גזר דין תקדימי: ציד שהורשה בציד של צביה, ישלם למדינה סכום שקורב ל-600 אלך שקלים. בכך התקבלה במלואה תביעת נזיקין שהגישה רשות הטבע והגנים באמצעות פרקליטות המדינה נגד הצייד. השופטת ג'אדה בסול מבית משפט השלום בחיפה, קיבלה בכך את התביעה שבה הודגש כי בכוונת רשות הטבע והגנים להשתמש בכספי הפיצוי לטובת שיקום עדר הצבאים שנפגע ושימורו, כחלק מפעולות השיקום והשימור של המין הנדיר, המצוי כאמור, בסכנת הכחדה - ולתכלית זו בלבד.
הנאשם נתפס לפני כשמונה שנים ברמת סירין שבצפון, כשברכבו שרועה נקבת צבי ארץ-ישראלי. לאחר שהתבקש על ידי פקחי רשות הטבע והגנים לעצור את רכבו, הוא המשיך בנסיעה פרועה והתנגש ברכב פיקוח של הרשות.
זאת היתה הפעם השנייה שהוא נתפס בגין ציד לא חוקי. נגד הצייד הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בטבריה והוא הורשע על ידי השופט ניר מישורי לב-טוב בעבירה של איסור פגיעה בערך טבע מוגן, ובעבירות נוספות שנוגעות לחוקים שנועדו להגן על חיות בר ועל הטבע. השופט גזר עליו שמונה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות והטיל עליו קנס בגובה 25,000 שקלים. כאמור, המדינה לא הסתפקה בכך והגישה תביעת נזיקין של קרוב ל-600 אלף שקלים.
"סוגיה בעלת חשיבות רבה של שמירה על ערכי טבע"
בהחלטתה כתבה השופטת, כי מדובר "בסוגיה בעלת חשיבות רבה של שמירה על ערכי טבע וחיות בר מוגנות וכן אדגיש את החשיבות לצורך האכיפה וההרתעה מפני תופעה של פגיעה במינים מוגנים בארץ".
"תביעה זו נועדה להשיב לידי הציבור ולו באופן חלקי את אשר נגזל ממנו בשל מעשי הנתבע", נכתב בתביעה. "לא יעלה על הדעת כי הקופה הציבורית היא שתישא בעלויות הנזק הסביבתי לו גרם הנתבע. מדובר בתביעה אכיפתית שנועדה להעביר מסר כי ערכי הטבע אינם הפקר".
טענת רשות הטבע והגנים שעמדה בבסיסה של התביעה, היא שהנתבע הסב נזק רב לסביבה ולמערכת האקולוגית. לצורך הוכחת טיעון זה הוגשה חוות דעת של הד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים. ד"ר לידר השתמש במודל הסתברותי על מנת לברר את משמעויות הציד של צבי בודד על אוכלוסייה השלמה. מודל ביולוגי-דמוגרפי זה, מסוגל להעריך את גודל ומצב האוכלוסייה לאורך זמן, וזאת על בסיס פרמטרים הקשורים לביולוגיה של המין. על פי חוות הדעת שחיבר, כדי להחזיר צבייה בוגרת לטבע, יש לשחרר לטבע חמש צביות שהיו בשבי, בתקווה שאחת מהן תשרוד ותיטמע בעדר. לצורך כך חישבו בתביעה את עלויות פעולות השבת צביה לטבע ולקחו בחשבון עבודות אקולוג, פקח, גידול צביות בשבי, הוצאות רכב, משדרים ועוד.
ציד חיות בר בישראל אינו חוקי
לדברי לידר, "הצבי הישראלי מהווה את אחד הסמלים המובהקים של הטבע בישראל והמאמצים הגדולים לשימורו. האחריות לשמירת המין מפני הכחדה עולמית מותנית אך ורק ביכולתה של מדינת ישראל לנקוט בפעולות הנדרשות לשמרו".
ד"ר לידר הסביר את המשמעות של ציד הצבאים: "כל אובדן של נקבת צבי ישראלי בגיל רבייה הוא אובדן עצום ומכה קשה לכל עדר מתרבה. אני מקווה שהציבור הישראלי כולו יבין בזכות תביעה זו את הנזק האמיתי שנגרם לטבע מפגיעה בערך טבע מוגן ובחיות בר מוגנות, וירתיע כל מי שחושב שפגיעה בחית בר בסיכון שווה לו".
ציד חיות בר בישראל אינו חוקי וגורם לפגיעה קשה באוכלוסיית חיות בר והעופות הנדירים. ציד של הצבי הישראלי הוא אחד הביטויים הקשים של התופעה החמורה. בישראל יש 5,500 צבאים בלבד מהזן הזה והיא המדינה האחרונה שבה שרד הצבי מהזן הזה.
תפוצתו ההיסטורית של הצבי השתרעה מחצי האי ערב, צפונה לסוריה ומערבה לסיני, אך הפצת הנשק החם במזרח התיכון אחרי מלחמת העולם הראשונה גרמה לצמצום דרסטי במספר הצבאים על ידי ציד עד כדי הכחדתו במרחב, פרט לישראל. החשש הוא שאם תימשך הפגיעה באוכלוסיית הצבי הישראלי היא תקרוס ולא תצליח להתאושש עוד.
הציידים מצטרפים לעוד סכנות וקשיים הולכים וגדלים שאיתם מתמודדת אוכלוסיית הצבאים: כלבים משוטטים שצדים אותם בלהקות, עלייה במספר הטורפים נוכח הסיוע שהאדם מגיש להם בצורת מזבלות פיראטיות והשלכת פגרי חיות סמוך למקומות ישוב וגם צמצום מרחבי המחיה ותנועת רכבים גוברת מעמידה את הצבאים בפני סכנת דריסות.