מחקר חדש שבוצע על ידי קבוצת ר.א.ש תיירותי והוצג הבוקר (רביעי) בכנס עתיד התיירות הנכנסת לישראל שנערך במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה שבלטרון, מצא כי 74% מהצרפתים לא מעוניינים לבקר בישראל, וכמותם גם 50% מהגרמנים והאנגלים.
מובילי המחקר, ד"ר שחר שילה, רונית ניר ואבי קורנס התייחסו לממצאים ואמרו: "בהתחשב בכך שהחסם העיקרי לתוצאות העגומות הוא המצב הביטחוני, יש סיבה לאופטימיות".
עוד מצא המחקר:
- למעלה מ-50% מתושבי אנגליה, גרמניה וצרפת סבורים כי יימנעו מביקור בישראל בחמש השנים הקרובות.
- כמעט מחצית מהצרפתים (45%) טוענים כי ביקרו בעבר בישראל, אך אינם מתכוונים להגיע שוב ו 42% מהאנגלים והגרמנים אינם מעוניינים כלל להגיע לישראל.
- כ-38% מהאירופאים במדינות שנבדקו במחקר, הצהירו כי ישראל מייצגת עבורם מלחמות ואת הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. לעומתם, רבים מהאמריקאים היהודים והאוונגליים שדגם המחקר, ציינו כי ישראל מייצגת עבורם בראש ובראשונה את ארץ הקודש ואת ירושלים (כ-50%)
- מעל 85% מהאירופאים דיווחו כי לא ביקרו בישראל כעשור האחרון, מעל 70% מהאמריקאים האוונגליים, ולעומתם, 52% מהאמריקאים היהודים לא ביקרו בארץ בעשור האחרון.
רבים מעדיפים לטייל עם בן/בת זוג
בכנס הוצגו תפיסות עכשוויות של פלחי קהל מייצגים ממדינות מקור שונות - אנגליה, גרמניה, צרפת וארצות הברית (בהפרדה בין אמריקאים אוונגלים ואמריקאים יהודים) ביחס למדינת ישראל. כך למשל, בדק המחקר מהם מניעי היציאה לחופשה של אוכלוסיות אלה, ומצא כי סקרנות וחשיפה למקומות חדשים מהווה מניע מרכזי ליציאה לחופשה (67% בקרב הצרפתים, 60% בקרב האנגלים ו-57% בקרב האמריקאים).
עוד בדק המחקר את המוטיבציות לחופשה, כאשר המחיר נמצא כפרמטר חשוב בקרב כל הפלחים ואילו מניעי היציאה לחופשה דווקא מגוונים וכוללים גם טיולי טבע ונוף, מורשת, ביטחון אישי ואותנטיות. עוד נמצא, כי מרבית האוכלוסיות שנבדקו מעדיפות לטייל עם בן או בת זוג בפער רב על נסיעה עם המשפחה או לבד, וכי מרביתם מעדיפים מלונות בדרגת 4 כוכבים ומעלה על פני דירות Airbnb או מלונות עממיים.
באשר ליחס לישראל בדק המחקר מה יחסם ועמדותיהם של הגרמנים, צרפתים, אמריקאים ואנגלים ביחס לישראל, ומצא כי מעל 57% מהאמריקאים (יהודים ואוונגליים) רואים בישראל יעד פוטנציאלי לביקור וחופשה. לעומת זאת 74% מהצרפתים דיווחו כי אינם מעוניינים לבקר בישראל, כך גם האנגלים והגרמנים, שמחציתם טענו כי אינם מעוניינים לבקר בארץ. כאשר נשאלו האם יש סיכוי שיגיעו לבקר בארץ בחמש השנים הקרובות השיבו האירופאים (מעל 54%) כי הסיכוי אינו סביר. זאת בניגוד לאמריקאים יהודים ואוונגליים, שבאחוזים דומים דווקא יבקשו להגיע לארץ בחמש השנים הקרובות.
שיעור גבוה מאד של אירופאים (כ- 36%-40%), ציינו כי ישראל מייצגת עבורם מלחמה ואת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואילו רק 9%-21% ציינו כי היא מסמלת עבורם את ארץ הקודש. נתון מפתיע ניתן לראות בתשובות לשאלה "האם ביקרת בישראל בעשור האחרון?", כאשר כל האוכלוסיות שנשאלו, למעט יהודים אמריקאים, ענו שלא ביקרו בארץ בשיעורים הגבוהים מ 70% (ועד כ-90% לצרפתים). מרביתם מציינים את הנושא הביטחוני כסיבה המרכזית בגינה לא ירצו להגיע לארץ.
מבצעי המחקר, - ד"ר שחר שילה, ראש החוג לניהול תיירות במכללת אשקלון, ויועצי ומתכנני התיירות רונית ניר ואבי קורנס, חברי קבוצת ר.א.ש תיירותי, ציינו כי "ממצאי המחקר אינם מפתיעים אותנו במיוחד. זה לא סוד שמצבה של ישראל כיעד תיירותי אינו חיובי כעת. לצד זאת, אנו מאמינים כי תכנון נכון של תרחישי ייחוס, והבנה מעמיקה של פלחי השוק והמוטיבציות העדכניות של התיירים הפוטנציאליים, עשויים לאפשר למדינת ישראל להביא כאן תיירים רבים בעתיד הנראה לעין. לאור הצלחתן של מדינות כמו מרוקו (17 מיליון תיירים ב- 2024) ומצרים (6 מיליון תיירים ב- 2024), ברור לחלוטין כי בעיות גיאופוליטיות ובעיות ביטחוניות, אינן מונעות שיווק תיירותי יעיל ואינן מהוות בהכרח חסם להגעת תיירים. למדינת ישראל יש היצע ייחודי, אשר עם שיווק מפולח ונכון עשוי להביא לכאן מספרי שיא של תיירים לאחר תום המלחמה הנוכחית".
"ההסברה הישראלית כמעט ואינה קיימת"
לדברי יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, "ישראל סובלת גם מבעיית תדמית - וגם מבעיית נוכחות. ההסברה הישראלית כמעט ואינה קיימת בכל הנוגע להחזרת תיירים, ואין גורם ממשלתי שמוביל קמפיין ממוקד שמעביר לעולם שיקוף אמיתי של המצב והשגרה בארץ כפי שהיא. ההשלכות של היעדר פעולה ברורות: פגיעה ישירה במאות אלפי משפחות שמתפרנסות מענף התיירות, בעיקר בפריפריה, לצד אובדן פוטנציאל כלכלי של מיליארדי שקלים למשק הישראלי".
עוד מוסיף פתאל, "חזרתן של חברות התעופה הבינלאומיות היא צעד חיובי, אך לבד אינו מספיק. מטוסים יכולים לנחות כאן, אך ללא יצירת ביקושים והעברת מסרים ברורים שיגרמו לתיירים לבחור בישראל - הם יישארו ריקים. יתרה מכך, ללא מהלך אסטרטגי ומתואם שיחבר בין ההסברה הישראלית לבין גורמי התיירות העולמיים, אנו מסתכנים בכך שישראל תודר מהשיח הגלובלי בכל הקשור לתיירות ותרבות.
התיירות הנכנסת היא לא רק מנוע צמיחה כלכלי, אלא גם כלי דיפלומטי משמעותי. כל תייר שמגיע לכאן חווה את ישראל ממקור ראשון והופך לשגריר שלה בעולם. במצב הנוכחי, ישראל אינה פועלת באופן יזום כדי למנף את היתרון הזה, אלא מאפשרת לנרטיבים שליליים לשלוט בתדמיתה הבינלאומית".