משרד התחבורה טוען כי "80% מחברות התעופה הזרות שבו לטוס לארץ", וכי "30 חברות זרות ממשיכות לטוס לארץ". את הדברים אמר אתמול (ראשון) מנכ"ל משרד התחבורה משה בן-זקן לכאן 11, אבל מציאות לחוד ומספרים לחוד. עיון ברשימת המשרד מעלה שהרשימה שלו כוללת גם חברות ישראליות, ורבות מהזרות המצוינות בה כלל אינן מוכרות. הן בוודאי אינן תורמות משמעותית לנפח הפעילות שהיה מוכר בנתב"ג טרם המשבר הנוכחי וטרם המלחמה, שלא לדבר על השיאים טרם הקורונה.
ההשלכה על הנוסעים הישראלים: חוסר וודאות, ומחירים גבוהים חסרי תקדים. מחיר טיסה ללונדון יכול להגיע ל-1,000 דולר ויותר. לניו יורק זה לעיתים קרובות המחיר לכיוון אחד. מחיר טיסות הלוך ושוב לניו יורק נע בין 2,500-2,950 דולר בממוצע. לא פלא. רשימת ה-30 של שרת התחבורה כוללת רק חברה אמריקנית אחת, וגם זו - דלתא, חזרה לפעול רק לפני מספר ימים. איפה אמריקן? מה עם יונייטד?
"מדובר בחברות פרטיות הפועלות לפי שיקולים עסקיים - אך מדינת ישראל לא יושבת בחיבוק ידיים, השרה רגב פועלת מסביב לשעון כדי לשמור על רציפות תעופתית", אומרים מנגד במשרד התחבורה.
עשינו סדר למאי-יוני: אלה חברות התעופה שטסות לארץ. ומי לא?
"לחברות הזרות יש בעיה קודם כל עם הצוותים הזרים שלהן"
אתמול (ראשון) עברו בנמל התעופה בן גוריון כ-57,500 נוסעים ב-371 טיסות בינלאומיות, נכנסות ויוצאות. בסך הכל יצאו היום ( כ-26,900 נוסעים בטיסות בינלאומיות, ויכנסו לישראל כ-26,900 נוסעים. לשם השוואה, בתאריך המקביל אשתקד 26 למאי, 2024 (ה-25 במאי היה אז יום שבת) עברו בנתב"ג כ-47,800 נוסעים ב-288 טיסות. אבל טרם המלחמה, במאי 2023, עברו בנתב"ג כ-1,992,755 נוסעים, כלומר בממוצע 64,282 נוסעים בכל יום, כולל שבתות.
"אנחנו במלחמה ולא קולטים שלחברות הזרות יש בעיה קודם כל עם הצוותים הזרים שלהן. הן אומרות את זה בפה מלא וצריך פשוט להקשיב למה שהן אומרות", אומר לוואלה תת-אלוף (מיל.) יואל פלדשו, לשעבר מנהל רשות התעופה האזרחית, "יש הבדל פסיכולוגי גדול בין פגיעה מחוץ לשדה לפגיעה בתוך השדה ועובר סרטון של דיילת שצריכה לשכב על הרצפה. הערכתי מיד שהפעם זה לא יהיה כמו בפעמים הקודמות. זה בא אחרי תקופה ארוכה שהחברות התארגנו כבר לחזור, אבל יש עליהן לחצים של העובדים ויש להן אלטרנטיבות. אני לא יודע לבטח, אבל מנחש שיש הנהלות שמקבלות רוח גבית פוליטית להשעיית הטיסות לישראל. בהתחלה זה לא היה אבל אנחנו מזמן כבר לא בהתחלה".
"יש כמובן בעיות עם הצוותים הזרים שחלקם מפחד לטוס לארץ, אבל לא שם הבעיה - הסיפור האמיתי הוא החשש של הזרות מחיובן על פי החוק הישראלי בפיצוי על ביטולי טיסות - שאין להם כל שליטה עליהם", אומרת לוואלה מיכל פרנק, לשעבר מנכ"לית משרד התחבורה, "כדי להחזיר לכאן את הטיסות היה נכון שהמדינה תיתן ערבות לחברות הזרות על נזק אפשרי שעלול להיגרם להן מהאפשרות הזו. זה למעשה מה שהיא עשתה עם החברות הישראליות, ואם היא יכולה לעשות את זה איתן אין סיבה שלא תיתן את זה לזרות".
פרנק מבהירה, "הבעיה הגדולה היא הפיצוי לנוסעים הנדרש מהן על-פי חוק שירותי תעופה ('חוק טיבי') במקרה של טיסה שהתבטלה גם אם זה לא בשליטתן - כמו במצב הנכחי. חלופית - המדינה הייתה צריכה לעשות חקיקה או הוראת שעה שעושה לזה פאוזה, וזה היה מחזיר כנראה את רוב הטיסות. זה היה פותח שוב את השוק לתחרות ומונע בעיות משנה שאנחנו רואים כעת - כמו למשל עם המחירים. זה לא ביטוח באיזו פרמיה מטורפת, זה לקחת על עצמה את הסיכון".
היא מדגישה, "בסוף חברות כמו רינאייר אומרות שאיבדו את הסבלנות ומשעות את הטיסות שוב ושוב והנזק הכלכלי מסגירת השמיים הוא מטורף. זה גורם להאטה של כל הפעילות העסקית במשק".
"כ-30 חברות זרות ממשיכות לטוס לישראל"? לא בטוח
במשרד התחבורה אומרים, כי שרת התחבורה מירי רגב מובילה מאמץ מדיני, ומקצועי נרחב להשבת חברות התעופה הזרות לישראל. "בהנחייתה, רת"א, רש"ת ומנכ"ל המשרד פועלים מול רשויות תעופה וחברות זרות בכל העולם, והשרה עצמה בקשר ישיר עם המקבילים שלה, ביניהם מזכיר התחבורה האמריקני, שרי התחבורה של הודו, צ'כיה, גרמניה, מרוקו, צרפת, אזרבייג'אן, נציגי תחבורה באו"ם ועוד. כשההישג הגדול הוא שאף מדינה לא הוציאה "נוטאם" (מבזק מבצעי טיס - י.א) כנגד מדינת ישראל - ההחלטה להשעיית הטיסות היא של החברות הפרטיות וזאת משיקולים שלהן בלבד".
במשרד התחבורה מוסיפים, כי השרה רגב קיימה שיחות עם מנכ"לי ענקיות התעופה, קבוצת לופטהנזה, ועם וויז ההונגרית (אשר חזרה מאז לטוס לישראל), על מנת לעודד אותם לשוב ולחדש את הטיסות לישראל וממנה וכי בנוסף, קיימה השרה רגב פגישות עם מנכ"לי כל חברות התעופה הישראליות, כדי לתגבר את הטיסות ולשמור על מחירים הוגנים.
"למרות המלחמה, השמיים נשארו פתוחים. כ-30 חברות זרות ממשיכות לטוס לישראל, והשרה מברכת את דלתא ואת אייג'יאן על חזרתן", מסרו ממשרד התחבורה.