פסטיבל "החג של החגים" חוזר, והפעם בגרסה חדשה לעידן אחר

אם אתם עדיין חושבים על "החג של החגים" החיפאי כהפנינג צפוף בוואדי ניסנאס - שדרגו נא גרסה. הפעם האחרונה שאירועי הפסטיבל המהולל שטפו בפורמט הזה את סמטאות הוואדי הייתה ב-2017. מאז, זרמו הרבה מים בקישון, הרבה עבר על המדינה, ועל העיר, ראשת עיר חדשה באה והלכה, גם קורונה, גם מלחמה, ובמהלכן הפסטיבל יצא את הוואדי, עבר לשדרות בן גוריון במושבה הגרמנית ואף עלה פעם אחת לטיילת לואי בכרמל.

אבל, בסופו של דבר, הוא שב לערש הולדתו, מרכז "בית הגפן" (על גבול הוואדי, המושבה הגרמנית והדר הכרמל), הלב הפועם של ההוויה החיפאית המעורבת והוא מארח אותו גם השנה בין ה-11 לדצמבר ל-31 בדצמבר, במתכונת תרבותית יותר ובעיקר במרכז הרב-תרבותי שמשני צדי שדרות הציונות, פעם שדרות או"ם, פעם דרך ההר, אלג'בל.

כמיטב המסורת החיפאית, בכיכר בן גוריון במושבה הגרמנית (שדרות המגינים פינת שדרות בן גוריון), לאורך כל חודש דצמבר, מיומו הראשון ועד האחרון, יוארו כל סמלי החג: עץ אשוח, חנוכייה והסהר (הילָל). סמוך לבית הגפן ייפתח "ביתו של סנטה" ודמותו של סנטה קלאוס תככב בשבת ה-20 לדצמבר בתהלוכת כריסטמס השנתית של וואדי ניסנאס בלווי תזמורות תנועת הצופים הערבים. בעיריית חיפה מגדירים את אירועי הפסטיבל "תבשיל בינתרבותי, מעורב חיפאי מיוחד, עשיר ומהנה - שלושה שבועות גדושים באירועי תרבות ואומנות משובחים בחיפה - עיר מעורבת, משותפת, מגוונת בתרבויות מאכלים ונופים".

האבא הרוחני של פסטיבל חג החגים (בערבית: مهرجان عيد الأعياد, בתעתיק מדויק: מהרג'אן עיד אלאעיאד) הוא יונה יהב, ששב לכהונתו כראש עיריית חיפה, והוא מי שהפך אותו מאירוע מקומי צנוע לאחד מסמלי הדו-קיום הבולטים בישראל. יהב הפך פסטיבל שכונתי בוואדי ניסנאס לאירוע ישראלי רחב היקף, אותו פוקדים מדי שנה עשרות אלפי מבקרים מכל רחבי הארץ. בעיני יהב, "החג של החגים" הוא לא רק פסטיבל תרבות - אלא הצהרה על האפשרות לקיים מרחב משותף גם במציאות פוליטית וחברתית מורכבת.

זו השנה ה-32 לקיומו של הפסטיבל, שמאז 1993 לא פסק לחגוג קיום משותף בעיר שהיא הכי כזו בישראל, אבל הוא שונה מאד ממתכונתו בשנותיו הראשונות, שאז התקיים כמעין פסטיבל פרינג' יהודי-ערבי אמנותי מצומצם, שהותיר את רישומו על קירות הבתים ובסמטאות של הוודאי המדובר. הוא שונה גם מהאופן ההמוני (מדי) של לפני כעשור שהביא עליו ביקורת מתושבי הוואדי עצמם. אבל כך או כך, "החג של החגים" היה ונותר אירוע חיפאי ייחודי, אחד משלושה אירועי תרבות שנתיים בעיר (השניים האחרים הם פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחוה"מ סוכות שיתקיים בשנה הבאה בפעם ה-42, ופסטיבל חיפה להצגות ילדים בחוה"מ פסח, שיציין באביב את שנתו ה-39). הוא החל כשחג המולד, חנוכה ורמדאן אירעו בסמיכות, אבל לוח השנה המוסלמי שעל פי הירח, הוא כזה שרמדאן התרחק לו בינתיים מדצמבר 11 ימים בכל שנה, ואם תעשו את החשבון הוא צפוי להתאחד שוב עם החגים של הנוצרים והיהודים בעוד שנתיים-שלוש.

הפסטיבל יתפרש השנה על פני שלושה שבועות גדושים של דצמבר, לאחר השנתיים המורכבות בהן הפסטיבל התקיים בגרסה מצומצמת מאד וכלל אירועי תרבות קטנים וצנועים. השנה הוא כולל יותר מ-30 אירועים, בניצוחם של מנכ"ל בית הגפן אסף רון שהוא גם מנכ"ל הפסטיבל, המנהלת האמנותית הילה גושן, המפיקה הראשית לימור שיין ואוצרת הגלריה, אינה ברקוביץ.

בין האירועים המרכזיים בפסטיבל: "מזמור לחג המולד", הקונצרט המסורתי הפותח, כמדי שנה, את פסטיבל חג החגים; "שיר מגרש את החושך", מופע הכולל שירים עממיים ושירת נשים מתרבויות האזור בשפות שונות בבצוע מקהלת ראנה - מקהלת הנשים היהודיות-ערביות מיפו. "בין מזרח למערב" - שירי אהבה ללא גבולות - הזמר השחקן והיוצר, אכרם עודה, מוביל מסע מוזיקלי בין אהבות, געגועים ותקווה - דרך שירים בשלל שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית. احلام חלומות - מופע פלמנקו בספרדית וערבית, שיתוף פעולה של הרקדנית מיכל בן צבי, הזמרת מרים טוקאן ואמנים נוספים במפגש רב תרבותי של שפות ודתות. "קונצרט חגיגי לחג החגים', שיתוף פעולה בין עמותת אורפיאוס ותזמורת סימפונית חיפה בניצוחם של רונן בורשבסקי וניזאר אלח'אטר בשלל יצירות מקוריות וקלאסיות ביניהן מיסת ההכתרה מאת מוצארט.

מתחם המשפחה בחצר האחורית של בית הגפן יפעל בשבתות 20 ו-27 בדצמבר, בין השעות 11:00-16:00. במהלך היום יעלו מופעים רב-לשוניים לכל המשפחה - מופעי קרקס, ליצנות ואקרובטיקה ללא מילים, לצד מופעים מוזיקליים שימלאו את החצר באנרגיה טובה. בסוכת הגפנים במעלה החצר תופיע "פרלה הליצנית" עם חברים, שיפתחו כל בוקר במופע ליצני צבעוני, ובהמשך יהפכו את המקום לסלון צבעוני של יצירה, מפגשים, הפוגות מצחיקות והרבה שמחה.

בגלריה בית הגפן, תוצג במקביל התערוכה "שאריות" העוסקת במה שנותר מאחור, בשולי, בלא-חשוב ובמשני של עולם הארכיאולוגיה. האומנים המשתתפים בתערוכה מציגים עבודות שבהן תוצרי הלוואי של הדיסציפלינה הארכיאולוגית משמשים כחומר גלם. התערוכה תלווה באירועים מיוחדים וסיורים מיוחדים בניסיון להעמיק, להרחיב ולברר את גבולות הגזרה של המושג "שאריות". זה מעניין, אולי, למי שלא בהכרח נעול על מוטיב הפסטיבל או המקום.

"פתחי לי אחותי" - אנסמבל נשי שיוצר חיבור בין פיוטים עתיקים ומסורות מוסיקליות מהבלקן והמזרח התיכון.

"RE:SET" מסע בצלילים מרפאים - מסע, בו הנפש ועומק התודעה מתגלים. צוות של מוזיקאים-מטפלים ינגנו במרחב ועל הגוף. יעטפו בצלילים ואנרגיה, וילוו בדרך אל השלווה הפנימית.

"ממלכת האוטיסטים היקרים מאוד" - הצגת מקור על ממלכה דמיונית וחופשית. ההצגה מבוססת על הספר שכתבה מרים כהן, נערה על הרצף האוטיסטי שמתקשרת רק בהקלדה. המופע מותאם לילדים עם וללא מוגבלות. שיח משתתפים יתקיים אחרי ההצגה.