בפעם השניה, פרקליטות מחוז צפון הגישה בשם רשות הטבע והגנים תביעת נזיקין לבית משפט השלום בנצרת צייד שהרג צבי ארץ ישראלי. לפני שמונה חודשים דיווחנו לראשונה על תביעת נזיקין תקדימית שבה צייד נדרש לפצות את המדינה בסכום של 600,000 שקל. על פי התביעה כספי הפיצויים נועדו לממן את עלות שיקום עדר הצביים.
כעת, אחרי הגשת תביעה זהה נגד צייד נוסף, מתברר שמדובר במדיניות חדשה שמופעלת נגד ציידים שפוגעים בחיות בר מוגנות. התביעה היום הוגשה נגד אדהם אבו זיידאן תושב מע'אר, אשר הודה והורשע בחודש יוני 2024 בצייד של צבי ארץ-ישראלי, בניגוד לחוק. מדובר בחיית בר המוגדרת כערך טבע מוגן בסכנת הכחדה. בכתב התביעה דורשת המדינה בשם הרשות פיצוי כספי על סך של כ-600 אלף ש"ח, הסכום המוערך לשיקום הנזק הנגרם מאובדן הצבי לעדר. בפרקליטות מחוז צפון אמרו כי "מדובר במדיניות אשר החליטה הרשות להחיל לאחרונה באמצעות היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, לפיה יוגשו תביעות נזיקין בגין ציד והרג חיות בר מוגנות וערכי טבע מוגנים."
אבו זיידאן הגיע בשנת 2020 יחד עם שני נאשמים נוספים לאזור בקעת יבנאל, שם ירה בצבי והמיתו ולאחר מכן אסף את גופתו והסתיר אותה. פקחי רשות הטבע והגנים שהיו במקום מצאו את גופת הצבי כאשר היא מדממת. ביוני 2024 אבו זיידאן הודה והורשע, ונגזרו עליו, בין היתר, מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות של 6 חודשים ותשלום קנס של 25 אלף ש"ח. בפרקליטות וברשות הטבע סבורים כי לנוכח הנזק הרב שהסב הנתבע לסביבה ולמערכת האקולוגית, שעה שפגע בצבי באופן שפגע בעדר, על בית המשפט להורות לנתבע לפצותה בעלות שיקום העדר.
צייד חיות בר בישראל אינו חוקי וגורם לפגיעה קשה באוכלוסיות של חיות בר ועופות נדירים. צייד של הצבי הישראלי הוא אחד הביטויים הקשים של תופעת הצייד. ישראל היא המדינה האחרונה שבה שרד הצבי הארץ-ישראלי. מדובר ב-5,000 צבאים בלבד. תפוצתו ההיסטורית של הצבי השתרעה מחצי האי ערב, צפונה לסוריה ומערבה לסיני, אך הפצת הנשק החם במזרח התיכון אחרי מלחמת העולם הראשונה גרמה לצמצום דרסטי במספר הצבאים על ידי צייד עד כדי הכחדתו במרחב, פרט לישראל. החשש הוא שאם תימשך הפגיעה באוכלוסיית הצבי הישראלי היא תקרוס ולא תצליח להתאושש עוד.
הציידים מצטרפים לעוד סכנות וקשיים הולכים וגדלים שאיתם מתמודדת אוכלוסיית הצבאים: מספר הטורפים הטבעיים עולה נוכח הסיוע שהאדם מגיש להם בצורת מזבלות פיראטיות והשלכת פגרי חיות סמוך למקומות ישוב. גם צמצום מרחבי המחיה ותנועת רכבים גוברת מעמידה את הצבאים בפני סכנת דריסות.
כבר יותר מעשור שבתי המשפט החלו לגזור עונשי מאסר בפועל על ציידים ששבו וחזרו על המעשה, וכעת ניכר כי ברשויות האכיפה סבורים כי יש לגרום לעבריינים לשלם מכיסם בניסיון למגר את התופעה. טענת רשות הטבע והגנים שעומדת בבסיסן של התביעות היא שהנתבעים הסבו נזק רב לסביבה ולמערכת האקולוגית. לצורך הוכחת טיעון זה הוגשו חוות דעת של הד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים. המומחה השתמש במודל הסתברותי על מנת לברר את משמעויות הציד של פרט בודד על אוכלוסיית עדר צבאים. מודל ביולוגי-דמוגרפי זה, מסוגל להעריך את גודל ומצב האוכלוסייה לאורך זמן, וזאת על בסיס פרמטרים הקשורים לביולוגיה של המין. על פי חוות הדעת שחיבר, כדי להחזיר צביה בוגרת לטבע, יש לשחרר לטבע חמש צביות שהיו בשבי, בתקווה שאחת מהן תשרוד ותיטמע בעדר.
לצורך כך חושבו התביעה עלויות פעולות השבת צביה לטבע והן לקחו בחשבון עבודות אקולוג, פקח, גידול צביות בשבי, הוצאות רכב, משדרים ועוד. בתביעה הודגש כי בכוונת רשות הטבע להשתמש בכספי הפיצוי לטובת שיקום עדר הצבאים שנפגע ושימורו, כחלק מפעולות השיקום והשימור של המין הנדיר, המצוי כאמור, בסכנת הכחדה - ולתכלית זו בלבד.