הארגון האירופי הרודף חיילי צה"ל שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל, והידוע בשם "מוסד הינד רג'אב" או HRF, טוען שבסרטונים שהופצו בתקשורת הישראלית מהתקרית באתונה, הוא זיהה כי הישראלי שטען כי הותקף הוא ד"ה, חייל בדרגת סמל המשרת בגולני, "יחידה המעורבת שוב ושוב בפשעי מלחמה בעזה".
מוקדם יותר דווחה המשטרה המקומית כי זוג ישראלי הותקף בשבת באתונה על ידי כמה פלסטינים, בתקרית שטרם לגמרי התבררה. האירוע התרחש בשבת אחר הצוהריים בכיכר סינטגמה, הכיכר המרכזית של אתונה, ובאופן ציני בסמוך לאנדרטת החייל האלמוני.
לפי דיווחי המשטרה שצוטטו בתקשורת היוונית, גבר בן 29 ואישה בת 30 מישראל התעמתו עם שלושה פלסטינים בני 25,26,27, מה שגרם לפציעתו של הגבר הישראלי וכי כל המעורבים הובאו לתחנת המשטרה בסינטגמה. המשטרה מסרה שתפסה והחרימה מוטות פלסטיק שהיו ברשותם של הפלסטינים ששניים מהם נשאו דגלים.
לפרסום שכולל את שמו המלא של הצעיר, צירף הארגון צילום לכאורה שלו, כשהוא במדי צה"ל, מן הסתם פרסום שהועלה בעבר ברשת חברתית. על פי הינד רג'אב, החייל המדובר נותר עצור כעת והארגון שולח היום (ראשון) מכתב רשמי לרשויות ביוון, הקורא ל"חקירה יסודית של תפקידו הן במתקפה באתונה והן בפשעי מלחמה אפשריים שבוצעו על ידי חטיבת גולני".
לפני כשבועייים הודיע HRF כי הגיש תלונה לרשויות ביוון כנגד י"א, "קצין בדרגת רב-סרן בגדוד 432 - 'צבר' של חטיבת גבעתי", ובטענות דומות שהשתתף ברצח עם כנגד העם הפלסטיני" בתפקידו כמפקד פלוגה וקצין לוגיסטיקה. לתלונתו צירף הארגון סרטון שלטענתו פרסם הקצין ברשת חברתית, המציג הרס שכונה בעזה, שלדבריה מבסס את הטענות.
עד כה אין אינדיקציה להתייחסות כלשהי של יוון בנוגע לתלונות האלה.
שמותיהם של כאלף חיילים הועברו להאג
פקודת מטכ"ל מיוחדת בשם "שימוש חיילים במרחב הרשתי" נועדה בדיוק כדי למנוע תלונות כאלה כנגד חיילים. היא מדגישה: "לא לצלם או לפרסם תמונות במדים או מאזורי פעילות, להימנע מתיעוד שעלול להתפרש כפגיעה באוכלוסייה אזרחית ולחשוב על ההשלכות הבינלאומיות של כל פוסט או תמונה".
אלא שלמרות ההנחיות, על בסיס מידע שהועלה לרשת, ארגון HRF שנוסד לפני כשנה הגיש עד כה כ-30 תלונות (לפי מקור אירופי אחד לא מאומת כ-50 תלונות) כנגד חיילים בכ-15 מדינות. בברזיל, פרו רומניה וצ'ילה נפתחו הליכים כאלה ואחרים כנגד החיילים כתוצאה מהתלונות המדוברות. בנוסף, העבירה הקרן לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג את שמותיהם של כאלף חיילים בטענות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, שלטענתה בוצעו על ידי חיילים וקצינים בצה"ל במהלך הלחימה. תלונות נוספות במסגרת זו הגישה הקרן כנגד הקצונה הבכירה והדרג המדיני (הרמטכ"ל לשעבר רא"ל הרצי הלוי ודובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי, שר הבטחון לשעבר, יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו).
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל רואה ערך עליון בשמירה על ביטחון משרתיו, ופועל כל העת להטמעת ההנחיות ואכיפתן. במהלך המלחמה מפקדי צה"ל הוציאו מספר הנחיות הנוגעות לפרסומים של פעילות מבצעית ברשתות החברתיות, והובהרו לחיילים המגבלות והכללים. חריגות יטופלו בחומרה ככל שיידרש. כלל הגופים הרלוונטים פועלים על מנת לספק מעטפת לסיכונים האפשריים בעת יציאת חיילים לחו"ל ולמתן מענה מיטבי לסיכונים. לאחרונה אף נוסד מוקד צה"לי ייעודי לכל בקשה או תהיה בהקשרי נסיעות לחו"ל. צה"ל ימשיך לפעול על מנת לשמור על בטיחות חייליו גם בחוץ לארץ".