימים
37 אחוז - די מסכימים
8 אחוז - אינם מסכימים
כלומר, 90 אחוז סבורים כי הם מסכימים ודי מסכימים שחברת כי"ל צריכה לקדם תכנית לשיקום אזור ים המלח ולשאת בעלויות לשם כך.
"על הציבור לדרוש מהממשלה חזון לשיקום ים המלח ונהר הירדן"
"אם החוק יעבור כפי שהוא, ללא שיוכנסו בו שינויים משמעותיים - מפלס ים המלח ימשיך לרדת בקצב מהיר, המפגעים הרבים שמפוזרים בו - כמו חמי עין גדי הנטושים ועשרות הבולענים הפעורים - יישארו ללא טיפול ושיקום, והחופים ימשיכו להיות בלתי נגישים לציבור", אומרת ד"ר תמרה לב, מנהלת מדיניות האקלים ושיקום ים המלח, בחברה להגנת הטבע. "אנו סבורים כי הצעת החוק היא הזדמנות שלא תחזור בקרוב לגבש מדיניות חדשה לים המלח, שתהיה טובה לכולם ולא רק למפעלים. על הציבור לדרוש מהממשלה חזון לשיקום ים המלח ונהר הירדן לטובת כלל האינטרסים והחייאת האזור כולו, כדי שיתפקד כעורק חיים של טבע בריא, מוקד תיירות ואתר מורשת ברמה עולמית".