את המדיניות של אתרי אירוח כמו Booking.com או Airbnb כולנו מכירים: משלמים קצת יותר עבור אפשרות ביטול, שאחריה כבר לא ניתן להחזיר את הכסף. אפשר לפנות לבית העסק ולהיות תלויים ברצונו הטוב, כשהסיכוי במקרה כזה פחות, כמובן. הוא קטן עוד יותר כשאתם ישראלים, שהרי לא מתים עלינו, בלשון המעטה.
ובכן, זה לא תמיד נכון.
מעשה שהיה כך היה: המשפחה של אשתי סגרה נופש בכרתים - חמש נפשות, וילה מפנקת באזור רתימנו, כל מה שצריך כדי לברוח מהמציאות המטלטלת פה. הסכום - 13 אלף שקל עם אפשרות ביטול עד שבועיים לפני שהייה.
ואז הגיעה התקיפה באיראן ואיתה תגובת השרשרת התיירותית - סגירת השמיים, ישראלים תקועים והמשמעות בחלקת אלוהים הקטנה שלהם: ביטול החופשה. העמדה התבוסתנית (של אנשים קטנים כמוני, למשל) היא לומר מיד "הלך הכסף", אבל בין ריצה מהבית למקלט, אשתי בכל זאת שיגרה למנהלי הנכס מייל עם הסבר על הסיטואציה.
"תודה על הנכונות לתמוך בזמנים קשים"
הבקשה לא הייתה להחזר, אלא להעמיד את הדירה שוב להשכרה, מתוך ידיעה שזכותו המלאה של העסק לשמור את הסכום לעצמו. התגובה הראשונית של אלני מההנהלה הייתה מלווה בהרבה מילים של נחמה, ובשורה התחתונה: "נבדוק מה אפשר לעשות". במילים אחרות, כך חשבנו, "עם כל האמפתיה, לא נשאר לנו מספיק זמן לדיירים חלופיים, אז יאללה, תתקדמו".
אלא שמספר שעות לאחר מכן הגיעה תשובה נוספת: "דנו בנושא עם בעלי המתחם, ונעניק לך חזרה את כל הסכום. ברגע שתלחצי על כפתור הביטול מהצד שלכם, כספכם יוחזר". אלני גם שלחה את תגובתה המפורטת לבעלים: "קוסטס, תודה על ההבנה ועל הנכונות שלך לתמוך באורחת שלך בזמנים הקשים האלה. אנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה, הגמישות והאמפתיה שגילית - תכונות שמהוות בסיס חשוב לבניית מוניטין חזק בקהילת Airbnb".
בסוף, סיפרה הדר, "יצאנו כולנו עם דמעות. הרגשתי שיש אנשים טובים בעולם".
הכלל הישן והידוע לפיו בקשה לא יכולה להזיק תמיד נכון, אבל האמפתיה שבה נתקלנו אצל היוונים, ולא בפעם הראשונה, מוכיחה שלפעמים האנושיות עוקפת כל שיקול פוליטי.