תהיו הראשונים לטייל בו: השביל החדש שנחנך בנגב

13 ק"מ קלים בשטח. זה כל מה שאתם צריכים כדי לצרוך ישר לנשמה טבע מדברי מזוקק וטהור - ואגב כך להיות מבין בני האנוש הראשונים לשייט במסלול 4X4 חדש, שנחנך בתחילת חודש מרץ בחלקה המערבי של שמורת טבע המכתש הגדול (מכתש ירוחם).

למרות שמו המחייב, המכתש הגדול הוא השני בגודלו אחרי מכתש רמון. אורכו כ-12 ק"מ ורוחבו כ-5 ק"מ - בדיוק הגודל הנכון שבו מכתש צריך להיות: מצד אחד לא הולכים בו לאיבוד, מצד שני לא מרגישים בו צפוף.

עד כה, היה רק מסלול 4X4 אחד במכתש הגדול, אבל הוא היה רחוק מלהתאים לכולם. השביל, בסימון אדום, הוא היה אתגרי יחסית ואינו מעגלי. מה גם שבסופו ניצב תוואי קשה להפליא בשם "מעלה אברהם". בנוסף, חלקו האחרון חלף בשטח אש, מה שלא התאים לטיולי אמצע השבוע.

כמובן, פריצת שביל חדש באזור כה עדין מבחינה אקולוגית לא באה בחשבון. וכך, במטרה להנגיש את יופיו וייחודי של המכתש ליותר מטיילים, הוחלט לסמן שביל נושן ונטוש, שנותר עוד מימי המנדט הבריטי - בלי עבודות פיתוח ובלי פגיעה בקרקע. כך בדיוק נראה איזון חכם בין האדם-הטייל לבין ערכי טבע.

זה גם המקום לספר שתופעת המכתשים בישראל נחשבת לייחודית בקנה מידה עולמי. המכתש הגדול מביא אל קדמת הבמה סלעי ענק קדומים, אבני חול בשלל גוונים וגם מיני חי וצומח שמצליחים לשרוד בתנאים המדבר קיצוניים הללו. אם יהיה לכם מזל, תצליחו להבחין בעופות דורסים, בהם נשרים, רחמים, עיטים ובזים. עם קצת יותר מזל, תוכלו לפגוש יעלים ואפילו צבאים.

אחרי כל ההקדמה הזו, הגיע הזמן לרדת לשטח. מכביש מס' 225 פונים לתוך שמורת טבע המכתש הגדול בין סימני הק"מ 9-8, על פי השילוט "מעלה אברהם" ו"אבן חול קווארצית". נוסעים על השביל האדום כקילומטר ומגיעים לפיצול שבילים.

מכאן מתחילה ההרפתקה: השביל החדש שלכם מסומן בצבע שחור. פונים איתו ימינה, וכעת אתם בלב חלקו המערבי של המכתש, מרחב שרק מעטים טיילו בו עד היום באופן מסודר. שביל זה, שאורכו 5.8 ק"מ, יחבר אתכם בהמשך שוב לשביל האדום שיחזיר אתכם לנקודת ההתחלה. עוד נגיע לזה.

כעת חוצים כמה ערוצי נחלים יפים, כאשר פה ושם מופיעים לצד הדרך מרבצי חול רך. וכן, זה בדיוק הזמן לעצור לרגע, לשלוף את המסכים מהילדים ולהציע להם להשתכשך בחול החמים. תנו למכונת הכביסה לשבור את הראש אחר כך, עכשיו זה זמן הנאה נטו.

ואם אתם לא עוצרים ויורדים מהרכב - לפחות סעו בחלונות פתוחים, כדי לחוש את הטבע, את המדבר ואולי גם את שאריות ניחוחות הפריחה של שיחי הרותם, שעד לא מזמן נתנו פה שואו מרהיב.

עוד כ-2 ק"מ של שיוט בטלטלות נעימות, ומופיע סימון שבילים כחול. כאן בדיוק מתחיל הכיף המוטורי - זה הזמן לחוויית נהיגת שטח, במעלה אתגרי-למחצה שאורכו כ-640 מטרים. אחרי שטיפסתם בו, מגיעים למרחב חנייה נוח. מכאן צועדים ברגל עם השביל הכחול, ממש בקטנה. עניין של בדיוק 160 מטרים. הרי לא הגעתם עד למכתש רק כדי להישאר ברכב הממוזג.

ואז, בלי שום הכנה, לאחר אותם 160 מטרים של טיפוס רגלי נינוח, מגיע אפקט הוואו. והוא יגיע אם תרצו או לא - כי כאן, גם גדולי הציניקנים לא יוכלו שלא להתפעל מהנוף: מבט 360 מעלות על המכתש, לוק מהפנט שאי אפשר להסיר ממנו את המבט. כל הטוב הזה מגיע באדיבות הרי מטמור, שעל אחד מרכסיהם אתם עומדים.

זה המקום לספר לילדים (וגם לעצמכם) שהמכתש הגדול, ששמו הרשמי הוא כאמור מכתש ירוחם, חתור בלב רכס חתירה - אחד מחמשת הרכסים של הנגב הצפוני. איך קרה הפלא הגיאולוגי הזה? נחלים גדולים שניקזו את האזור המזרחי לפני עשרות מיליוני שנה גדעו את ראשי הקמרים והם התכסו בשכבות סלע. במשך הזמן הם נחשפו וגילו את "הבטן הרכה" של הקמרים, העשויה שכבות של אבן חול. לפני כ-20 מיליון שנה התרוממו אותם קמרים של הנגב לגובה של כ-200 מטרים והוטו לצפון-מזרח, לכיוון הערבה של ימינו. נחל חתירה, שזורם לנחל צין והערבה, סחף במהירות את השכבות הרכות של אבני החול והשאיר מאחוריו "ואקום" גדול שמסביבו קירות זקופים. ובמילים פשוטות: המכתש הגדול.

כך או אחרת, כדאי לדעת שמכתשי הנגב נוצרו בתהליכי סחיפה, תופעה נדירה בעולם.

מה עושים עכשיו? פשוט נשארים כאן, גבוה על הרכס, שעה ארוכה. כי זה הנוף הכי יפה שתפגשו היום.

לאחר מכן חוזרים לרכב, יורדים בשביל הכחול וחוברים שוב לשביל השחור. פונים בו שמאלה ומתחילים לשים לב פה ושם לשינויים בגווני המסלע - מה שהופך את המכתש הגדול למתחרה ראוי למכתש רמון, בכל מה שקשור לפוטוגניות. שינויי הגוונים הללו מרמזים על כך שבמבט חטוף אתם מריצים מיליוני שנות גיאולוגיה.

סוף השביל השחור, יביא אתכם לצומת שבילים. פונים בו שמאלה וחוברים לשביל האדום, שביל הטיול הוותיק שחוצה את המכתש. שימו לב שחלק מהדרך מרוצף במעיין שכבת אבנים קטנה וצפופה. אלו הם שרידי דרך סולינג שהוכשרה על ידי הבריטים. למה שיעשו כזה דבר באמצע המדבר? בגלל נפט.
למעשה, במחצית הראשונה של המאה ה-20 סברו שבעומק המכתש מסתתרים מרבצי נפט. הנפט לא נמצא - אבל הצלקות בשטח נותרו עד היום. השביל השחור שלכם היה "צלקת" כזו. אז אם אי אפשר לתקן אותה - פשוט נהנים ממנה. וזה כל הסיפור של השביל החדש שלכם.

דייב סטרוקוב, פקח המכתש הגדול ברשות הטבע והגנים, הוא מי שלקח את הרעיון הישן של הכשרת השביל, והפיח בו חיים חדשים. במשך כשנה, פעל ללא לאות כדי לממש את חלומו - להנגיש למטיילים את חלקו המערבי של המכתש הגדול. "מיד הבנתי את הצורך בשביל הזה לטובת התיירות המקומית, ובכלל", הוא אומר. "למרות שהשביל היה קיים בשטח מזה עשרות שנים, נדרשה עבודת תכנון, שיקום והכוונה לטובת הכשרתו מחדש. אני מעוניין שאנשים יכירו את השביל, כי כשמכירים מקרוב את הטבע - גם שומרים עליו".