ממצאים קדומים יוצאי דופן בדרום: חמישה פסלונים זעירים - ובהם ראשים של דמויות אפריקאיות מגולפות בעץ שחור - נחשפו בקברי נשים וילדים בני כ-1,500 שנה שהתגלו בחפירה ארכיאולוגית בתל מלחתה שבבקעת ערד בנגב. המחקר על הממצאים, שערכו ד"ר נח מיכאל מרשות העתיקות ואונ' קלן בגרמניה, עם סבטלנה טליס, ד"ר יוסי נגר ואמיל אלג'ם מרשות העתיקות, פורסם כעת בגליון 117 של כתב העת 'Atiqot' בהוצאת רשות העתיקות.
"הפסלונים מעידים על קהילה נוצרית שחייתה בדרום הארץ לפני כ-1,500 שנה, אשר יתכן כי לפחות חלק ממנה, הגיעה לכאן מאפריקה. הממצאים גולפו בעצם ובעץ אבוני - חומר גלם נדיר, שמקורו בדרום הודו ובסרי לנקה. הפסלונים עוצבו בדמות נשים וגברים בעלי תווי פנים אפריקאיים בולטים, ונשאו חור לתלייה על הצוואר. נראה, שהם לא שימשו רק לקישוט - אלא גם כפריטים אישיים, שנושאים איתם סיפור זהות, מסורת וזיכרון".
"ייתכן והדמויות מייצגות אבות קדמונים"
הפסלונים, שהונחו בקבר בקפידה לצד נשים וילדים, נשתמרו באופן יוצא דופן. לדברי החוקרים, "ייתכן כי הדמויות מייצגות אבות קדמונים, והן משקפות מסורות שהועברו מדור לדור - גם לאחר אימוץ הדת הנוצרית".
בתקופה הרומית-ביזנטית, שימש תל מלחתה כצומת דרכים מרכזי, שבו עברו סוחרים מדרום ערב, מהודו ומאפריקה. "פסלונים אפריקאיים בקברים נוצריים מקומיים, היא תגלית נדירה, שמעמיקה את הבנתנו לגבי הגיוון התרבותי בקרב תושבי הארץ באזור לפני כ-1500 שנה", אומרים החוקרים.
בין הפסלונים שהונחו כמנחה לנקברים נמצאו גם כלי זכוכית, תכשיטים מאבן ואלבסטר, וצמידי ברונזה. הקברים עצמם מעידים על קבורה נוצרית מסורתית, מהמאות ה-7-6 לספירה. "סביר להניח שאישה וילד אשר נקברו זה לצד זה, ואשר בקבריהם נתגלו שניים מן הפסלונים, השתייכו לאותה משפחה - ואולי אפילו היו אם ובנה", מוסיפים החוקרים.