הקיץ בפתח ועונת התיירות מתחילה בימים אלה, כאשר חג השבועות מסמן את הרגע שבו מרבית הישראלים מעוניינים לקפל את עצמם לכיוון נתב"ג ולעלות על הטיסה הראשונה ליעד הבא. השנה במיוחד, כאשר המלחמה המתמשכת מעלה מחד את מפלס הלחץ והצורך בחופש, אך גם מבריחה מכאן את חברות התעופה הזרות ומאפשרת לישראליות לעשוק בכיף את הציבור ולרשום רווחי ענק.
כשטיילתי בהודו לפני שנים רבות גיליתי שקשה לשכנע את המקומיים שישראל היא מדינה קטנטנה עם כמה מיליוני תושבים בלבד. הם פשוט לא האמינו, כי רוב התיירים שנתקלו בהם היו ישראלים. תופעה דומה קיימת גם ברודוס ובכלל באיי יוון - הישראלים מהווים חלק משמעותי מהתיירים בכלל, כאשר בשנה שעברה הישראלים היוו את הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר שמבקרת באי, כך לפי נציגת אחד המלונות הגדולים. אמנם יש תחרות מצד תיירים בריטים, גרמנים ואחרים, אבל הישראלים הם כוח מכריע עם משקל משמעותי בכלכלת האי, והמלונות והאטרקציות מודעים לזה היטב.
התייר הישראלי, לצד חסרונותיו הידועים ואווירת הבלגן והמיקוח, גם אוהב לבזבז בחופשה. בניגוד לחלק מהתיירים האירופאים שידם קפוצה ולא יוציאו יורו מעבר למה ששילמו על ההכל כלול, הישראלים נחשבים ללארג'ים בהרבה, ומפרנסים לא רק את המלונות וחברות התעופה, אלא גם את המסעדות, הברים, המוניות, החנויות וכו'. וזה משתלם לשני הצדדים - המלונות כבר יודעים מה הישראלים אוהבים, והישראלים מקבלים חופשה המותאמת לצרכיהם ויחס חם.
רודוס מתאים כמעט לכל אחד. צעירים שמחפשים בילויים וחיי לילה ימצאו את עצמם במסיבות בטברנות כמו ה-Blue Lagoon, שם שרים, רוקדים, שותים ומדי פעם גם שוברים צלחת. אם אתם בעניין של לצעוק "יאסו" ואז לעבור לשיר של דדי דדון עם ישראליות שיכורות - תרגישו בבית.
מי שרוצה להתחיל את הערב שלו בכלל ב-12 בלילה, יכול להמשיך ל-Astra, טברנה שבה השיא מגיע רק בשתיים לפנות בוקר. מאפרות גדולות על השולחנות מבהירות כי מהפכת הבריאות לא הגיעה לכאן, ועבור חלק מאיתנו זו בשורה מרעננת, לפחות בזמן חופשה.
משפחות עם ילדים לעומת זאת יעדיפו מלונות כמו Amada Colossus, מבנה מלון גדול עם פארק מים לילדים ומגלשות מים שונות שיכולות למלא שעות ארוכות וחמות, בתקווה שלאחריו הדור הצעיר יילך לישון וישאיר להורים כמה שעות שקטות. לא לשכוח לשים קרם הגנה, כי היוונים משום מה לא מאמינים בהצללה מעל הבריכות. המחירים במלון מתחילים ב-849$ לאדם בהרכב של זוג + 2 על בסיס הכל כלול, לחופשה של 3 לילות.
גם Atlantica Dreams Resort מציע חופשה משפחתית עם סטייל: חדרים מעוצבים לעילא ויפים במיוחד, חדרים עם הרבה ספייס המתאימים למשפחות, מרפסות ענק עם בריכות פרטיות או משותפות, ואפילו כובע מונח בקפידה על המיטה. באטלנטיקה דרימס תשלמו החל מ 729$ לאדם בהרכב של זוג + 2 על בסיס הכל כלול.
משפחות יתעניינו גם במלונות Atlantica Aegean Blue ו-Le Marquise - האחרון הוא מתחם נרחב עם שבילים ובריכות שמקשרות בין החדרים, אפילו וילות פרטיות למי שמגיע בהרכב גדול. המחירים מתחילים ב-649 דולר לאדם ל-3 לילות של חצי פנסיון בהרכב משפחתי כולל טיסות, העברות וכבודה - ולפעמים זה חצי מחיר ממה שתשלמו בארץ.
מי שמחפש שקט מוחלט, אולי זוגות או חברים שמבקשים להתנתק, יוכל למצוא את מבוקשו ב-Ellisa - מלון למבוגרים בלבד, שבו תמצאו שפע בריכות, אוכל מצוין ואווירה רגועה. החדרים גדולים ומפנקים וכוללים יציאה ישירה לבריכה, והקהל מורכב ברובו מזוגות או קבוצות צעירות, בלי ילדים שיצרחו לידכם במים. אם אתם בכל זאת מתגעגעים לילדים, ממש ליד יש מלון צמוד עם פארק מים, כך שאפשר לשלב. המחיר תחרותי ועומד על החל מ-699$ לשלושה ימים, לאדם בחדר זוגי על בסיס ארוחת בוקר.
רודוס עצמו מציע גם שלל אטרקציות מעבר למלון. טיול ערב בעיר העתיקה מביא אתכם אל סמטאות ציוריות, אוכל, שתייה וקניות, טברנות ומה לא. יש גם קזינו למי שמרגיש בר מזל. מי שחובב צילום ימצא את מבוקשו בעיר לינדוס - לבנה, יפה ועמוסה בנקודות אינסטגרם. עמוסה גם בתיירים מכל הסוגים, קחו בחשבון. מי שמעוניין לרכב על חמור לאקרופוליס מוזמן לעשות את זה, אני הסתפקתי בקניית גרביים עם ציור של חמור.
יש גם את שבעת המעיינות, מסלול קצר בטבע שכולל מעבר במנהרה חשוכה הכוללת צעדה במים, ויציאה לאגם יפה ומשרה שלווה. זה לא מומלץ לקלסטרופוביים, אבל מאוד מרענן - ואפילו נאמר שהמים שם מצעירים. לא יודעת אם זה נכון, אבל דחפתי את הראש פנימה בכל מקרה. עד כה לא נרשם שינוי, אני עוד עוקבת.
אם אתם בעניין של קניות, שדרת המותגים בעיר רודוס כוללת את זארה, H&M ושאר שמות מוכרים. אין פריימרק וחבל, אבל המחירים קצת יותר נוחים מהארץ, ואם יש לכם כמה שעות פנויות, זו אחלה דרך להעביר אותן. יש גם ג'מבו גדול למי שמעוניין להשקיע את עצמו בקניות לילדים ולא חושש ממשקל עודף בחזור.
ארוחות ערב תוכלו לסיים במלונות כמו Rodos Palace או שרתון, שנמצאים שניהם בקרבת העיר ומתאימים למי שמחפש מלון במרחק רגע מהאקשן - או לחילופין, לנסוע עד הכפר Kalavarda למסעדת Sea House, שבה אכלנו ארוחה יוונית אותנטית על שפת הים, עם דגים, צלעות, סלטים, אווירה ושירים. האוכל היה וואוו, הנוף והאווירה גם, חוויה שלא כדאי לוותר עליה.
עצירה בסופר היא בעיני חובה בחו"ל. הצטיידנו בשמן זית, זיתים, שוקולד ועוד. מי שחובב שימורי דגים לסוגיהם יכול למלא מזוודה. ביקור באזור הבשר והפירות והירקות מעורר קנאה, עם מבחר טעים במחירים שלא קשורים בכלל למה שקורה בארץ העושק הפרטית שלנו.
מחירי האלכוהול (המצוין!) מצחיקים, עם בקבוקי יין לבן ביורו בודדים. חבילת סיגריות פאל מאל (כן כן זה לא בריא) עולה 3.9 יורו. יש לציין שהשכר הממוצע ביוון עומד על כ-1,300 יורו בחודש, ורבים חיים עם משכורות צנועות מאוד. בתים עם עצי פרי מניבים וגידול ירקות בגינה נפוצים ומקובלים.
ביקרתי באי כאורחת של השטיח המעופף, המציעה חבילות הכוללות טיסה, מלון והעברות, וכוללות גם ליווי ועזרה בכל צרה, כלומר גם אם הטיסה בוטלה או שהיער הסמוך למלון עולה באש קיצית, לא תישארו לבד ויהיה מי שיטפל במציאת חלופות. עבור ישראלים רבים מדובר בשקט נפשי, והקנייה הסיטונאית של חדרים באי ומקומות בטיסות מאפשרת לחברה להציע מחירים תחרותיים.
אז נכון, רודוס הוא אי מתויר - זו לא אדמה בתולית, לא ריטריט על הר נידח, ולא "חופשה של פעם בחיים". אבל הוא כן חופשה נגישה, קצרה, משתלמת ונעימה. מקום שבו לא רק שלא שונאים אותנו - אוהבים אותנו, מחבקים אותנו, ומרוויחים מאיתנו. אם בחרתם נכון את סוג המלון שמתאים לכם, אתם הולכים ליהנות באמת.