הנחש ה"ישראלי" שמעולם לא שמעתם עליו, והולך להיעלם מפה

דו"ח מ-צב: רשות הטבע והגנים בשיתוף מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ואוניברסיטת תל אביב ישיקו היום (ב') מהדורה מחודשת ועדכנית של "הספר האדום לזוחלים בישראל" בטקס חגיגי. "הספר האדום", מפרט את המינים בסכנת הכחדה, ונותן תמונת מצב עדכנית של הסיכון להיכחדות עבור כל מין ממיני הזוחלים בישראל והמלצות לשימורם. קביעת הערכות הסיכון למינים השונים נעשתה בהובלת פרופ' שי מאירי ובן שרמייסטר ממוזיאון הטבע ובית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ואנשי רשות הטבע והגנים - ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה וד"ר טל פולק, מנהלת תחום שימור חיות בר. הספר האדום מקוון ופתוח לציבור לשימוש חופשי.

בשנת 2002 פורסם הספר אדום הראשון לחולייתנים בישראל. עורכי הספר - ד"ר עמית דולב מטעם החברה להגנת הטבע ופרופ' אבי פרבלוצקי מטעם רשות הטבע והגנים - העריכו בו את מצבם של מיני יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים ודגים. מאז עברו יותר מעשרים שנה, ומצבם של מינים רבים בישראל החמיר, בהם מינים רבים של זוחלים. בשל שינויים אלו הוכן בעת האחרונה ספר אדום מיוחד ומעודכן לזוחלי ישראל בלבד, ובו נקבע באופן נחרץ שמצבם של רוב מיני הזוחלים, שהוגדרו בסיכון כבר ב-2002, הורע, והיום סיכוייהם להיכחד גדולים יותר.

הספר סוקר 92 מינים ותת-מינים בישראל, מתוכם 41 נחשים, 45 לטאות, שני מיני צבי מים מתוקים, שני מיני צבי יבשה ובחופי הארץ מקננים שני מיני צבי ים. בחינת מיני הזוחלים החיים בישראל העלתה כי: 5% בסכנת הכחדה חמורה, 34% נמצאים בסכנת הכחדה, 13% עתידם בסכנה, 8% נמצאים בסיכון נמוך, 33% לא נמצאים בסיכון, עבור 7% מהמינים נמצא כי המידע חסר ולא ניתן להעריך את מצב המינים אלו בישראל. בנוסף, בישראל התבססו כמה מינים פולשים של זוחלים והם נוספו למינים המקומיים: אנוליס חום, שממית-חומות מנוקדת, שממית מחוספסת וצבגון אדום-אוזן, מינים אלו מאיימים על המינים המקומיים ומתחרים איתם על משאבים. לא נעשו הערכות סיכון על המינים הפולשים.

מתוך 41 מיני נחשים:
2 בסכנת הכחדה חמורה (צפע חרמון, כרכן קרינים)
9 בסכנת הכחדה
8 עתידו בסכנה
4 בסיכון נמוך
14 לא בסיכון
4 חסר מידע

מתוך 6 מיני צבים:
5 בסכנת הכחדה (צב ים חום, צב ים ירוק, צב יבשה מדברי, צב יבשה מצוי, צב רך היאור
1 לא בסיכון צב ביצות מצוי

מתוך 45 מיני לטאות:
3 בסכנת הכחדה חמורה (לטאת חרמון, שנונית באר שבע, שנונית השפלה)
18 בסכנת הכחדה
4 עתידו בסכנה
3 בסיכון נמוך
16 לא בסיכון
2 חסר מידע

בספר מצוינים מספר מינים שמסווגים במצב קריטי מבחינת הסיכוי להכחדה. מינים שהערכת הסיכון מגדירה את מצבם הם לרוב מינים בעלי אוכלוסייה קטנה, המאכלסת בתי גידול ספציפיים לדוגמת מינים אנדמיים לחרמון, או מינים המאכלסים בתי גידול החשופים לפעילות אדם אינטנסיבית כגון חולות מישור החוף ודרום הערבה. בין המינים אלו: שנונית השפלה, צפע החרמון, לטאת החרמון, כרכן קרינים, שנונית באר-שבע.

הורע מצב:
במסגרת חידוש הספר, נמצאו מספר מיני זוחלים אשר מצבם הורע ב-2 ואף ב-3 דרגות מאז נבחנו בפעם הקודמת. בין המינים הללו: חנק משריץ, מדברית פסים, נחש-כיפה מזרחי, פתן שחור, קמטן חורש, שלוון אזורים, שממית ערבה.

השתפר מצבם:
המצב אינו רק עגום - יש גם מינים אשר מצבם השתפר מאז נכתב הספר האדום האחרון. יתכן כי הערכת הסיכון עבור מינים אלו רודדה בחומרתה בזכות ידע שנאסף לגבי אוכלוסיותיהם, והיא אינה מבטאת שיפור אמיתי במצבם. עבור חלק מהמינים נראה כי תוכניות ממשק נרחבות תרמו לשיפור מצבן של האוכלוסיות, ובהתאם לכך שיפור הערכת הסיכון שלהם מבטאת שיפור אמיתי. בין המינים אשר מצבם השתפר: צב-רך היאור, צב-ים חום, צב-ים ירוק, שלוון קולר, כרכן חלק, נחש מים משובץ, ישימונית תמנע, חומט נקוד, נחושית נחשונית.

הספר מציג את קצב הירידה בגודל האוכלוסייה של מין לפי מידע על מצב בית הגידול, האיומים על המין ובית הגידול שלו, השינוי בשנים האחרונות בשטח בית הגידול המתאים למין, היסטוריית התצפיות, ואורך הדור. בחבל הים תיכוני בית הגידול סובל מפגיעה משמעותית עקב בנייה, חקלאות והרס שטחים פתוחים; וכן מהשפעות עקיפות תולדת מעשה ידי אדם, למשל חדירת מינים פולשים ומתפרצים וכן מינים מתפראים כגון חתול הבית וכלבים משוטטים. בתי גידול חוליים סובלים מפגיעה קשה עוד יותר מהחבל הים תיכוני עקב תהליכי פיתוח ובנייה, הסבה של שטחים טבעיים לשטחי חקלאות, הקמת מתקנים סולאריים, ייצוב חולות וכריית חול; וכן עקב פעילות רכב שטח ופעילות צבאית. בית הגידול המדברי סובל מפגיעה מתונה יחסית, אם כי יש אזורים מסוימים שהפגיעה בהם קשה, בעיקר אזור הערבה, אילת ואזורי הלס שבצפון הנגב. מינים אנדמיים לאזור אילת סובלים, או יסבלו בעתיד הקרוב, מפגיעה קשה יותר ממינים מדבריים אחרים (פרט למיני החולות) עקב פיתוח העיר אילת וסביבתה, ובכלל זה התוכניות להקמת רכבת לאילת. בית הגידול במרומי הר חרמון סובל מפגיעה משמעותית מפעילות צבאית ופעילות תיירותית באזור, שרפות תכופות למדי על פני מרחבים גדולים; ובעתיד הוא עלול להיות מושפע לרעה משינויי אקלים.

בן שרמייסטר, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב אשר הוביל את חידוש הספר: "זהו יום מאוד מרגש עבורי ועבור כל השותפים הרבים שעמלו על הוצאת הספר לאור מחדש, אחרי שתי שנות עבודה מאומצת של איסוף וטיוב נתונים. המידע שמוצג בספר האדום נאסף על ידי רבים - מאנשי המקצוע ברשות הטבע והגנים, דרך מומחי זוחלים, אוספי הטבע של האוניברסיטה העברית ותל אביב, המארג ועד קבוצות פייסבוק ופורומים ציבוריים המתעדים תצפיות זוחלים. בזכות המידע שנאסף, הצלחנו לקבל ולהציג תמונת מצב ברורה יותר של זוחלי ארצנו ולהבין מה קרה איתם ב-23 השנים האחרונות מאז פרסום הספר הראשון. אני רואה חשיבות גדולה להעריך את מצב הסיכון של מיני הזוחלים בארץ. איגוד המידע מאפשר לנו לראות בצורה מלאה את מצב האוכלוסיות השונות ומכך להבין איזה מאמצי שימור נדרשים או חסרים, בעיקר עבור המינים הנמצאים בסכנת הכחדה. זה לא סוד כי מצבו של הטבע בכלל ועולם החי הולך ומחמיר. השטחים הטבעיים מצטמצמים, הטמפרטורות עולות והסיכונים גדלים משנה לשנה. זה נכון במיוחד עבור הזוחלים - זו קבוצה שבה רב הנסתר על הגלוי. אנחנו יודעים מעט מאוד על החיים, הצרכים, הביולוגיה ועל מצב האוכלוסיות השונות, לכן לספר הזה יש הרבה חשיבות. אני מקווה שנוכל לחבור יחד - גורמי מקצוע, אקדמיה וציבור כדי לשמור על מצב הזוחלים ובתקווה אף לשפר אותו".

ד"ר טל פולק, ראש תחום שימור מינים בסכנה ברשות הטבע והגנים: "הספר האדום נותן לנו נקודת מבט עילית רחבה, ובו נקבע באופן נחרץ שמצבם של רוב מיני הזוחלים, שהוגדרו בסיכון כבר ב-2002, הורע, והיום סיכוייהם להיכחד גדולים יותר עקב תהליכי פיתוח ואבדן בתי גידול. רשות הטבע והגנים מנטרת ומפקחת על אוכלוסיות הזוחלים של ארצנו דרך עריכת סקרים ודיווחי שטח, עם נתינת תשומת לב ייחודית לבתי הגידול הרגישים יותר - כגון חולות, דרך שטחי הלס ועד החרמון הרחוק. מדינת ישראל זכתה למגוון גדול ועשיר של בתי גידול שונים, ומכך של בעלי חיים שונים ומגוונים. עם זאת, אנחנו חיים במדינה מאוד קטנה, שטחי הגידול הטבעיים נמצאים באיום תמידי של פיתוח שמוביל להרס בית הגידול. אנו עושים את מיטב המאמצים להגן על שטחי המחייה עבור כל המערכת האקולוגית, לצד עבודה לשימור ושיקום אוכלוסיות זוחלים ומינים נוספים שנפגעו בשל תהליכי פיתוח. חשוב לזכור כי תהליכי הבניה והפיתוח מביאים עימם סכנות רבות לטבע מעבר לצמצום שטחי המחייה - התפשטות מינים מתפרצים כמו תנים, התפראות של מינים ביתיים דוגמת חתולי בית משוטטים, כולם מציבים סיכון לזוחלים הייחודיים של ארצנו. אנו מלווים את תהליכי התכנון והפיתוח הללו כדי לוודא פגיעה מינימלית ככל הניתן באלו שאין להם קול - הזוחלים ושאר חיות הבר".