שני מטיילים תמימים שיצאו לטיול רגוע בהרי קרקונושה שבצפון-מזרח צ'כיה, נתקלו במקרה באוצר מסתורי ששוויו נאמד באלפי, אם לא מיליוני דולרים - והמומחים מגרדים את ראשם בתדהמה.
זה קרה בפברואר האחרון, בזמן שצעדו בשביל הררי בהרים הפופולריים לטיולים. השניים הבחינו בקופסת אלומיניום מבצבצת מתוך קיר סלעי. הסקרנות גברה עליהם וכשפתחו את הממצא המוזר, נחשף לעיניהם מטמון במשקל כולל של כ-6.8 קילוגרם (15 פאונד). ובו: עשרה צמידי זהב, 17 קופסאות סיגרים, פודרייה, מסרק, שרשרת עם מפתח ו-598 מטבעות זהב.
שני המטיילים, שבחרו להישאר בעילום שם, פעלו באחריות ומיהרו להעביר את האוצר למוזיאון בוהמיה המזרחית, בעיר הסמוכה הראדץ קרלובה. מירוסלב נובאק, ראש המחלקה הארכיאולוגית במוזיאון, סיפר ל-CNN כי "המוצאים הגיעו לנומיסמט (מומחה למטבעות עתיקים) של המוזיאון שלנו ללא תיאום מראש. רק לאחר מכן החלו ארכיאולוגים לטפל בממצא ויצאו לסקור את האתר".
נכון לעכשיו, מקור האוצר נותר בגדר תעלומה. שמועות החלו לרחוש בסביבה וחלק מהתושבים סבורים שהוא עשוי להיות קשור למשפחות עשירות שפעלו באזור בעבר. לאחר השלמת ניתוח פרטי האוצר, הוא ישומר ויוצג לקהל במוזיאון.
תעלומה בת מאה שנים: מתי הוטמן האוצר?
האוצר עדיין בתהליך הערכה, בין השאר משום ששתי קופסאות הסיגרים אטומות היטב וטרם נפתחו. לפי המומחה וויאטך בראדלה מהמוזיאון, כפי שפורסם ב-CNN, שווי המתכת של מטבעות הזהב לבדם - שמשקלם כ-3.7 קילוגרמים (8.16 פאונד) - עומד על 8 מיליון קרונות צ'כיות, שהם כ-360,000 דולר (כ-1.26 מיליון שקלים חדשים).
המומחים מתקשים להבין את פשר המטמון ולתארך אותו במדויק. על אף שהם מגרדים את ראשם בניסיון לפענח את ממצא האוצר הזה - ובכלל זה למתי הוא מתוארך - מטבע אחד הנושא את שנת 1921 לפחות סיפק להם קצה חוט. עם זאת, העובדה שלא נמצאו כלל מטבעות מקומיים בתערובת, רק מעמיקה את התעלומה.
"מקורו של האוצר נתון כרגע לספקולציות רבות", אמר נובאק. "קרוב לוודאי שהוא קשור לתקופה הסוערת שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר האוכלוסייה הצ'כית והיהודית עזבה את אזור הגבול, או לשנת 1945, כאשר הגרמנים עזבו".
עוד בנושא:
השתמשו במפות אוצר מזויפות כדי לגנוב מיליונים מעשרות כפריים
החוקר שפתר את תעלומת האוצר הנאצי האבוד - אך אינו מורשה לגשת אליו
מיליונר הסתיר 2 מיליון דולר בתיבות אוצר שפיזר בארה"ב - וחילק רמזים
מטבעות מהבלקן ומצרפת: היכן היה האוצר?
התגלית עוררה עניין רב בקהילה שמסביב, ונובאק מציין כי המוזיאון מקבל שיחות עם "שמועות מקומיות שונות", שיכולות, לדבריו, לסייע בפתרון חידת מקור הזהב. הספקולציות ניזונות מהעובדה, הדי מוזרה, שאין כלל מטבעות מקומיים באוצר. "מחציתם ממוצא בלקני והמחצית השנייה ממוצא צרפתי", אמר נובאק. "מטבעות מרכז אירופיים, כמו גרמניים, חסרים לחלוטין. אך הממצא ממוקם על גבול אתני לשעבר בין האוכלוסייה הצ'כית והגרמנית".
בין התיאוריות שהוגשו על ידי הציבור, ציין נובאק, אחת מתחקה אחר בעלות המטבעות למשפחות עשירות מהאזור, כמו משפחת סוורטס-שפורק, בעלי אחוזת קוקס - מתחם בארוקי גדול המשקיף על נהר האלבה, הכולל מעון קיץ, ספא ומנזר. תיאוריה נוספת מציעה את האפשרות שהמטמון יכול להיות שלל מלחמה של לגיונרים צ'כוסלובקים.
ממצאים כאלה אינם שכיחים במיוחד באזור, ציין נובאק. "לפני עשר שנים, כשבעה קילומטרים מדרום-מזרח, נמצא מטמון של 2,700 דינרים כסופים (סוג של מטבע מסחר אירופי) מהמאה ה-12", אמר, "תושבים רבים עזבו את האזור הזה במהלך המאה ה-20, וזו הסיבה שיש כאן חוות נטושות רבות."
וויאטך בראדלה הסכים כי הרכב המטמון חריג. "בדרך כלל, ממצאים צ'כיים מהמאה ה-20 מכילים בעיקר מטבעות גרמניים וצ'כוסלובקים. אין כאן אפילו אחד כזה", אמר. "רוב הפריטים מהאוצר הזה לא הגיעו ישירות לבוהמיה. הם בוודאי היו איפשהו בחצי האי הבלקני לאחר מלחמת העולם הראשונה. לחלק מהמטבעות יש סימונים מיוגוסלביה לשעבר. אלה הוטבעו על מטבעות רק בשנות ה-20 או ה-30 של המאה הקודמת. נכון לעכשיו, איני מכיר ממצא צ'כי אחר שמכיל מטבעות עם סימונים אלה".
מלחמת עולם, משבר כלכלי וקצה חוט נוסף
חשיבותו של המטבע המאוחר ביותר במטמון, משנת 1921, היא משמעותית לדברי מרי היימן, פרופסור להיסטוריה מודרנית ומומחית להיסטוריה צ'כוסלובקית מאוניברסיטת קרדיף שבבריטניה. זו הייתה השנה שבה הסתיימה המלחמה הסובייטית-פולנית ונחתם הסכם ריגה, אך גם שנת משבר פיננסי חמור בצ'כוסלובקיה (המדינה לשעבר שהתפרקה בדרכי שלום לצ'כיה וסלובקיה בשנת 1993). "זו הייתה תקופה לא יציבה, עם ירידה בכלכלה ואבטלה נרחבת. מסיבה זו, לא מפתיע שמישהו חשב להטמין מטמון זהב באותה עת", הוסיפה.
למרות השערותיו של נובאק שהמטמון הוטמן ככל הנראה בסביבות 1945, היימן סבורה שאם זה היה המקרה, סביר להניח שהיו נמצאים בו מטבעות עדכניים יותר. היעדר המטבע המקומי, לעומת זאת, רק מעמיק את התעלומה. "(האדם שהטמין את המטבעות) יכול היה להיות אספן, או מישהו שעבד במוזיאונים, או מישהו שגנב אוסף ממקום כלשהו. זהו אזור גבול המפריד בין מה שהיא כיום צ'כיה (ובעבר צ'כוסלובקיה) לפולין", אמרה היימן. "מלחמת העולם הראשונה לא הסתיימה בן לילה, והשלכותיה עדיין הורגשו בכל מקום. עדיין הייתה אי יציבות בגבולות, עדיין היה משבר כלכלי, והיה לא מעט פשע. אני מניחה שאפשר לצפות שבאזורי גבול ובמקומות עם הרכב אתני מעורב, יהיה מתח גבוה במיוחד. לכן ייתכן שמישהו פחד יותר מהעתיד אם התגורר באזורים אלה מאשר מי שגר במקום אחר."
לאחר שהפריטים יעברו ניתוח חומרי נוסף, הם ישומרו ויאוחסנו באוסף המטבעות של המוזיאון. ככל הנראה הם יצגו בתערוכה קצרה שמתוכננת לסתיו.
ומי יקבל את האוצר? לדברי נובאק, על פי החוק הצ'כי, ממצאים ארכיאולוגיים הם רכוש המנהל האזורי המקומי מרגע גילוים. "במקרה זה, האוצר נמסר כהלכה למוזיאון", אמר. "המוצא זכאי לתגמול כספי, התלוי בשווי המתכת או בהערכה ההיסטורית". כלומר ששני המטיילים שמצאו את התיבה צפויים לקבל "תגמול כספי" בהתאם לשווי המלא של הממצאים.