איזה יבוש: הזרמת המים לנהר הירדן הקיץ תצומצם בשני-שליש

תוצאות החורף השחון שעברנו מתחילות להיראות בשטח; מועצת רשות המים החליטה להוריד בצורה חדה את ערך זרימת המינימום בירדן. מדובר בקיצוץ שהוא הרבה מתחת להגדרה בתוכניות הרשמיות של רשות המים (מ-2.5 מ"ק\שנייה ל-1.3 מ"ק\שנייה). באזור גשר הפקק אף אושר להוריד את הספיקה בשיא עונת ההשקייה (יוני עד ספטמבר) ל-1 מ"ק\שנייה בממוצע, ובנקודות זמן מסויימות אף ניתן יהיה לרדת לספיקה של 0.8 מ"ק\שנייה.

תיירנים ואנשי החברה להגנת הטבע אמרו שמדובר בהחלטה דרמטית ושאסור לתת להחלטה כזאת לעבור, משום שיהיו לה משמעויות קשות, לטענתם.

על פי דוח השירות ההידרולוגי ברשות המים, בתחילת חודש מאי, שהוא המועד הרשמי לסיום עונת המשקעים, נקבע כי זו השנה השחונה ביותר בהיסטוריה המדודה של מדינת ישראל (משנות ה-20 של המאה הקודמת). כמויות הגשם הנמוכות בכל הארץ ובעיקר באגן הכנרת (44%) הובילו לשיאים שליליים בשפיעות המעיינות במקורות הירדן ובזרימות בנחלים, ובהתאם לכך גם במדדים של מפלסים וכמויות המים הזמינים באגם הכינרת.

אין זו הפעם הראשונה שאנו חווים שנות בצורת. בשנת 2018 בעקבות רצף השנים השחונות (2014-2018), התקבלה החלטת ממשלה להתמודדות עם תקופות בצורת ממושכות ובה החלטה על חיבור האזורים המנותקים (מעלה כינרת, רמת הגולן, עמקים מזרחיים והגליל המערבי) למערכת המים הארצית, זאת בכדי למנוע את התלות המוחלטת של היישובים והחקלאות בזרימת המים בנחלים. מכיוון שהחלטה זאת עדיין לא מומשה, יש צורך להשתמש במי הירדן להשקיית הגידולים החקלאיים בגליל העליון.

בחברה להגנת הטבע מתוסכלים על כך ש"החלטה זו לא מומשה באזור מעלה כנרת, וכיום, כששוב חווים בצורת קיצונית, אין לרשויות את הכלים והתשתיות לנהל את המשבר, ושוב ברירת המחדל היא לשאוב בכל הכוח ממקורות המים הטבעיים, מה שבאופן מידי מוביל לפגיעה קשה בהם ואף להתייבשותם". בעקבות כך החליטה מועצת רשות המים, המורכבת ממספר משרדי ממשלה ונציגי ציבור, לאשר את הקיצוץ החד בזרימת המים בירדן.

כעת, ההחלטה יוצאת לפרסום ל"הערות הציבור", ובחברה להגנת הטבע אומרים כי "לנו, הציבור, יש עד ה-7 ביולי אפשרות להגיב עליה ולהגיש התנגדות, ואז היא תבוא לדיון נוסף במועצה. זוהי למעשה ההזדמנות היחידה של הציבור להשפיע על החלטה דרמטית זו, ואנחנו חייבים לנצל אותה - אסור לתת להחלטה הזו לעבור".

לטענת החברה להגנת הטבע, משמעות ההחלטה היא שמקטעים שלמים בירדן ההררי במקטע מגשר הפקק ועד הכינרת וכן במעלה גשר הפקק - תעלת הירדן המזרחית ושלושת מקורות הירדן (דן, בניאס, חצבאני), יהיו בסכנת התייבשות.

בענף התיירות חוששים מההשלכות הצפויות. איש תיירות אמר כי "זו תהיה פגיעה משמעותית בתיירות ובכלכלה הצפונית שכבר נפגעה אנושות, ומנסה כעת להתאושש אחרי קרוב לשנתיים שבהן לא עבדנו ולא התפרנסנו".

אורי גיגי מאתר השיט "רפטינג נהר הירדן" מתוסכל. לדבריו "יש הסכם שלכל הפחות צריך שתהיה ספיקת מים של 1.5 קוב לשנייה, אבל לפעמים זה יורד לקוב אחד והמדינה לא עומדת בהתחייבות שנקבעה. רשות הטבע והגנים היא שצריכה לעמוד על כך שההסכם הזה יתקיים והיא לא עושה את זה. זאת ספיקה שכמעט לא מאפשרת להפעיל את האתר. צריך למצוא איזון הוגן בין הצרכים של החקלאות והתיירות. אם יש מצוקת מים זה לא הוגן לפגוע רק בתיירות. גם אבא שלי חקלאי ואני מבין טוב את המצוקה. תנו לנו גם להתפרנס. אני כבר לא ישן בלילות; יש לי ימים עם 2,000 הזמנות ובלילה שלפני אני לא יודע אם תהיה זרימה של מים או לא תהיה. זה לא הגיוני שיתחשבו רק בחקלאים ובנו יפגעו", אמר.

מרשות הטבע והגנים נמסר: "נמצאת בקשר מול רשות המים ומול אגודת המים 'מים בגליל' לאור ההחלטה לצמצם את אספקת המים. יש לכך השלכות כבדות ופגיעה קשה בטבע. הרשות מתנגדת להחלטה ותגיש את התנגדותה המנומקת הנכתבת בימים אלו. הרשות עוקבת בדאגה אחר הספיקות הנמוכות לאור מצוקת המים במדינה והשפעתה על הנחלים והמעיינות".

משמעות הדבר, לדברי החברה להגנת הטבע היא "פגיעה מידית וארוכת טווח בבתי הגידול של הנחלים והמעיינות שתתבטא בייבוש נישות אקולוגיות ייחודיות לאורך הנחלים, בפגיעה במגוון הביולוגי - בצומח, בבעלי החיים מאכלסי המים, הדגים, העופות והיונקים הפועלים בתוך ובסביבת הנחלים. עוד הם מזהירים מפני פגיעה באיכות המים - ירידה בחמצן המומס, עלייה בטמפרטורה, עלייה בעכירות ועלייה בריכוז המזהמים. במקביל, תתאפשר חדירת מינים פולשים העמידים יותר לעקות סביבתיות. בחברה להגנת הטבע מזהירים מפני "פגיעה ישירה במרחב הטבע הציבורי החשוב ביותר בצפון - הריאה הירוקה המשמעותית ביותר בקיץ לנופש ולטיולים של הציבור הישראלי. כולנו התגעגענו לחזור לטייל ולנפוש באזור הצפון לאחר המלחמה, אבל אנו עלולים למצוא שם נחלים יבשים ומזוהמים. המקטעים המועטים שיישארו עם מים יסבלו מעומס מבקרים, מזיהומים ואיסורי כניסה נוספים.

בחברה להגנת הטבע אמרו עוד: "ברור לנו כי החקלאות בצפון נמצאת במצב קשה בעקבות הבצורת, ואנו קוראים לממשלה לפצות כספית את החקלאים בכדי שיוכלו להתמודד עם תקופה זו. את כמויות המים המועטות שעוד נותרו בטבע יש להשאיר לזרימה בנחלים ולא לאפשר עוד שאיבות. את הטבע אי אפשר לפצות כלכלית והנזקים למערכת האקולוגיות יהיו כבדים ולאורך שנים.

עוד אמרו כי "בטווח הארוך, חייבת להתקבל ההחלטה על חיבור ישיר של מערכת המים הארצית לאזור מעלה כנרת, במקביל ליישום מידי של התוכניות המאושרות להקמת המאגרים בעמק החולה. לצערנו, בעתיד צפויים לנו עוד מצבי בצורת, וחשוב שנהיה מוכנים ולא נעמוד שוב ושוב בפני שוקת שבורה, ובפני הצורך לייבש את הנחלים. חיבור מעלה כינרת למערכת המים הארצית ותוכנית המאגרים תוביל לשמירה על הנחלים והטבע הייחודי ולהמשך חקלאות אזורית בת קיימא".

בקליק אחד אתם יכולים להציל את נחלי הצפון