גיאולוגיה (מדע החוקר את כדור הארץ) עלול להיות נושא משעמם, אבל ספר אחד - "צפונות סלעי ארצנו" - שיצא בשנת 1948 כבש את מטיילי הארץ הזו, בינהם אוהבי ידע הארץ, מורים ומדריכים, ונעלם מהמדפים די מהר. עתה הוא עושה קאמבק מפתיע שנולד במקרה בטיול משאלה של מדריכת טיולים.
"צפונות סלעי ארצנו" ראה אור ביוזמת אבי משה אבנימלך, ציוני צעיר בוורשה, שעלה ארצה ב-1922 ולמד גיאולוגיה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת ורשה, באוניברסיטת גטינגן ובאוניברסיטת גרנובל בצרפת, שם השלים את הדוקטורט שלו. אבנימלך היה מראשוני הגיאולוגים וחלוץ הפליאונטולוגים בישראל. לספר "צפונות סלעי ארצנו" קדם ספר אחר בשם "עקבות בסלע" שיצא במקור בארה"ב כספר מבוא לגיאולוגיה תוך המחשה מהגיאוגרפיה והגיאולוגיה של צפון אמריקה. הספר זכה להצלחה ובעקבות כך תורגם וראה אור ברוסיה בהתאמת הגיאוגרפיה - גיאולוגיה לרוסיה. הספר הרוסי תורגם לעברית על ידי אברהם שלונסקי, ומשה אבנימלך ערך מדעית והתאים לתוואי ארץ ישראל. "צפונות סלעי ארצנו" הוא ספר-המשך וכולו ארץ ישראלי.
"'צפונות סלעי ארצנו' אזל די מהר אחרי הוצאתו ואבי ניסה לשכנע את ספריית פועלים להוציא מהדורה נוספת, אך אלו היו שנים שספריית פועלים של מפ"ם התמקדה בספרות פוליטית סוציאליסטית ולא התפנתה לספרי מטיילים", אומר מיכה אבנימלך, בנו של משה.
לדבריו, הספר הפך מיתולוגי בין מדריכי טיולים וחובבי הארץ, ועותקיו המעטים החליפו ידים רבות. מיכה מזכיר כמה היה ספרו של אביו פופולרי ומביא את דבריו של מדריך טיולים ותיק, מרדכי אברהם, שכתב דברים לאחר ההוצאה החדשה: "זהו ספר שגדלתי עליו, עוד לפני בר המצווה שלי. ספר שגרם לי ללמוד באוניברסיטת תל אביב גיאוגרפיה עם הדגש על גיאולוגיה. ספר שהביא אותי בראשית שנות ה-70 שכבר הייתי בן 30, לשיעוריו של פרופסור עקיבא פלכסר המיתולוגי ולמתרגל שלו אז, בדרך לדוקטור - בני בגין'".
"הופתעתי לראות כמה השפה זורמת ומובנת לקורא ב-2025"
משה אבנימלך נפטר לפני כ-54 שנים, וצאצאיו שכחו את עניין הספר. לפני מספר חודשים השתתף בנו מיכה בטיול של רשות הטבע והגנים, ובמהלך שיחותיו עם המדריכה התברר לה ששמו "אבנימלך", והיא בדקה את הקשר המשפחתי. "מכשלמדה שמשה אבנימלך היה אבי, ביקשה שאשיג לה עותק של 'צפונות סלעי ארצנו', שלדבריה מאוד מבוקש בקהילת המדריכים", הוא נזכר. "בשובי מן הטיול נגשתי לארון הספרים לדפדף בספר. הופתעתי לראות כמה תוכנו אקטואלי והשפה זורמת ומובנת לקורא ב-2025.
"בעקבות זאת פניתי לספריית פועלים-הקיבוץ המאוחד והצעתי להדפיס מחדש את הספר כמו שהוא, בסריקה, בשפה שבה השתמש ב-1948 ועם השרטוטים המקוריים מעשי ידיו. לשמחתי נענו בספריית פועלים לאתגר והתוצר לפנינו, והוא מעורר עניין רב בקהילת המטיילים וחובבי שבילי הארץ".
האם יש עדיין תוקף לספר גיאולוגיה בעידן ה-AI?
"לדעתי אין רשות נוגעת בחברתה", אומר מיכה ומתכוון שלכל מדיה הדרך שלה ושתיהן רלבנטיות. "ה-AI מצויין וחשוב, אך אינו מחליף את הספר והטקסטים הכתובים", הוא מסביר. "לא נשאל זאת לגבי כתבי עגנון וכך לא לספרים של אבנימלך, וילנאי והמדריכים בני ימינו. מדריכי הטיולים גם ב-2025 מסתובבים עם תיקי מפות ומראים לקהלם תמונות ותרשימים מנויילנים ובינתיים לא מציגים טאבלט ולא נעזרים ב-AI להדגמת הדברים וסיפוריהם".
100 שנה למחקר וההוראה של גיאולוגיה בישראל
ב-2026 יציינו 100 שנה למחקר וההוראה של גיאולוגיה בישראל. מעיון ביומנו של משה, וכמופיע במחקר של ליאורה רוזנטל-טויב ואח' על ייסודו של החוג לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית, נלמד כי כשהחליט משה להיות גיאולוג, במאי 1926, הוא הגיע להר הצופים ופגש את ד"ר (אז) פיקרד שסיפר לו שהוא מתחיל ללמד קורס יחיד בגיאולוגיה במסגרת מדעי הטבע, ושהקים מעבדה לגיאולוגיה. משה מיד הצטרף לקורס והפך לעובד הראשון והיחיד של המעבדה.
"יחד עם מספר מוסדות אנו מתכננים לציין 100 שנות גיאולוגיה ובהזדמנות זו לחשוף את ההוצאה המחודשת של הסםר", אומר מיכה. "החברה הגיאולוגית הישראלית תעשה זאת בכנס השנתי שלה בפברואר ואנו דנים על קיום אירועים ביד בן צבי ובמכון אבשלום".
הספר "צפונות סלעי ארצנו" יצאה בהוצאה מחודשת באוקטובר 2025, בהוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים.