בתחילת חודש מרץ האחרון, במהלך טיול משפחתי בתל עזקה שליד בית שמש, מצאה זיו ניצן בת ה-3.5 ממושב רמות מאיר, קמיע חרפושית עתיק בן כ-3,800 שנה. "הלכנו בשביל, ואז זיו התכופפה, ומכל האבנים שהיו לידה - הרימה דווקא את האבן הזו", מספרת עומר ניצן, אחות של זיו. כשהיא שפשפה אותה והסירה ממנה את החול, ראינו שמשהו שונה בה. קראתי להורים שלי לבוא לראות את האבן היפה, והסתבר לנו שגילינו ממצא ארכיאולוגי! מיד דיווחנו על כך לרשות העתיקות".
סמיון גנדלר, ארכיאולוג מחוז יהודה מטעם רשות העתיקות, שיבח את זיו ומשפחתה על הדיווח, והעניק לה תעודת הוקרה על האזרחות הטובה. הממצא הקדום יצורף לתצוגה מיוחדת לפסח שהקימה רשות העתיקות בקריה הלאומית של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים, לצד ממצאים נוספים מימי מצרים וכנען, שמרביתם מוצגים בפעם הראשונה.
המצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא
ד"ר דפנה בן תור, מומחית לקמעות וחותמות קדומים, קבעה כי החותם שמצאה זיו היא בחרפושית כנענית מתקופת הברונזה התיכונה - לפני כ-3,800 שנה. לדבריה, "חרפושית שימשו בתקופה זו כחותמות וכקמיעות, והם נמצאו בקברים, במבנים ציבוריים ובבתים פרטיים. לעיתים, מופיעים עליהם סמלים ומסרים, המשקפים אמונות דתיות או מעמד.
חותמות החרפושית הם חפץ קטנטן ומעוטר, שמקורו במצרים העתיקה ועוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר", או "להיברא". זאת, משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.
החרפושית שמצאה זיו, התגלתה למרגלות תל עזקה - תל ארכיאולוגי חשוב ליד בית שמש. בתל זה, התגלו עדויות לתרבויות רבות שהתחלפו לאורך ההיסטוריה. בין השאר, חשפו חפירות אונ' ת"א בו ממצאים מימי ממלכת יהודה, בהם חומות עירוניות, מתקנים חקלאיים, ועוד. תל עזקה נודע גם כזירת הקרב המקראי בין דוד וגלית.
"תל עזקה - אחת הערים החשובות ביותר בשפלה"
"אנחנו חופרים כאן כבר כמעט 15 שנה, ומהחפירות עולה שבתקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, פעלה בתל עזקה אחת הערים החשובות ביותר בשפלה". אומר פרופ' עודד ליפשיץ, מנהל החפירה הארכיאולוגית בתל מטעם אוניברסיטת תל אביב, אשר אף הגיע לפגוש את זיו ואחיותיה בתל. "החרפושית שמצאה זיו מצטרפת לרשימה ארוכה של ממצאים מצריים וכנעניים שהתגלו כאן, אשר מעידים על הקשרים ההדוקים וההשפעות התרבותיות בין כנען למצרים".
"זיו ראויה לשבח על שמסרה את הממצא לאוצרות המדינה", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "בזכותה, כולם יוכלו לראות אותו וליהנות ממנו. "לכבוד חג הפסח, נציג את החותם בתערוכה מיוחדת שהקימה רשות העתיקות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים, לצד ממצאים נוספים מימי מצריים וכנען. בסיורים שלנו נציג לראשונה פריטים מרשימים, ובהם חותמות של פרעונים, פסלים מצריים, כלי פולחן, ועדויות להשפעה התרבותית המצרית בארץ ישראל, וכולם מוזמנים".