כתובת מסתורית בת 3,800 שנה במכרה מצרי מוכיחה את קיומו של משה רבנו?

בסלע נטוש במכרה טורקיז עתיק שבחצי האי סיני, התגלתה כתובת פרוטו־סיניאית בת כמעט ארבעת אלפים שנה, הנושאת - לטענת חוקר עצמאי - את המילים "זֹאת מִמֹּשֶׁה". התגלית המסעירה העלתה השערה נועזת: ייתכן שזו העדות הארכיאולוגית הראשונה לשמו של משה רבנו כדמות היסטורית וכתוצאה מכך גם אישוש אפשרי, חסר תקדים, לסיפור יציאת מצרים.

מי שזיהה את הכתובת הוא מיכאל בר־רון, חוקר עצמאי, שבילה שמונה שנים בפענוח עשרות כתובות חרותות במכרה סַרָאבִיט אַל־חָ'אדִם, אתר כרייה מצרי מהמאה ה־19 לפנה"ס, שפעל בתקופת פרעה אמנמחת השלישי. הכתובות נחרתו בידי פועלים שמיים דוברי עברית או ארמית קדומה, והן כוללות שמות אלילים, ביטויים על עבדות, ומה שנראה בעיני בר־רון כהתנגשות דתית בין עובדים שפנו לאלילים לבין כאלה שהאמינו באל אחד.

בין הפולמוס הדתי החרוט באבן, מצא בר־רון צירוף מילים בשפה שמית צפונית־מערבית, שלדבריו נקרא: "זֹאת מִמֹּשֶׁה". לדבריו, מדובר לא רק בהופעה הקדומה ביותר של השם "משה", אלא גם ברמז למעמדו כדמות מרכזית וכותב או מקור השראה - מאות שנים לפני עריכת התורה בכתב.

הטענה של בר־רון היא שהכתובות מעידות על מהפך דתי בקרב פועלי המכרה - שרבים מהם נחשפו לתרבות הכנענית והחלו לפתח אמונה מונותאיסטית. לדבריו, ניתן לזהות כתובות שמפארות את האלה בעלת (Baʿalat), ולצדן כתובות מאוחרות יותר שבהן נמחקו או שונו אותיות, במטרה להפוך את הטקסט לכזה המוקדש לאל אחד. "זה המקום שבו התחולל העימות", אמר בר־רון לאתר patternsofevidence, "אנחנו רואים איך כותב שמשרת את האל מוחק חלקים מהכתובת הפגאנית כדי להפוך אותה לאמונית".

התגלית, אם אכן תאומת, עשויה להיות חסרת תקדים: לא רק הופעה מוקדמת של השם משה, אלא גם עדות חזותית לחילופי אמונה, למרד בעבודת אלילים, ואולי אפילו לקרע חברתי שהוביל למהפכה רוחנית וליציאה המיתולגית ממצרים. בקרבת מקום נמצאו גם כתובות המתייחסות לעבדות ולמפקחים - מה שתומך, לדעת בר־רון, בהקשר המקראי של עבדות בני ישראל.

עוד בנושא
האם יש הסבר הגיוני לעשר המכות? כשמדע והיסטוריה חוקרים את סיפור יציאת מצרים

10 ממצאים ארכיאולוגים שמוכיחים שיציאת מצרים היא היסטוריה אמיתית

עם זאת, חוקרים בכירים מרחבי העולם הסתייגו מהפרשנות. ד"ר תומאס שניידר, אגיפטולוג מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, אמר ל"סאן" הבריטי כי מדובר ב"פענוח שרירותי שמטעה את הציבור". לדבריו, בר־רון מבסס את הקריאה על זיהוי בלתי מבוסס של אותיות, מה שעלול לעוות את ההיסטוריה. גם חוקרים אחרים הזהירו מפני קפיצה למסקנות על בסיס כתובות עמומות, וטענו כי מדובר בגרפיטי שמי של פועלים ולא במסר מקודש.

אף שבר־רון מודה שהמחקר שלו טרם פורסם בכתב עת מדעי ולא עבר ביקורת עמיתים, הוא עומד מאחורי טענותיו. לדבריו, הוא לא מחפש כותרות סנסציוניות, אלא דווקא ניסה להימנע מכל קריאה "תנ"כית" מדי. "הדרך הרצינית היחידה לחקור היא לנסות למצוא גם פירושים אחרים, ולוודא שהם לא סבירים יותר", אמר.

התיאוריה שלו כבר מעוררת עניין מחודש סביב אתר הכרייה, ובשנה הקרובה צפויות להתפרסם סריקות תלת־ממד פתוחות של הכתובות לציבור. בינתיים, הוויכוח בין הארכיאולוגים, החוקרים והמאמינים רק מתלהט. האם באמת נחרתה שם המילה "משה" לפני כמעט 4,000 שנה? והאם אבן אחת במדבר סיני יכולה לשנות את סיפורו של העם היהודי?