כמעט כל ילד שמע על כך שהפירמידות במצרים נבנו בידי עשרות אלפי עבדים שסבלו תחת עולו של פרעה במשך עשרים שנה. אבל ממצאים חדשים שהתגלו בלב הפירמידה הגדולה של גיזה לא רק הופכים את הסיפור הזה על ראשו - אלא גם מציעים הצצה נדירה לגרפיטי העתיק ביותר בעולם.
ראשית - הבהרה. בני ישראל לא בנו את הפירמידות. למרות שכמעט כל הגדה מציגה ציור בו נראה מצרי עם שוט מכה בעבדים ישראלים בצל הפירמידות, אבותינו לא היו מעורבים בכלל בבנייה. מי שאשם בתפיסה הזו הוא ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו שבספרו "קדמוניות היהודים" כתב שהפירמידות במצרים נבנו על ידי עבדים משבטי ישראל. אבל זו טעות נפוצה: הפירמידות כבר עמדו על תילן יותר מאלף שנה לפני התקופה שבה, לפי המסורת, התרחש שעבוד מצרים. ראשוני היהודים אשר פקדו את מצרים בתקופת המקרא הגיעו אליה, ככל הנראה, בתקופת השושלת ה-18 של הפרעונים, בתקופת הממלכה החדשה, תקופה שבה בניית פירמידות הייתה כבר נחלת העבר הרחוק.
אז מי בנה אותן? צוות ארכיאולוגים בראשות ד"ר זהי הוואס, מהחשובים בחוקרי מצרים, חשף לאחרונה את התשובה.
בחללים צרים שמעל "חדר המלך" - גומחות אדריכליות שנחצבו בלב הפירמידה הגדולה של גיזה כדי למנוע את קריסת תקרת הגרניט - חשף צוותו של ד"ר הוואס כתובות עתיקות שמעולם לא תועדו קודם לכן.
הסימנים, בני כ־4,500 שנה, צוירו בתקופת שלטונו של פרעה ח'ופו, ונושאים את שמות צוותי הבנייה שעבדו באתר, כולל "קרטושים" מלכותיים. מדובר, ככל הנראה, בגרפיטי אותנטי של צוותי העבודה המצריים - לא עבדים, אלא פועלים מיומנים. לדברי החוקרים, העבודה במקום התנהלה במשמרות מסודרות: תשעה ימי עבודה ואחריהם יום מנוחה.
וזה לא הכול: מדרום לפירמידה נמצאו קברים של בוני הפירמידה עצמם, ובהם פסלים של פועלים שמזיזים אבנים כבדות, כלי צור וחציבה, מחסנים, וכתובות הירוגליפיות עם תארים כמו "משגיח על צד הפירמידה" ו"אומן".
"הממצאים האלו מוכיחים חד-משמעית שהבונים לא היו עבדים", הסביר ד"ר הוואס בפודקאסט של מאט בייל. "אם הם היו - לעולם לא היו קוברים אותם בצלו של פרעה, בתוך קברים שהוכנו לנצח, כמו של מלכים ומלכות".
עוד על הפירמידות
תגלית מסתורית: הפירמידות במצרים היו תחנות כוח עם טכנולוגיה מתקדמת?
הסוד נחשף אחרי 4,500 שנה: כך נבנו הפירמידות של גיזה
ד"ר הוואס אינו הראשון שמוצא כתובות בתוך הפירמידה: כבר במאה ה-19 דווח על כתבים מוזרים, שגרמו לחלק מהחוקרים להאשים בזיוף מודרני. אבל כעת, לדבריו, נמצאו שלוש כתובות נוספות עם שמות צוותי העבודה באותם חדרים חבויים, שבני אדם לא דרכו בהם כנראה אלפי שנים.
"הם כתובים בסגנון שאך ורק מצרים מומחים יודעים לפענח", הסביר ד"ר הוואס. "כמעט בלתי אפשרי שמישהו בן זמננו היה יכול לזייף דבר כזה - צריך לטפס לגובה 14 מטר ולזחול דרך פתחים צרים ומסוכנים רק כדי להגיע לשם".
לדבריו, מדובר בגרפיטי אותנטי של עובדים מצריים מהעת העתיקה. ואולי הכי מפתיע: הגרפיטי הזה שובר לא רק את המיתוס על העבדים, אלא גם את זה על הבצל.
"יש מיתוס עיקש שאומר שהעובדים התקיימו רק מבצל, שום ולחם", מספר ד"ר הוואס. "אבל באתר מצאנו אלפי עצמות של בעלי חיים". מומחה מאוניברסיטת שיקגו ניתח את הממצאים והסיק כי בכל יום נשחטו 11 פרות ו-33 עזים - תפריט שמספיק להאכיל כ-10,000 עובדים.
החפירות חשפו גם את עיר הפועלים של גיזה - אתר ענק ממזרח לפירמידה, הכולל מאפייה עצומה, מחסני דגים, מגורים ומתקנים לוגיסטיים.
ובאשר לטכניקת הבנייה עצמה? גם פה נמצא קצה חוט: מחצבת גיר שנמצאה במרחק של כ-300 מטרים מהפירמידה שימשה את הבנייה, כאשר האבנים נגררו על גבי רמפה מתוחכמת שעשויה מחול, בוץ ואבנים. שרידי הרמפה נחשפו באזור הדרום-מערבי, באתר שכונה C2. כשפירקו את הרמפה, השאירו אחריהם שרידים - אבנים, חול ובוץ", אמר ד"ר הוואס, "וזה בדיוק מה שמצאנו".
העיניים של החוקרים כעת נשואות לשלב הבא: חקירת "החלל הגדול" (Big Void) - חלל מסתורי באורך של לפחות 30 מטר, שנתגלה ב-2017 מעל הגלריה המרכזית בפירמידה. הוואס, בשיתוף הפודקאסטר מאט בייל, מפתח רובוט זעיר בגודל סנטימטר אחד שיחדור דרך חור זעיר בדופן האבן. זו צפויה להיות החפירה הראשונה בפירמידה הגדולה בעידן המודרני.
בעוד ד"ר הוואס מקווה לחשוף בתוך "החלל הגדול" את קברו האבוד של המלך ח'ופו, חלק מהחוקרים דווקא מטילים בכך ספק. לדבריהם, אף אחת מהפירמידות הגדולות של מצרים לא הכילה מעולם קבר מלכותי של ממש - לא ארון, לא מומיה, ולא תכולת קבר מלאה. אחרים סבורים כי הפירמידות בכלל שימשו יותר כאתרי פולחן או סמלים אסטרונומיים, מאשר כמבני קבורה בפועל.
גם לגבי "החלל הגדול" אין עדיין ודאות: ייתכן שמדובר רק במבנה אדריכלי לצרכי איזון או אוורור ולא כ"חדר סודי" מסתורי. בכל מקרה, החפירה מתוכננת לינואר או פברואר הקרובים - ואולי סוף-סוף נקבל תשובה לשאלה שהטרידה את האנושות כבר 4,500 שנה: מי באמת בנה את הפירמידות, ולמה?