מאחורי הדלתות: הפסטיבל שמראה את ירושלים שלא הכרתם

אי שם בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 הייתי סטודנטית לצילום והתגוררתי בדירות שותפים ברחביה ונחלאות בירושלים. עדיין בטראומה מימי האוטובוסים המתפוצצים, העדפתי להגיע ברגל לכל מקום. מהדירה למכללת הדסה בה למדתי, לעבודה בעמק רפאים בחנות השוקולד המיתולוגית של מקס ברנר (כשעוד הייתה שייכת למייסדים, מקס פיכטמן ועודד ברנר - א.פ), או סתם לקניות בשוק העירקי במחנה יהודה בנחלאות, או אפילו לשבת על קפה בסניף הראשון והיחידי שהיה אז של ארומה, ברחוב הלל.

נהניתי מהזמן הזה שאפשר לי לשוטט ברחובות, לעבור בין חצרות מסתוריות בשכונות הקסומות של רחביה, מוסררה, נחלאות, נחלת שבעה והמושבה הגרמנית, ולהסתכל על בתי האבן הישנים. היה לי ברור שמאחורי כל בית כזה מסתתר סיפור מעניין, ואהבתי לקרוא ולנסות לפענח את ההיסטוריה שעומדת מאחורי כל אחד מהבתים המרשימים, ולדמיין שהגיבורים והגיבורות בספרים של ש"י עגנון, עמוס עוז, דויד גרוסמן וחיים באר קמים לתחייה.

כמה רציתי להיכנס לבתים, אפילו לרגע, כדי לשאוף רק לכמה דקות את הקסם הזה שיש רק בירושלים וקשה להסביר אותו (מי אמר סינדרום ירושלים?) הייתי בטוחה שיום אחד אשתקע לי באחד מאותם בתים ישנים ומסתוריים ואגדל בו את ילדי.

אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. החיים הובילו אותי במסלול אחר לגמרי ואת החלום לקנות בית מלא באופי והיסטוריה, החלפתי בקניית בית גנרי למדי עם גינה, כלבה ושתי חתולות בישוב מדברי באזור ירושלים, שם אני בסוף מגדלת את ילדיי. שלא תטעו, אני לא מתלוננת. אבל החלום תמיד נשאר שם בירכתי המוח ועד היום, כשאני מטיילת ברחובות ירושלים, אני לא יכולה שלא לעצור מול אחד מהבתים האלה ולשאול את עצמי, מי האנשים שגרו בו פעם, מי גר בו היום ומה לעזעזל הסיפור של הבית הזה?

ולמה אני מלאה אתכם עם כל ההקדמה הארוכה הזאת? כדי לספר לכם שאם אתם כמוני אוהבים לנשום את ההיסטוריה של ירושלים, או שאתם סתם אנשים שאוהבים להיכנס לבתים של אנשים אחרים כדי לראות איך הם חיים, ואולי גם קצת לקנא בהם (וזו לא בושה), אז יש לכם הזדמנות לנצל את זה, כי פסטיבל הארכיטקטורה של "בתים מבפנים", ביוזמת עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, חוזר זו הפעם ה-19 לירושלים, בשני סופ"שים רצופים - זה הקרוב (30/10-6/11) ושזה שאחריו (6-8/11).

הפסטיבל יאפשר לכם לגלות את ירושלים מחדש דרך אתרים שמספרים את העבר, ההווה והעתיד של העיר, והעיקר, לחטטנים שביננו, הוא יאפשר לכם לקיים סיורים נדירים בבתים ובמבנים ישנים וחדשים שבהם מתגוררים ונושמים אנשים בשר ודם. ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אומר את זה יותר טוב ממני: "הפסטיבל הוא הזדמנות נדירה לגלות את ירושלים מחדש, דרך עשרות בתים, אתרים ומבנים שמספרים את סיפורה הייחודי של העיר".

לשם הנוחות, הסיורים חולקו לקטגוריות שונות עם פירוט המסלולים המוצעים, ובין היתר תוכלו למצוא את קטגוריית "בתים פרטיים", "אמנות וספרות בירושלים", "לאוהבי ירושלים וסקנים", "חדשים ומלהיבים" ועוד. יש אתר אינטרנט מסודר לפסטיבל, ובכניסה לכל אחד מהבתים יש גם ערימת חוברות מודפסות עם פירוט המסלולים המוצעים. אם, למשל, בחרתם ללכת על קטגוריית "בתים פרטיים", תוכלו לסייר ולהתרשם מביתה של האמנית ד"ר יעל כדורי בשכונת בקעה. הבית משלב בין אלמנטים היסטוריים וחדשניים והוא נמצא בבניין בין 150 שנה, טיפוסי לשכונת בקעה. יש בו חלונות קשת, תקרות גבוהות (מאוד) ומרצפות מקוריות וצבעוניות.

תוכלו גם להגיע לשכונת מוסררה - השכונה שבה נוסדה תנועת "הפנתרים השחורים" ולסייר בבית אבן ירושלמי טיפוסי מתקופת המנדט. בבית התגורר צ'רלי ביטון, אחד ממייסדי התנועה, והוא שימש במשך תקופה כמקום ההתכנסות של הפנתרים בירושלים. בגלגולו הנוכחי מתגוררים בבית האמנית רבקה שור ובעלה. יחד עם בנה, המעצב שמחה שור, הם עיצבו את הבית מחדש, תוך שימור ושחזור של אלמנטיים אדריכליים מקוריים שנמצאו בו. סביר להניח שרבקה, מסבירת הפנים, תקבל אתכם עם שתייה קרה ועוגה טעימה מעשה ידיה.

בקטגוריית "חדשים ומלהיבים" מומלץ מאוד ללכת ולעשות סיור במוזיאון הכנסת השוכן בבית פרומקין ברחוב המלך ג'ורג' 24, ואשר נפתח ממש בחודשים האחרונים. תעשו לעצמכם טובה וקחו את עצמכם ואת הילדים שלכם לסיור מרתק בהיסטוריה של הכנסת בימיה הראשונים להקמת המדינה, ובגלגולה לפני שעברה למשכן הכנסת בגבעת רם. במבנה הזה שכנה כנסת ישראל משנת 1950 (בשנתיים הראשונות להקמת המדינה היא שכנה בתל אביב. סיפור ארוך שאותו תשמעו כמובן במהלך הסיור) ועד 1966. בתקופה זו התרחשו פרקים משמעותיים בהיסטוריה של מדינת ישראל, ושעליהם תלמדו ותשמעו בסיור ובין היתר, ניסיון התנקשות בדוד בן גוריון, ההכרזה של בן גוריון על לכידתו של אדולף אייכמן, המאבק הציבורי נגד החלטת הממשלה לקבל שילומים מגרמניה ועוד ועוד.

המקום שוחזר ויש בו תצוגות אינטרקטיביות, סרטים, סימולציות ופריטים מקוריים ונדירים הממחישים את ההוואי באותה תקופה, את תפקידיה, אתגריה וערכיה של הכנסת. יש לתאם את הסיורים מראש וניתן למצוא את כל הפרטים על המוזיאון גם באתר המוזיאון.

אל תדלגו על האנדרטה לזכר חללי מלחמת חרבות ברזל. האנדרטה ניצבת מול הספרייה הלאומית בגבעת רם, לא הרחק מהכנסת. היא עוצבה ותוכננה על ידי האדריכלים תמי אולך לרר ואביאל ארגמן, בהשראת מגן דוד שמקודקודיו מזדקרים לוחות ברזל לעבר השמיים ועליהם חרוטים שמות תושבי העיר, החיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה, שנפלו בשבעה באוקטובר ובמהלך המלחמה.

הכניסה לכל הבתים חופשית, לחלקם יש צורך ברישום מוקדם, וחלק מהאתרים יש עלות סמלית והכי חשוב, יש הטבות למזמינים חבילות לינה בירושלים בימי הפסטיבל: הרשמה מוקדמת לכל הפעילויות (רישום VIP) והנחה של 25% ללילה השני במגוון בתי מלון מובחרים בעיר. את כל הפרטים וההטבות תוכלו למצוא באתר הפסטיבל.