אלו הם ימים של מלחמה בין ישראל לאיראן, אבל לא רחוק מדי בשנים, ממש לפני חמישה עשורים, ישראלים נהגו לנפוש ולעשות עסקים באיראן, ועוד עשו זאת בטיסה ישירה.
חברת אל על הפעילה במשך שני עשורים (1979-1959) טיסות סדירות בין תל אביב לטהרן, והחזיקה משרד רשמי ברחוב וילה היוקרתי שבבירת איראן, שסביבו נבנו מלונות רבים. אמנם ישראל לא החזיקה שגרירות רשמית בטהרן (כחלק ממדיניות של זהירות), אבל המדינות ניהלו שיתופי פעולה ביטחוניים, כלכליים ותרבותיים רחבים.
הקו שהפעילה אל על לטהרן אוייש בעיקר על ידי אנשי עסקים, דיפלומטים, תיירים וסטודנטים. לאחר מהפכת 1979 והקמת הרפובליקה האסלאמית באיראן, נותקו כל קשרי התעופה בין המדינות, והקווים של אל על לאיראן הופסקו לחלוטין.
חברת התעופה הישראלית הזמינה בזמנו את הישראלים לטוס לאיראן, ואף פרסמה כרזות בעיתונות לגבי נופשים במדינה. באוסף הכרזות של הספרייה הלאומית נמצאת כרזה משנות ה-60 הנושאת את הכותרת "פרס שטוחה לרגליך", שהזמינה את התייר הישראלי ל"טיול פסח מפואר" באיראן. התוכנית הציעה לישראלים טיול מאורגן של 15 ימים, שכלל בין היתר ביקור בתצוגת תכשיטי משפחת המלוכה בטהרן, סיור בשווקיה, מסגדיה וגניה של שיראז, ושיטוט ברחובות איספהאן שהציעו את פאר הארכיטקטורה האיסלאמית ואת תעשיית השטיחים הפרסיים המפורסמים.
מודעת עיתון בפורים
טהרן כנקודת תדלוק בדרך לאפריקה
צבי רוזנברג (81) השתחרר מחיל האוויר ב-1968 ואחרי שלוש שנים בארקיע, הגיע לאל על וטס לטהרן עד שהחלה המהפכה. "מהרגע שהגעתי לאל על טסתי רצוף לטהרן על בואינג 707 שלו ארבעה מנועים וקיבולת של כ-180 נוסעים", הוא מספר בשיחה לוואלה תיירות. "ב-1978 עשיתי קורס הסבה לבואינג 747-200, הייתי קצין ראשון, והיו גם הרבה טיסות מטען. הטסנו הרבה פרי הדר שהיה מאוד מבוקש באיראן. בין שאר המטענים שהוטסו על ידי אל על לטהרן, היו פרות מישראל שהיו מאוד פופולריות. "מספרים שיום אחד בטיסת מטען עם הפרות, יצא הקפטן הוותיק לשירותים, ואחת הפרות הכירה אותו מהקיבוץ", הוא נזכר באחת הבדיחות שהיו הטייסים מספרים ביניהם.
לדבריו, איראן היתה מדינה ידידותית לישראלים. "הם היו כמו בני ברית והרגשנו בטוחים שטסנו לשם", הוא אומר, "שיתופי הפעולה היו חזקים מאוד גם בין הצבא והמשטרה. פעם אחת טסתי וגילינו שצריך להחליף צינור הידראולי. שאלנו את הטכנאי כמה זמן זה יקח, והוא אמר שעתיים. לא נהגנו לשהות בלילה באיראן כי הטיסה היתה קצרה, כשעתיים וחצי. אז אמרנו, נלך לעיר עם הנציג הישראלי המקומי, שידע כמה מילים בפרסית, כדי לאכול משהו. הגענו לשער היציאה מהשדה והבחור שלנו שדיבר פרסית, אומר כמה מילים לשוטר המקומי שנפל מצחוק. הסתבר שבמקום לומר 'איך מגיעים לבזאר?' הוא אמר משהו אחר שקשור ליחסי מין. וכל פעם שאנחנו נפגשים אנחנו נזכרים בזה מחדש".
טהרן לא היתה רק יעד קצה, וצבי מסביר שהעיר שימשה לא פעם כתחנת תדלוק בטיסות לאפריקה. "כשסגרו לנו את הנתיב דרומה במלחמות השונות, אז טסנו דרך טהרן, נחתנו לתדלק והמשכנו לניירובי או יוהנסבורג", הוא אומר ומוסיף שגם אז טסו בפרופיל של שלוש מחלקות: ראשונה, עסקים ותיירים. "היו עסקי סחר משגשגים בתקופת השאה, והיו איראנים רבים שטסו לארץ. משפחת המלוכה ביקרה בישראל כמה פעמים, והם לא טסו במחלקת תיירים כמובן".
מודעה בעיתון ב-1965
צפו: "טיסת אל על האחרונה מאירן החומיינית"
"הם קנו כל מה שהם רצו כי לשאה היה כסף"
אורי קפאונר, המנהל הטכני של אל על, נשלח לאיראן מטעם אל על כדי לתקן מטוסים שהיו להם תקלות. הוא ומשפחתו חיו במדינה מסוף 1977 ועד תחילת המהפכה, ב-10 בפברואר 1979. "גרנו שם כל המשפחות של הישראלים, והילדים למדו בבית ספר ישראלי", הוא נזכר בשיחה עם וואלה תיירות. "היו לנו חברים איראנים, היינו מאוד מקובלים והיתה קהילה ישראלית גדולה עם מאות ילדים".
לדבריו, אל על הפעילה לטהרן טיסת נוסעים יומית שהביאה ישראלים, "אבל גם האיראנים נהגו להגיע לתייר בישראל", הוא אומר. מעבר לטיסת הנוסעים, היו שלוש טיסות מטען ליום שהביאו, כפי שגרס הטייס רוזנברג, בקר מאירופה (קלן וברוז') לאיראן, ומישראל היו טיסות חקלאיות עם ביצים וכדומה. "הם קנו כל מה שהם רצו כי לשאה היה כסף", הוא אומר.
"כל דבר שהיה מזוהה עם המערב הם שרפו"
כשהחלו פעמי המהפכה להתרחש, מילטו הישראלים שעבדו באיראן את משפחותיהם מהמדינה. לאחר שנה וחצי לשהותו בטהרן, חזר קפאונר בטיסה האחרונה של אל על מאיראן לישראל, למרות שלא ידע שהיא תהיה האחרונה. "ביום ראשון הייתי אמור לחזור שוב לטהרן, אבל אז זה נגמר כי החלה המהפכה", הוא אומר.
בין ה-10 ל-11 בפברואר 1979 התומכים של חומייני השתלטו על כל המדינה. "היו הפגנות של מיליוני אנשים ברחובות וכל דבר שהיה מזוהה עם המערב הם שרפו, כמו מכוניות של BMW", הוא מסכם את דבריו ושהותו הקצרה באיראן.
הטיסה האחרונה של אל על מטהרן לישראל נערכה ב-10 בפברואר 1979 והובלה על ידי הקברניט אורי יפה. "המטוס היה די ריק, היו כמה אנשים שבאו לטהרן לחסל את עסקיהם", סיפר יפה בסרטון "טיסת אל על האחרונה מאירן החומיינית" שתועד על ידי אריה ויסמן. "נשארנו עם שני מנועים ימניים פעילים... וביקשתי שיעלו כמה שיותר מהר אנשים...כדי שנוכל להסתלק כמה שיותר מהר", הוסיף יפה.
מאז עברו 46 שנה. והלוואי ונוכל לחדש בקרוב את הקו הפופולרי שפעל במשך 20 שנה בין העמים.
תודה לדייויד סלע, יו"ר המועצה לקידום המורשת הישראלית ועורך אתר "נוסטלגיה אונליין", על תרומתו להכנת הכתבה.