מערת קבורה מפוארת עם ציורי קיר צבעוניים התגלתה במרכז הארץ

תגלית ארכיאולוגית נדירה נחשפה בשומרון: מערת קבורה מרשימה המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת נחשפה לאחרונה בשבי שומרון. המערה כוללת חדר קבורה ובו תשעה כוכים חצובים ותא מעוטר בתמשיחי קיר צבעוניים מרהיבים.

בחפירת הצלה ארכיאולוגית שנערכה על ידי אנט לנדס-נגר ועוזי גרינפלד מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה בשולי היישוב שבי שומרון, מדרום לעיר העתיקה שומרון-סמאריה-סבסטיה, נחשפו לאחרונה מערות קבורה מרשימות המתוארכות לתקופות היסטוריות שונות. החפירה, שבוצעה בשל עבודות להכשרת דרכי גישה ליישוב, הביאה לגילוי מערות קבורה מתקופות הברזל, והתקופה הרומית המאוחרת, וכן שדה קברים מהתקופה האסלאמית הקדומה. בנוסף, נמצאו באתר מחצבת אבן ובורות מים חצובים.

מערת הקבורה מתקופת הברזל 2 שנמצאה באזור, כוללת חדר קבורה מרכזי עם בור עמידה וסביבו נחצבו שלושה משכבי קבורה. באחד המשכבים נחשפה שוקת קבורה קטנה, שבתוכה נמצאו שרידי שלד וחרוז קורניאול כתום. במערה נמצאו עצמות אדם פזורות, שברי כלי חרס רבים בעלי חיפוי אדום ושחור, וכן צדפים ששימשו, ככל הנראה, כמנחות קבורה.

תגלית יוצאת דופן נוספת שנמצא היא מערת קבורה מפוארת מהתקופה הרומית המאוחרת, המעידה על השתייכות הנקברים למשפחה פגאנית אמידה שחיה באזור. המערה כוללת פתח כניסה היורד אל בור עמידה מרכזי ותשעה כוכי קבורה, אשר הכילו עצמות אדם ומנחות קבורה. אלמנט ייחודי נוסף במערה הוא תא קבורה מעוטר, שהותקן במרכז הדופן הצפונית ומול פתח הכניסה. דפנותיו ותקרתו עוטרו תמשיחי קיר מרהיבים המציגים צמחים, בעלי חיים ודגמים גאומטריים, לצד שתי דמויות אדם - אישה וילדה. עיטורים אלה מייצגים סמלים בעלי משמעות באומנות הקבורה הרומית. לדברי מנהלי החפירה מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה, ייחודה של המערה הרומית בכך שהיא היחידה שהתגלתה עד כה בנקרופוליס של העיר הקדומה שומרון, המעוטרת בתמשיחי קיר שהשתמרו היטב.

"העיר העתיקה שומרון הייתה בירתה של ממלכת ישראל במשך כ-200 שנה, החל מימי המלך עמרי במאה התשיעית לפני הספירה", אומר לדברי פרופ' בועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן. "מיקומה האסטרטגי על ראש גבעה המוקפת עמקים פוריים, והקרבה לדרכי המסחר החשובות של האזור, הפכו אותה למרכז שלטוני וכלכלי משמעותי. בתקופה ההלניסטית והרומית, העיר נבנתה מחדש ונקראה סמריה-סבסטיה. המלך הורדוס בנה בה ארמון-מקדש מפואר ומבוצר לכבוד מיטיבו - הקיסר אוגוסטוס - והפך אותה לאחת הערים החשובות באזור. העיר המשיכה להיבנות ולשגשג לאורך התקופה הרומית. הממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו באתר, כולל שרידי ארמונות, מקדשים, ומבני ציבור מרשימים, מעידים על חשיבותה כמרכז תרבותי ודתי לאורך התקופות, למן התקופה הישראלית ועד התקופה הביזנטית. המחקרים והתגליות הארכיאולוגיות מאפשרים ללמוד על העיר, על תושביה ועל מערכת האמונות והדעות שלהם דרך מחקר הקברים, האמנות הפגאנית ומנהגי הקבורה הייחודיים".

התגליות החדשות מצטרפות לממצאים נוספים שהתגלו בעבר באתר ובסביבתו, ומרחיבות את הבנת החוקרים לגבי היקף הנקרופוליס של העיר שומרון-סמריה-סבסטה, כמו גם את מנהגי הקבורה שהתפתחו במקום לאורך הדורות.

התגליות החדשות הללו ונוספות ייחשפו בכנס ייחודי שיתקיים בשבוע הקרוב בירושלים, שמארגנת יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה של המנהל האזרחי עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומשרד המורשת, במהלך הכנס ייחשפו ממצאים נוספים שנמצאו ביהודה ושומרון. לכנס צפויים להגיע מרצים ממקומות רבים בעולם ומאות אורחים.

בנימין הר אבן קמ"ט ארכיאולוגיה: "הכנס הזה בא להציג ולהנגיש את המידע הארכיאולוגי הקיים ולתת לו במה ראויה שלא הייתה קיימת קודם. בשטחי יהודה ושומרון קיימים אתרים רבים וחשובים המהווים נדבך חשוב במחקר להבנה והכרת האזור כולו, מתקופת האבן ועד ימינו אנו. יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה פועלת בכל האמצעים על מנת לשמור ולהגן על כלל אתרי העתיקות ביו"ש מתוך הבנה כי אתרים אלו הם המורשת של כולנו".

מנכ"ל משרד המורשת איתי גרנק: "התגלית המרשימה הזו בשבי שומרון מדגישה את החשיבות העצומה של המחקר הארכיאולוגי ביהודה ושומרון. תמשיחי הקיר המרהיבים והממצאים הייחודיים שנחשפו מוכיחים פעם נוספת את העושר התרבותי וההיסטורי האדיר הטמון באזור. לצערנו, במשך שנים רבות מדי, ממצאים כאלה לא זכו לחשיפה המדעית והציבורית הראויה בשל החרם האקדמי על המחקר באזור. החלטת הממשלה האחרונה להשקיע 110 מיליון שקלים בפיתוח ושימור אתרי העתיקות ביהודה ושומרון, יחד עם הכנס הבינלאומי שייפתח השבוע, מסמנים שינוי מגמה היסטורי ביחס למורשת התרבותית של האזור".