הסתיים השיפוץ בכנסייה העתיקה הכי יפה בארץ. כך היא נראית עכשיו

המועצה האזורית עמק יזרעאל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל השלימו לאחרונה - בסיוע משרד החקלאות ומשרד המורשת - את עבודות ההצלה במבנה הכנסייה האוונגלית ההיסטורית במושב אלוני אבא. לאחר שיושלם הטיפול בחלקו הפנימי של המבנה, הוא אמור לשמש כמרכז תיירותי, תרבותי וקהילתי-חברתי.

בשנת 1906, הקימו בני הדור השני של הגרמנים הטמפלרים בחלקו המערבי של עמק יזרעאל את המושבה בית לחם הגלילית. שנה מאוחר יותר, גם על רקע חילוקי דעות אידיאולוגיים-דתיים, עזבו חלק מתושבי בית לחם הגלילית והקימו בסמוך מושבה נוספת בשם ולדהיים ("קרן יער"). הרוב המוחלט של הטמפלרים האמין כי האדם עצמו הוא ה"מקדש", ולכן לא הוקמו כנסיות ברוב המושבות שייסדו, אולם תושבי ולדהיים, שחזרו לחיק הכנסייה הלותרנית, סברו שיש צורך בהקמתו של בית תפילה.

בשנת 1916 הושלמה בניית הכנסייה, ששימשה את אנשי המושבה ונוצרים נוספים באזור בעיקר לתפילות יום ראשון ונבנתה בסגנון ניאו-גותי. האבנים מהם נבנתה הכנסייה נחצבו בנחל ציפורי הסמוך. במהלך מלחמת העולם השנייה, הביעו הטמפלרים תמיכה בגרמניה הנאצית. הבריטים, שחששו שתמיכה זו תבוא לידי ביטוי בפעילות צבאית אקטיבית נגדם, גירשו מהארץ את הטמפלרים, ובהם את רוב תושבי ולדהיים. הטמפלרים הבודדים שנשארו במקום, עזבו אותו במהלך מלחמת העצמאות, לאחר שנכבש על ידי כוחות ה"הגנה".

לאחר הקמתו של המושב אלוני אבא, שופצה הכנסייה ועד ראשית שנות ה-70' שימשה כבית תרבות, בו נערכו כל החגים, וכן טקסי בר מצווה ואירועים נוספים. לאחר שהוקם במושב בית תרבות חדש, הוסב המבנה למועדון נוער, אולם לאחר מספר שנים נזנח ומצבו הלך והתדרדר, עד שהפך למסוכן.

לפני כשנתיים, בוצעו בכנסייה עבודות הצלה ראשוניות, במסגרתן תוקנה, בין השאר, שבשבת התרנגול המפורסמת בצריח המבנה, ובחודשים האחרונים בוצעו במקום שורה של עבודות נוספות. לדברי ארנון חפץ, מנהל תחום שימור פיזי ארצי במועצה לשימור אתרים, העבודות כללו את סיום הטיפול במעטפת החיצונית של הבית, כולל החלפת חלק מהאבנים, שיקום הגג, חיזוק היסודות, עבודות טיח בחלק הפנימי, צבע, טיפול מקיף בחלונות ובדלתות והשבתם למצב המקורי ועוד. "לאורך השנים, נעשו בכנסייה לא מעט שינויים לעומת הבנייה המקורית, אליהם היינו חייבים להתייחס במהלך העבודות", אומר חפץ, "כך למשל, בגלל שיטת הבנייה הספציפית של הקירות היינו צריכים לפרק את כל הפינה הדרום-מזרחית ולבנות אותה מחדש כדי להתאימה למקור. פרט מעניין נוסף שגילינו במהלך העבודות נוגע לגלריה בתוך הכנסייה: אנחנו סברנו שמדובר בתוספת מאוחרת שביצעו אנשי אלוני אבא, אולם כשבחנו את הקורות במקום התברר שהיא נבנתה עוד בימי הטמפלרים. גם הריצוף שנותר הוא כולו מקורי, אבל הוא מצריך טיפול נוסף לפני השמשת המבנה לייעודו הבא".

במועצה האזורית עמק יזרעאל ובמועצה לשימור אתרים מקווים, כי העבודות בתוך הכנסייה יושלמו בהקדם האפשרי והמבנה ההיסטורי ישוב לפעול כמרכז תיירותי, תרבותי וקהילתי-חברתי תוסס.

"עמק יזרעאל שזור בהיסטוריה של מדינת ישראל, עם מסורת מפוארת של התיישבות, ציונות וחקלאות", אומר אבי סמוביץ, סגן ראשת המועצה האזורית ויו"ר הוועדה לשימור אתרים. "המועצה האזורית פועלת לשימור נכסי המורשת לטובת חינוך, תיירות, תרבות וקהילה באמצעות ועדת שימור אתרים, למען הדורות הבאים. הכנסייה שוקמה לאחר שעמדה בפני קריסה, ותשמש למטרות תיירות, מחקר ובעתיד לאירועי תרבות. תודה לשותפים: המועצה לשימור אתרים, משרד החקלאות, אגף ההנדסה במועצה, משרד שפר רונן מהנדסים וחברת קן התור".

שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל: "שימור הכנסייה באלוני אבא הוא חלק מהמחויבות שלנו להגן על המורשת התרבותית וההיסטורית של האזור. המבנה, שנושא עימו סיפור ייחודי ומרתק, יהפוך שוב למוקד תוסס שיחבר בין עבר, הווה ועתיד. אנו גאים בעשייה ומצפים לראות את המבנה מתמלא מחדש בחיים ופעילויות למען התיירות והתרבות באזור וקהילת היישוב".

לדברי דינה אבשלום גורני, מנהלת מחוז צפון במועצה לשימור אתרים: "לשימור ולחיזוק מבנה הכנסייה ההיסטורית באלוני אבא יש חשיבות רבה מההיבטים הקהילתיים, התרבותיים והאדריכליים. במבנה הכנסייה ישנם אלמנטים ארכיטקטוניים ייחודיים, המשקפים את סיפור המקום ואת התקופה שבה נבנה. העבודות שהתבצעו בו נועדו למנוע את הידרדרותו, להבטיח את המשך קיומו לדורות הבאים ולשמר את אופיו הייחודי".