אחרי שנים שהיה סגור: נפתח השער הקדום בחומת ירושלים

שער העיר הקדום, שנחשף מתחת לשער שכם, מספר סיפור של תקומה יהודית. במקום בו הרומאים בנו את שער הכניסה לעירם "אליה קפיטולינה", שנועדה למחוק את זהותה היהודית של ירושלים, נפתח כעת מיצג אור-קולי חדשני המחיה את המסורת היהודית העתיקה של שערי העיר בתקופת המקרא כמוקדי משפט, נבואה ומסחר, ומנגיש לכל המשפחה פרק שרובו אבד מההיסטוריה היהודית. האתר החדש ממחיש כיצד שבה ירושלים להיות בירתו החיה והתוססת של העם היהודי.

לצד החיזיון מוצגים גם שיחזור דיגיטלי של מפת מדבא הביזנטית, תערוכה של שערי החומה העות'מאנית ומיצג מרהיב המתכתב עם עמוד מיל ה-0 (אבן דרך ה-0) שעמד בכיכר הפנימית לשער וזכרו השתמר בשמו הערבי של שער שכם הנוכחי - "באב אל עמוד".

שער העיר הקדום של ירושלים, שנחשף כעת לציבור לאחר שיפוץ מקיף, מספר סיפור דרמטי של מאבק בין האימפריה הרומית לבין העם היהודי במאה השנייה לספירה. השער, שהוקם בתקופת הקיסר אדריאנוס, מסמל נקודת מפנה טרגית בהיסטוריה היהודית - תקופה בה ירושלים הפכה מבירתו העתיקה של העם היהודי לעיר רומית אלילית בשם איליה קפיטולינה. בתקופה זו התרחש מרד בר כוכבא (132-135 לספירה), המרד היהודי האחרון נגד האימפריה הרומית, המצוין עד היום בחגיגות ל"ג בעומר.

משום מיעוט המקורות ההיסטוריים היהודיים והרומיים מתקופה זו, לא ברור אם העיר האלילית איליה קפיטולינה ושעריה הוקמו לפני מרד בר-כוכבא (132) או כתגובה לו ואחרי דיכויו (אחרי 135). המרד פרץ ככל הנראה בעקבות החלטתו של אדריאנוס להפוך את ירושלים לעיר רומית אלילית במקום לשקמה כעיר יהודית, כפי שחשבו מנהיגי היהודים שהובטח להם בעת ביקור הקיסר בירושלים (129-130 לספירה), או בעקבות גזירת איסור המילה, או כחלק מפעולות העונשין על המרד.

מטרת המרד, שהונהג על ידי שמעון בר כוכבא ורבי עקיבא, היתה לכבוש מחדש את ירושלים ולחדש את עבודת הקורבנות בהר הבית. למרות שהמורדים השמידו שני לגיונות רומיים (כ-10,000 איש), המרד דוכא באכזריות, והתוצאות היו הרות אסון: מאות אלפי יהודים נהרגו (כ-600,000) בכללם גם עשרת הרוגי מלכות, וביניהם רבי עקיבא, ירושלים הוחרבה כליל, שמה נמחק ועל היהודים נאסר להיכנס לעיר.
במסורת היהודית נקרא אדריאנוס "שחיק טמיא" (שפירושו "שישחקו עצמותיו") משום שהורה על דיכוי אכזרי של המרד ובשל גזירות השמד שגזר לאחריו.

האוכלוסייה היהודית ביהודה לא התאוששה מהמרד, ועם סיומו חדלו היהודים מלהיות רוב בארץ ישראל בכלל, וביהודה בפרט, והמרכז היהודי עבר לגליל. בתקופה המודרנית הפך בר כוכבא לגיבור לאומי וסמל למאבק לשחרור.

השער הרומי, שרוחבו היה כ-42 מטרים וגובהו כ-20 מטרים, שימש כנקודת כניסה ראשית (צפונית) לאיליה קפיטולינה שנבנתה על חורבות ירושלים היהודית. מבנה השער המפואר, שכלל שלושה פתחים ומגדלי שמירה, מעיד על חשיבותה של העיר בעיני הרומאים. קומת הבסיס של המגדל המזרחי, ששרד לגובה כ-12 מטרים, הפכה לאורך הדורות ממגדל שמירה לבית בד, ומשמשת כיום כחלל תצוגה חדשני.
דרך חלל זה ניתן לטפס במדרגות המגדל המקוריות אל טיילת החומות הצפונית ותצפית שלוש הכיפות - חוויה המחברת בין העבר להווה.

חשיבות השער חרגה מתפקידו כמעבר פיזי - הוא סימן את גבול שטח השיפוט של העיר המקודשת ושימש כתחנת מכס. מטבעות התקופה מגדירות את העיר כ"עיר אוטונומית, עיר קדושה ועיר מקלט". הכיכר אליה הגיעו באי העיר דרך שער זה, הייתה מרכז החיים העירוניים, וממנה יצאו הרחובות הראשיים - הקרדו המערבי והמזרחי, המוכרים כיום כרחוב בית הבד ורחוב הגיא.

השער שימש כשער מרכזי לאורך תקופות שלטון נוספות - הביזנטית, הערבית הקדומה והצלבנית - עד שנעלם בתקופה הממלוכית. במאה ה-16 נבנה על יסודותיו שער שכם העות'מאני, העומד במקום עד היום, ונקרא בערבית "בא אל עמוד" (שער העמוד) כהד לעמוד המונומנטלי שעמד בכיכר הפנימית וציין ככל הנראה את מיל ה-0 ממנו נמדדו המרחקים לערים אחרות במרחב ומופיע במרכז מפת מדבא.
החפירות הארכיאולוגיות, שהחלו בשנות ה-30 של המאה ה-20, חשפו פרטים מרתקים מחיי היומיום, כולל תחריטי משחק של חיילים רומיים על רצפת הכיכר ששוחזרו כחלק מהתצוגה החדשה.

האתר נפתח לראשונה לקהל בשנות ה-80 תחת השם "הכיכר הרומית", ובמהלך שלוש השנים האחרונות עבר שדרוג ושיפוץ מקיפים שהפכו אותו לאתר מחודש: שער העיר הקדום.

במרכז המבקרים החדש "שער העיר הקדום", המציג את ההיסטוריה העשירה של המקום, ניתן לצפות בחיזיון אור-קולי המשחזר את תפקידי השערים בתקופת המקרא כמקום המשפט, הנבואה, המסחר וחילופי תרבות, לצד שחזור דיגיטלי משחק הרצפה הרומי, מפת מידבא הביזנטית, תערוכה של שערי החומה העות'מאנית ומיצג אור מרהיב, המתכתב עם עמוד המיל המקורי.

לדברי מנכ"ל פמ"י בני סאסי, "האתר מציע התבוננות רעננה על תפקידי שערי ערים עתיקות בעזרת שילוב של טכנולוגיה מתקדמת של המאה ה-21, בהמשך לשדרוג שעברה מערת צדקיהו הסמוכה וטיילת החומות שמעליו, וצפוי להפוך לתחנה חדשה במסלול הטיילת הצפונית וכלל הסיורים באזור".

כתובת: סולטאן סולימאן, מתחת לשער שכם. כניסה עם ובלי חזיון בתיאום מראש
מתי: ימים ב, ד, ה: 16:00-10:00 (שעון חורף), עד 17:00 (שעון קיץ)
מחיר: עם חזיון: 25 שקל למבוגר, 20 שקל לילד או למבוגר בקבוצה, ללא חזיון: 10 שקל למבקר
רוכשי כרטיס לאחד מאתרי פמ"י - טיילת החומות הדרומית או הצפונית, מערת צדקיהו - הכניסה לשער הקדום 5 שקל ללא חזיון, 10 שקל כולל החיזיון.
לפרטים: www.pami.co.il , טל: -627755002