רבות דובר השבוע על מטוס ה"B-2 ספיריט", מפציץ חמקן אמריקני, שטס במשך 18 שעות רצוף מארה"ב הישר אל מתקני הגרעין של איראן והפציץ אותם, וחזר את אותה הדרך מבלי לנחות.
אבל לא רבים יודעים שההשראה למטוס היקר בהיסטוריה (כ-2.1 מיליארד דולר ליחידה) ועיצובו מגיעה דווקא מהטבע - מציפור יחסית קטנה, אבל מדהימה בשם "בז נודד" (Peregrine Falcon). פירוש שמו הלטיני של הבז הנודד: Falco = מגל או חרמש, המציין את צורת כנפיו הפרושות בשעת תעופה, ו-Peregrinus, המציין את היותו נפוץ כמעט בכל העולם. הבז הנודד חי כמובן גם בישראל, ואילו במפרץ הפרסי נוהגים לאלף אותו לציד (בזיירות), והוא נחשב לציפור הלאומית של איחוד האמירויות הערביות.
כזכור, שבעה מטוסי B-2 השתתפו במבצע "פטיש חצות" והטילו 14 פצצות MOP חודרות בונקרים במתקן בפורדו ושתיים בנתנז. מתקן שלישי באספהאן הופצץ על ידי טילי טומהוק ששוגרו מצוללות אמריקניות.
העיצוב לא מקרי
מטוס ה-B-2 יוצר בין השנים 1988 עד 2000 והוא טס לראשונה ביולי 1989, ממש לפני 36 שנה. יש כיום 19 מטוסים כאלה (2 הוצאו משירות עקב התרסקות) וכולם שייכים, כמובן, לאמריקנים. אורך המטוס - 21 מטר, גובהו - 5.18 מטר ומוטת הכנפיים שלו נמתחת לרוחב של 52.4 מטר. מהירות שיוט מירבית - 1,010 קמ"ש.
מבט אחד במבנה המיוחד של ה-B-2 - כנף מעופפת בלי זנב, בלי גוף ברור - מסגיר מיד שהעיצוב הזה לא מקרי. הוא נולד מהתבוננות מדוקדקת בעולם הציפורים, ובפרט בבז הדואה בשמיים, שגם צד את טרפו (ציפורים קטנות, למשל) באוויר.
כמו הבז, גם ה-B-2 מצטיין בפרופיל אווירודינמי חלק במיוחד. המטוס לא רק נראה עתידני וצורתו מאפשרת לו תנועה שקטה, מהירה וחסכונית יותר באוויר. אבל הדמיון לא נגמר במראה החיצוני.
טביעת מכ"ם קטנה כמו של ציפור
בזכות ביומימיקרי - חיקוי של הטבע - המטוס מצליח כמעט להיעלם ממסכי הרדאר (לא סתם הוא מכונה "חמקן"). לא רק הצורה המיוחדת, אלא גם יכולת הדאייה, שינוי גובה חרישי ושליטה מרחבית נלקחו מהבז - מה שמאפשר לו הסוואה מושלמת וגם טווח טיסה מרשים במיוחד: הוא מסוגל לטוס ללא תדלוק לטווח של עד 11,000 ק"מ ולהכפיל את הטווח בעזרת תדלוק אווירי - מה שאפשר לו להמריא מארה"ב, לתקוף יעד באיראן - ולחזור בלי לנחות.
ה-B-2 אינו רק "דומה לעוף דורס" - הוא מתוכנן כך שיחזיר כמה שפחות גלי מכ"ם. החומרים שמהם עשוי החיפוי החיצוני שלו סופגים גלים אלקטרומגנטיים, והמבנה המעוגל מונע "החזרי רדאר" חדים. התוצאה? טביעת מכ"ם קטנה כמו של ציפור.
הטבע - המקור להכל
עוד יתרון שיש למפציץ החמקן הזה, הוא שבניגוד למטוסים רגילים, ארבעת מנועי General Electric של ה-B-2 חבויים בתוך הגוף, לא בולטים החוצה. זה עוזר בהפחתת רעש וגם מסתיר את החום שנפלט מהמנועים - דבר שמקשה על זיהויו בטכנולוגיות תרמיות.
המטוס גם בעל דינמיקה זורמת: היעדר זנב מאפשר זרימת אוויר אחידה יותר - כמו אצל עופות דורסים במעוף איטי. ללא זנב, השליטה במטוס דורשת מערכות דיגיטליות שמבצעות התאמות אלפיות השנייה - כמו מערכת העצבים של עוף בזמן תמרון פתאומי.
אז בפעם הבאה שתראו עוף דורס ממריא לשמיים, תזכרו: אפילו הטכנולוגיה הצבאית הכי מתקדמת - לפעמים פשוט מחקה את מה שהטבע כבר ידע מזמן.