משקולת עופרת נדירה נושאת כתובת בת כ-2,150 שנה, במצב השתמרות מעולה, נתפסה השבוע בירושלים במבצע של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. הכתובת - "הליודורוס בן אפולוניוס אגורנומוס" - מציינת את שמו של המפקח על המידות והמשקלות, והיא מתוארכת לשנת 165 למניין הסלווקי (שנת 147/148/ לפנה"ס) - ימי השלטון ההלניסטי בארץ ישראל. לצד הכתובת, מופיעים גם ציור של דולפין שמשמעותו עדיין נחקרת, בתקווה להבין מאיזו עיר הגיעה המשקולת.
המשקולת נתפסה בחנות עתיקות בירושלים בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל ביחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. מפקחי רשות העתיקות חקרו את בעל החנות, במטרה לאתר את המתווכים ואת השודדים שעקרו את המשקולת מאתר העתיקות.
מי אתה אגורנומוס?
תפקידו של האגורנומוס היה לפקח על המידות והמשקלות ולמנוע הונאות במסחר - ואכן, משקלה של המשקולת מדויק: מִנָּה אחת - יחידת המשקל הנפוצה בתקופה, שהיתה שוות ערך למאה דרכמות יווניות. יתכן כי סימן הדומה לאות M ביוונית, המופיע על המשקולת שנתפסה, מיצג את האות הראשונה בשמה של המִנָּה (Mina).
לדברי החוקר עידו צנגן מרשות העתיקות, "שמותיהם היווניים של הליודורוס ושל אביו - אפולוניוס, מעידים על אוכלוסייה מתיוונת. שני השמות קשורים לאלי השמש במיתולוגיה היוונית - הליוס ואפולו - ומרמזים על זיקה תרבותית-דתית לתרבות ההלניסטית, ששלטה בארץ באותה עת. שמות אלו היו נפוצים במיוחד באדומיאה, בה האל המקומי "קוס" זוהה עם אלי השמש היווניים".
השם הליודורוס היה נפוץ בעיר מרשה שבשפלת יהודה, שהיתה בירת אדומיאה בתקופה ההלניסטית.
מעניין לציין, כי במרשה נמצאו בעבר פריטים נוספים הקשורים לתפקיד האגורונומוס, אשר נשאו את אותם השמות, ומתוארכים לשנים הסמוכות למשקולת זו: על משקולת שקדמה ב-20 שנה למשקולת שנתפסה כעת, המתוארכת לשנים 170-169 לפנה"ס, מופיע שמו של אגורנומוס בשם "אפולוניוס".
"בעולם העתיק, תפקידים בממשל עברו מאב לבנו"
המשקולת שנתפסה כעת, משנת 147/148 לפנה"ס, נושאת את שמו של "הליודורוס בן אפולוניוס"
ועל משקולת וכלי-מדידה שזמנם חמש שנים לאחר המשקולת שנתפסה (שנת 143-142 לפנה"ס), מופיע אגורנומוס בשם "אנטיפטרוס בן הליודורוס".
"ידוע כי בעולם העתיק תפקידים בממשל - כולל האגורנומוס, נטו לעבור במשפחה מאב לבנו", אומר צנגן. "עם זאת, לא תמיד התפקידים עברו מאב לבן, השמות הללו לא היו נדירים במיוחד במרשה, ואין ודאות מוחלטת שהמשקולת מגיעה מאתר זה. אנו בודקים את ההשערה הזו ברשות העתיקות בימים אלו. אם היא תתברר כנכונה, הרי שמדובר בתגלית נדירה ומרתקת לגבי הפוליטיקה והממשל בעת העתיקה".
בעבר התגלתה באזור מרשה כתובת מלכותית ידועה, שנחקקה באבן בשפה היוונית, המתוארכת לשנת 178 לפנה"ס, ומזכירה הליודורוס אחר - הליודורוס הדיאויכטס - נציב האוצר, שעמד בראש שרי המלך, המוזכר בספר מכבים ב' פרק ג': הליודורוס זה, היה שליח מטעם המלך סלבקוס ה-4, שנשלח להחרים כספים מאוצר בית המקדש בירושלים. יש המיחסים לפעילות זו, את אחת הסיבות לפרוץ מרד החשמונאים ביוונים.
לדברי אילן חדד, הממונה על הפיקוח על הסחר בעתיקות בישראל ברשות העתיקות, "עקירת חפץ ארכיאולוגי מאתרו ללא חפירה מסודרת גורמת לאיבוד מידע היסטורי יקר ערך. אילו היינו מוצאים את הממצא באתר ספציפי, אפשר היה להעשיר את המידע ההיסטורי במידה ניכרת. כרגע, לצערנו, נותר רק לנחש מאיזו עיר קדומה נשדד הפריט ומה היה הקשרו. החוק אוסר על סוחרי העתיקות לרכוש עתיקות ממקור לא ידוע. מדובר בעברה פלילית. רשות העתיקות פועלת לסיכול הגעה של חפצים ארכיאולוגיים שדודים לחנויות העתיקות, ללכידת שודדי העתיקות בשטח ולהבאה שלהם לדין".