תחמם את היחסים? בשבוע שעבר התקבל במרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע, דיווח על שחפית גמדית שתועדה בדרום טורקיה (באזור אדנה), ועל רגלה טבעת זיהוי השייכת לפרוייקט שימור ומחקר השחפיות בישראל, המתבצע על ידי מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומפעל המלח שבשטחו מקננות השחפיות.
לדברי ד"ר יוסף כיאט מאוניברסיטת תל אביב, המנהל את מרכז הטיבוע הישראלי, השחפית צולמה על ידי הצפרית Elçin Yoldaşcan, במרחק של כ-450 ק"מ מישראל. "זוהי השחפית הגמדית הראשונה שסומנה בישראל, כחלק מפרויקט שימור ומחקר השחפיות המקננות בעתלית, על ידי מרכז הצפרות הישראלי, ותועדה מצפון לישראל. בדיקת המידע המשויך לטבעת במאגר הנתונים של מרכז הטיבוע הישראלי, מלמד כי השחפית סומנה בעתלית בקיץ 2017. בישראל, השחפיות מקננות בעיקר בבריכות המלח בעתלית, לכן חברת המלח היא שותפה חשובה למאמצי שימור השחפיות. סימון ציפורים בטבעות מתכת למטרות מעקב ומחקר הוא כלי מחקר נפוץ ברחבי העולם. על טבעות המתכת חקוק מספר סידורי וכתובת המאפשרים זיהוי אישי של הציפור הנחקרת. נוסף על טבעת המתכת, כל שחפית מסומנת בטבעת נוספת המאפשרת זיהוי בשדה, תוך שימוש באמצעים אופטיים כמו טלסקופ או מצלמה ארוכת מוקד", הוא אומר.
בישראל כ-200 זוגות מקננים בלבד
בחברה להגנת הטבע מציינים, כי שחפית גמדית היא עוף מים המקנן באירופה, אסיה, וצפון אפריקה. בישראל ישנה אוכלוסייה מקננת קטנה הנתונה בסכנת הכחדה, ומונה כ-200 זוגות מקננים בלבד, בעיקר בבריכות המלח בעתלית ויחד איתן מקננות גם שחפיות הים, מין גדול ואגרסיבי בהשוואה לשחפיות הגמדיות. "תוצאות המחקר אשר מתבצע בעתלית ועשה שימוש בטבעות סימון לימד אותנו רבות אודות מסלולי הנדידה של שחפיות הים. לעומת זאת, מסלולי הנדידה של השחפיות הגמדיות נותרו ידועים פחות. עד היום זוהו שחפיות גמדיות מישראל בדרום-מזרח אפריקה ובמפרץ הפרסי בלבד - סך הכל שלוש ציפורים, במוזמביק ובאיחוד האמירויות. לאחרונה הוגדרה השחפית הגמדית המקננת בישראל ובמזרח התיכון כמשתייכת לתת-מין ייחודי הנבדל מתת-המין המקנן באירופה, והממצאים המתקבלים מדיווחים על שחפיות גמדיות מטובעות, מסייעים לנו להגדיר במדויק את תחום הקינון של תת-המין החדש", מוסיף ד"ר כיאט.
גוזל שחפית שטובעה בעתלית, כיום בת 19 שנה
קיניה של השחפית הגמדית נתגלו בארץ לראשונה ב-1953, תוך כדי העבודות לייבוש אגם החולה, אך היא נעלמה עם סיום הייבוש. כשני עשורים לא נצפו קיניה בארץ כלל, עד שבמהלך שנות ה-70 היא נתגלתה כמקננת בבריכות המלח בעתלית. מספר הזוגות בעתלית טיפס בהדרגה מזוגות בודדים לכדי כמאה בשנות ה-80 וכ-200 זוגות בשנות ה-90, וזהו לערך גם מספר המקננים כיום בחוף הכרמל. על אף גודל גופה הקטן, השחפית הגמדית שוברת שיאים סדרתית לענייני גיל וקילומטראז', ורק לאחרונה נצפתה שחפית כזו שטובעה כגוזל בקן בעתלית, והיא בת למעלה מ-19 שנים.
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, מוסיף כי הגורמים העיקריים המאיימים על עתיד אוכלוסיית השחפית הגמדית בישראל הם צמצום ופגיעה בבתי גידול לחים וחופיים, מינים מתפרצים כמו נמיות, שועלים וחתולים המסכנים את אפרוחי השחפיות והתפרצות של מחלות ונגיפים כמו שפעת עופות. "מינים נודדים עשויים להיות חשופים לגורמי סיכון נוספים לאורך מסלול נדידתם ולכן ישנה חשיבות נוספת לזיהוי מסלולי הנדידה ואתרי החריפה של מינים אלו", הוא מסכם.