אזור ההרחקה של צ'רנוביל (CEZ), שטח עצום שפונה מיושביו לאחר אסון הכור ב-1986, נחשב לסמל של הרס מעשה ידי אדם. אך כעת, מחקר חדש חושף כיצד הטבע מנצל את היעדרותנו. סוסי פרז'וואלסקי, גזע קטן וחסון שבעבר שוטט ברחבי אירופה וכמעט נכחד, מצאו באזור האסון מקלט מפתיע.
סוסים אלו נחשבים לרוב כסוסי הבר האמיתיים האחרונים שנותרו בעולם, אם כי מחקרים גנטיים מהשנים האחרונות עוררו ויכוח מדעי בשאלה האם מדובר בסוס פרא טהור או בצאצא של סוסים מבויתים קדומים ש"התפראו" לפני אלפי שנים. כך או כך, הם היו בסכנת הכחדה חמורה.
בין השנים 1998 ל-2004, שוחררו באזור צ'רנוביל 36 סוסים במסגרת פרויקט שימור. המדענים קיוו שהם ישרדו, אך התוצאות עלו על כל הציפיות. האוכלוסייה לא רק גדלה, אלא גם התפשטה צפונה אל שמורת הטבע הרדיואקולוגית של בלארוס.
התגלית המרעישה ביותר הגיעה ממצלמות המופעלות באמצעות תנועה, שהוצבו בשטח כדי לעקוב אחר בעלי החיים. החוקרים גילו כי הסוסים אימצו התנהגות חדשה: הם משתמשים באופן קבוע במבנים נטושים, ובמיוחד באסמים, כמקלטים. המצלמות תיעדו את הסוסים שוהים במבנים אלו לעיתים במשך יותר מחמש שעות רצופות, במיוחד בחודשי הקיץ החמים.
לא רק סוסים
אבל הסוסים לא היו לבד. באותם מבנים נטושים, המצלמות קלטו מגוון עצום של בעלי חיים שחלקו את המקלט עם הסוסים: ארנבות חומות, איילים אצילים, איילי קורא, חזירי בר, שועלים אדומים, זאבים מוטנטים, שונרים אירו-אסיאתיים, ואפילו מינים רבים של ציפורים ועטלפים. למעשה, האסונות מעשה ידי אדם יצרו בתי מלון משותפים לחיות הבר של צ'רנוביל.
הסיפור הזה הוא חלק מהפרדוקס המצמרר של צ'רנוביל: האסון הגרעיני החמור בהיסטוריה, שגרם לפינוי של יותר מ-116,000 בני אדם, הפך באופן בלתי מכוון לאחת משמורות הטבע הגדולות והייחודיות באירופה. בהיעדר האדם, הטבע חזר ובגדול. מחקרים ארוכי טווח כבר הראו כי למרות הקרינה, האזור תומך בקהילת יונקים שופעת.
עוד בנושא
תעלומה בצ'רנוביל: כלבים הפכו לכחולים בין לילה - וההסבר מגעיל
משהו מוזר קורה בצ'רנוביל: הפטרייה המוטנטית שלמדה "לאכול" קרינה גרעינית
עם זאת, המקלט הפראי הזה אינו חף מסכנות מודרניות. מאז 2020, שריפות ענק והכיבוש הרוסי של האזור בתחילת 2022 שיבשו את המחקר בשטח. הרשויות אף דיווחו על מקרה טרגי ביוני 2025, בו סוס פרז'וואלסקי נהרג מפיצוץ מוקש שהוטמן באזור - תזכורת כואבת לכך שהשפעת האדם, גם בהיעדרו, עדיין קטלנית.
וכך, באחד המקומות המסוכנים ביותר על פני כדור הארץ, הטבע מספק תזכורת לכוחו ויכולתו להשתקם, ולשגשג במקומות שאליהם האנושות יכולה רק להביט מרחוק.