בפעם השנייה אי פעם ולראשונה מזה 35 שנה - חנקן אדום גב, שטובע באילת בסתיו 2017, תועד בימים האחרונים בדרום אפריקה, בקצה הדרומי של היבשת. הפעם הקודמת והיחידה, שחנקן אדום גב מישראל, תועד בחו"ל הייתה ב-1989 בקונגו (הרפובליקה הדמוקרטית). בעשר השנים האחרונות, בגלל צמצום בתי גידול טבעיים, מספר החנקנים שהצליחו להגיע אל פארק הצפרות היה בירידה מתמדת והנדידה הפכה עבורם למשימה כמעט בלתי אפשרית, אולם בעקבות שיקום בית הגידול של יער מלחה ייחודי בשטח פארק הצפרות, מספרם שב לעלות.
"השבוע קיבלנו תשובה ברורה לכמה רחוק ציפור נודדת יכולה לעוף, כמה שנים היא חיה", אומר נועם וייס, צפר בכיר בחברה להגנת הטבע ומנהל פארק הצפרות באילת מטעם החברה להגנת הטבע. "חלק מהציפורים עפות עד קצה הדרומי של אפריקה והן מגיעות לגילים של לפחות 7 שנים ואף יותר".
וייס מסביר, שלפני כמה ימים חוקר ציפורים במרכז טיבוע סמוך ליוהניסבורג, לכד חנקן אדום גב לצרכי מחקר, והתברר שהציפור טובעה באילת ב-2017. במסגרת תהליך הטיבוע, מתעדים החוקרים פרטים על הציפורים - גודל, משקל, אחוז שומן בגוף, גיל ולאחר מכן משחררים אותה לחופשי. "מקובל ונהוג שאם חוקרים לוכדים ציפור ממדינה אחרת, הם מעדכנים את מרכז הטיבוע של אותה מדינה ואכן - החוקר מדרום אפריקה, יצר קשר עם ד"ר יוסף כיאט, מנהל מרכז הטיבוע של החברה להגנת הטבע, ועדכן אותו על טיבוע החנקן", סיפר וייס.
לדבריו, החנקנים אדומי הגב ידועים כנודדים לטווח ארוך. הם מקננים גם בהרי הגליל, הגולן והחרמון, אבל רובם מגיעים אלינו בנדידה מאירופה הצפונית. "ישראל היא נתיב הנדידה העיקרי שלהם בסתיו ואילת היא הנקודה האחרונה שבה הם יכולים לאסוף מזון לפני אתגר הנדידה הגדול של חציית מדבר הסהרה", הוא מסכם.
משבר האקלים משבש את הנדידה
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי החנקן אדום הגב הוא ציפור שיר הניזונה גם מטרף גדול, יחסית לממדי גופה הצנועים. התזונה שלה מורכבת מחרקים גדולים, אך גם ממכרסמים, זוחלים ואפילו ציפורים קטנות. המקור החזק והחד שלה מאפשר לה לצוד טרף גדול.
"החיים של ציפורי השיר המרחיקות לנדוד אינם פשוטים", מוסיף וייס. "משבר האקלים משבש להם את תזמון הנדידה ומחייב אותן להגיע רחוק יותר צפונה באירופה כדי לקנן, או להקדים את בואם. בצורת ארוכת שנים בקרן אפריקה, מקשה עליהן את נדידת האביב. אולם הקושי העיקרי כנראה טמון באובדן מקומות שבהם יכולים החנקנים לעצור לכמה ימים בנדידתם, לאסוף מזון ולנוח בבטחה. בתי הגידול של חורש טבעי מתכווצים והם נדחקים לבתי גידול פחות מתאימים, כמו גינות, או שטחי חקלאות, שם מתבצעת הדברת חרקים אינטנסיבית. פארק הצפרות אילת הוא מקלט שנבנה עבור העופות האלו. במשך השנים אנו משפרים את בתי הגידול כאן ועוקבים אחר מצבם הפיזי של החנקנים ושאר העופות. בעשר השנים האחרונות, מספר החנקים שהצליחו להגיע אל פארק הצפרות היה בירידה מתמדת, בדומה לשאר מיני העופות הנודדים לטווח רחוק. הנדידה הפכה משימה כמעט בלתי אפשרית. אולם בעקבות שיקום בית הגידול של יער מלחה ייחודי בשטח פארק הצפרות, מספרם שב לעלות".
פארק הצפרות אילת הוא שותפות בין החברה להגנת הטבע, קק"ל, עיריית אילת, מועצה אזורית חבל אילות, רשות הטבע והגנים ומשרד התיירות.