במוצאו דרומה מעמק החולה, זורם נהר הירדן דרך שכבות המתעדות כמעט מיליון שנים של נוכחות אנושית בעמק החולה. האתר הקדום ביותר ברצף זה הוא האתר גשר בנות יעקב. שכבות האתר הפרהיסטורי, שגילו כשלושת רבעי מיליון שנה, נחשפות לאורך כמה קילומטרים של גדת הירדן מצפון ומדרום לגשר בנות יעקב. השנה, חזר פרופ' גונן שרון העוסק בארכאולוגיה פרהיסטורית, מהתוכנית ללימודי גליל בתל-חי, לחפור באתר, הנחשב לאחד אתרים החשובים בעולם להבנת מוצא האדם הקדום והתנהגותו, ומצא במקום חט של פיל באורך שני מטרים - ממצא ייחודי ומרשים המספר את סיפורו של המקום, ואת ההיסטוריה החבויה מתחת לאדמה. אתר החפירה ממוקם בשמורת טבע פארק הירדן הנמצא בניהול רשות הטבע והגנים. ברשות מקווים כי בעתיד יוכל הציבור הרחב להגיע לאתר וללמוד על ההיסטוריה האנושית של ארצנו.
ד"ר דרור בן יוסף, ממונה מורשת במחוז צפון של רשות הטבע והגנים, מספר ש"האתר הפרהיסטורי גשר בנות יעקב שופך אור על תולדות האדם במרחב הירדן, בטווח זמן בלתי נתפס של כ-800 אלף שנה עוד לפני היווצרות נהר הירדן. ברשות הטבע והגנים רואים חשיבות רבה בשמירת הטבע לאורך הירדן כמו גם בטיילות האדם באזור, תחת המגבלות הנדרשות עבור החי והצומח. בעתיד יוזמן הציבור לבקר באתר ובמרחב כולו, ברוח דברי יעקב במקרא שאמר: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (בראשית לב, יא)".
"העדות הקדומה ביותר מחוץ לאפריקה לשליטה באש"
הגיאולוגיה של בקע ים המלח, שהוא חלקו הצפוני של הבקע האפריקאי הגדול, מכתיבה את הנוף עמק החולה וגם את מיקומו של הגשר. זהו האזור בו מי אגם החולה חוצים את הסף הטבעי (פקק הבזלת) בדרכם ליצור את הקניון העמוק של הירדן ההררי. המים הרדודים בחלק זה של הירדן הם הגורם לכך שדרך המלך המובילה לדמשק ממוקמת כאן, תחילה כמעברות הנהר ומאז המאה ה 12 לערך, בתקופה הממלוכית, עוברת הדרך על גשר בנוי.
"מכאן גם ההבנה שאם יש רצון להוריד את פני המים באגם החולה כדי לחשוף קרקע חקלאית, יש להעמיק את תעלת הירדן באזור זה. העמקת הערוץ וחפירות שונות סביבו חשפו ממצאים ארכיאולוגיים חשובים כבר בשנות העשרים של המאה ה-20", אומר פרופ' שרון. "מאז ועד היום נחקר האתר על ידי טובי החוקרים, של הפרהיסטוריה של ארץ ישראל, כמו דורותי גארוד ומשה שטקליס. בין השנים 1989 ל- 1997 חפרה באתר פרופ' נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ביחד עם צוות גדול של חוקרים שעסקו בהיבטים רבים ושונים של הממצאים הייחודיים באתר. גילו של האתר נקבע לכשבע מאות ושמונים אלף שנים (כשלושת רבעי מיליון שנה) לפני זמננו, בשיטה הקרויה פליאומגנטיזם. תוצאות החפירה כוללות את העדות הקדומה ביותר מחוץ לאפריקה לשליטה באש, גולגולת של פיל, שנאכל על ידי תושבי האתר, ועוד שפע של תגליות ששינו את הבנתינו על אורחות חייהם של תושביו הקדמונים של עמק החולה. תגליות אלו מיצבו את האתר האשלי בגשר בנות יעקב, כאחד האתרים החשובים בעולם, להבנת האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם".
עושר בעצמות של בעלי חיים
בימים אלו, כמעט 30 שנה אחרי עונת החפירה האחרונה בגשר בנות יעקב, חזר פרופ' גונן שרון, לאתר עם שאלות חדשות, שעלו מתוך הממצאים המרתקים של חפירות העבר. התפתחות הטכנולוגיה ב-30 השנה האחרונות ובעיקר ההתקדמות שחלה בטכניקות המדידה והתיעוד של הממצאים באתר, אפשרו לו לפתוח ולחפור בשטחים נרחבים יותר, לנסות לאתר תשובות לשאלות החדשות שעלו מתוך המחקר רב השנים, באתר.
"עד לפני שנים אחדות כל הממצאים וכן החתכים השונים המתארים את רצף השכבות באתר צויירו בעיפרון על נייר", אומר פרופ' שרון, "ציירות וציירים טובים היו חובה בכל אתר והם הפיקו מפות וחתכים שאפשרו תיעוד והבנה של הממצאים והשכבות. הטכנולוגיה היום מאפשרת ליצור מפות וחתכים של רצף השכבות בעזרת שימוש במצלמה דיגיטאלית ותוכנות מחשב המפיקות תוכנית מדויקות (אורטופוטו) מהתמונות הללו. אין עדיין תחליף לתצפיות בשטח ולהתבוננות מדוקדקת ברבדי הקרקע, אבל היום גם מי שאינו צייר מוכשר יכול ליצור מפות וחתכים מדוייקים המתעדים את ההיסטוריה של האתר".
אחד המאפיינים של השכבות העליונות בגשר בנות יעקב הוא העושר בעצמות בעלי חיים. עושר זה כבר אובחן בחפירות הקודמות באתר. חפירה מצומצמת של כחמישה מטרים מרובעים בשכבה אחת הניבה אלפי עצמות שתוארו במגוון גדול של מאמרים וספרים. כאשר מדובר בתקופה כה קדומה עצם הטענה שמקורן של העצמות אינו בהצטברות של ממצאים בערוץ של נחל אלא במזונם של האנשים הקדמונים שישבו אז לגדת אגם החולה הקדום דורשת הוכחה. מחקר נרחב הראה שאכן מקורן של העצמות בדיאטה של שוכני האתר. "מדובר למעשה בערמת זבל גדולה, אולי פסולת של מטבח קדום. אחת התגליות החשובות הדגימה, במאמר שפרסמה פרופ, רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית, שסימני החיתוך שהשאירו כלי הצור והבזלת של הטבחים הקדמונים זהים בדיוק לסימנים שמשאירים אחריהם בני תקופות מאורחות בהרבה השייכים ללא ספק למין שלנו - הומו סאפיאנס.
"המחקר החדש הנמצא בראשיתו, מרחיב את השטח שנחפר וכבר עכשיו זהינו שפע של עצמות בעלי חיים, החל בפילים עבור דרך פרות ואיילים וכלה בציפורים ודו-חיים. מחקר העצמות הללו ישפוך אור חדש על מזונו של האדם הקדמון, על שיטות הציד והעיבוד של בעלי החיים שניצודו" מסביר פרופ' שרון ומוסיף: "העצמות וכלי האבן שהתגלו באתר שוכנים בתוך שכבה העשויה קונכיות של שבלולים גדולים שנכחדו בעמק החולה לפני כרבע מיליון שנה. בדומה לחופי הכנרת היום, לעיתים נוצרו התנאים והמוני שבלולים הצטברו על החופים הקדומים, תושבי האתר ביקרו בו בשלב זה והשאירו עדויות לנוכחותם בצורת כלי צור ועצמות של בעלי חיים אותם אכלו. השבלולים בשכבות אילו שייכם לסוג הנקרא ויויפארוס. שבלולים אילו אינם מטילים ביצים אלא, כפי ששמם מעיד - (ויוי- חי, פארוס - יולד), משריצים שבלולים קטנים חיים. במחקר שערכה ד"ר שוש אשכנזי ז"ל היא חשפה שהשבלולים המאובנים שנחפרו בשכבות האתר מכילים בתוכם עוברים קטנים של שבלולים שטרם נולדו. תרומה חדשה למחקר השבלולים היא בהבנה שמה שנראה היום כקונכיות לבנות היה פעם צבעוני. מה היה הצבע המדויק עדיין לא ידוע, אבל יש רמז בקונכיות הכחולות שהתגלו בחלק מהשכבות. ייתכן שהאופקים הלבנים של היום מייצגים מה שהיה פעם חוף כחול".
שפע של ממצאים חשובים
"בנוסף, באחת התעלות הגיאולוגיות שנחפרו כדי להבין את רצף השכבות באתר, עצר יואב הטרקטוריסט, כשנחשף משהו בהיר בתוך התעלה", מתאר פרופ' שרון, "מבט מקרוב העלה כי מדובר בחט של פיל. במהלך השבועות הבאים של החפירה נחשף חט שלם במצב השתמרות מעולה ובאורך של שני מטרים. מין הפיל שהיה נפוץ בגשר בנות יעקב הוא פיל ישר-חט (Palaeoloxodon antiquus). זהו פיל ענק שהיה נפוץ בארץ ישראל הפרהיסטורית. בגשר בנות יעקב התגלו מספר שרידים של פיל זה, כולל גולגולת שעברה תהליך של טבח על ידי ההומינינים באתר. גולגולת זו מוצגת היום במוזיאון ישראל. החט החדש עבר תהליך של שימור בקרקע וכוסה כדי להגן עליו. בעונת החפירות הבאה באתר נפתח שטח חפירה גדול יותר, מסביב לחט, כדי לבדוק מה נמצא סביבו".
חידוש נוסף הוא ההכרזה המשמחת על הירדן מדרום לגשר בנות יעקב כחלק משמורת הטבע של הירדן הנמשכת עד לכנרת. שיתוף הפעולה עם רשות הטבע והגנים יאפשר לשמור על הממצאים ועל שכבות האתר למען הדורות הבאים. אזור גשר בנות יעקב בפרט והירדן העליון בכלל נתון ללחצים רבים הכוללים חקלאות, ניקוז, פיתוח וצרכי ביטחון. כל אחד מאלו הוא חשוב וראוי, אבל השת"פ עם רשות הטבע והגנים ועם רשות העתיקות מאפשר להגן על האתרים הקדומים הייחודיים בעולם ומתעדים את ההיסטוריה של כולנו.
למרות המלחמה, ההתרעות והנפילות בעמק החולה, ולמרות היעדרם של הסטודנטים מתל- חי - שתהפוך בקרוב לאוניברסיטה, המהווים את עיקר החוקרים באתר, התעקש פרופ' שרון לקיים עונת חפירה עם צוות מצומצם, בה חזר אל האתר הייחודי של גשר בנות יעקב. החפירה הנוכחית ממשיכה את החפירה הקודמת של פרופסור גורן-ענבר ומרחיבה את החקירה בחלקו העליון של רצף השכבות שנחשף בגדת הירדן. כבר עונה קצרה זו הניבה שפע של ממצאים חשובים הממחישים את הפוטנציאל האדיר שעדיין טמון בגדת הירדן.
"גדות הירדן באזור גשר בנות יעקב מכילות עדויות לכמעט מיליון שנים של נוכחות אנושית בעמק החולה. העובדה שהסביבה הקדומה בעמק תמכה בקיומה של אוכלוסייה של פילים (וקרנפים, והיפופוטמים ואיילים ופרות ועוד ועוד) מעידה על כך שכבר לפני מאות אלפי שנים היו כאן שפע של מים וצמחיה עשירה שהיוותה אזור נפלא ושוקק חיים. קדמונינו שישבו בעמק החולה נהנו מעושר רב של משאבים, כמו היום. המשימה שלנו היא לשמור ולשמר את הממצאים החשובים הללו למען הדורות הבאים" מסכם פרופ' שרון.