יחזיק מים? פרויקט הבריכות החדש של עמק המעיינות

מראה בריכות הדגים הפך אחד הסמלים של ההתיישבות העברית בארץ ישראל. גידול דגי מאכל בבריכות בארץ ישראל החל לפני קרוב למאה שנים והפך ענף חקלאות חשוב. אלא שרוחות הזמן הביאו לדעיכתו של הענף בישראל ולצמצום שטחי הבריכות. נוכח החשיבות בקיומן של בריכות הדגים החל לאחרונה פרוייקט שמטרתו להשאיר את הבריכות כחלק חשוב מהמערכת האקולוגית וכמרכיב שיתרום לתיירות הכפרית.

את הפרוייקט מובילים אגף הדיג במשרד החקלאות ורשות ניקוז ירדן דרומי, במימון הקרן לשטחים פתוחים של רמ"י. במשרד החקלאות אמרו כי "מדובר בהתאמת שטחי המדגה למיקסום התועלות הסביבתיות שהם מייצרים". על פי התוכנית, בסמיכות לבריכות הדגים יוקמו בריכות אקולוגיות שישמשו כבתי גידול למגוון ביולוגי רחב של בעלי חיים, וישפרו את איכות מי בריכות הדגים. במקביל, סביב הבריכות האקולוגיות יוקמו אטרקציות תיירותיות לשירות הציבור הרחב ולעידוד התיירות הכפרית.

במשרד החקלאות אמרו כי "מטרת הפרויקט היא לסייע בגידול הדגים בבריכות, לצד קידום התועלת הסביבתית בענף, וכן פיתוח התיירות הכפרית. במסגרת המאמץ, המשרד ביצע פיילוט שהוכתר כהצלחה, וכלל הקמת בריכות אקולוגיות בשטחי בריכות הדגים של הקיבוצים עין הנצי"ב ומעלה גלבוע. לאור הצלחתו, המשרד מקדם את המודל לבריכות נוספות במטרה להטמיע את השיטה לכלל הבריכות בישראל. בשלב הבא, יוקמו בריכות אקולוגיות בכפר רופין ובבית השיטה שבעמק המעיינות. סך ההשקעה בפרויקט תעמוד על כ-4 מיליון שקל במהלך שנת 2024".

כניסת ענף המדגה לארץ ישראל מיוחסת למרדכי שוורץ שעלה לארץ ישראל ב-1926. שוורץ, בנה של משפחה אמידה שעסקה אז בגידול דגים בהיקפים אדירים ביוגוסלביה, הגיע עם חלום לפתח בארץ ישראל ענף גידול דגים בבריכות. ניסיונו הראשון של שוורץ בגידול דגים החל בשנת הלימודים השנייה שלו במקווה ישראל, בשנת 1927, בעידודו של מנהל המוסד, אליהו קראוזה. שוורץ קיבל אז מאביו משלוח של 5 אמהות קרפיון, כל אחת במשקל 15-10 ק"ג. הוא הכניס את הדגים לבריכת בטון באחד הפרדסים של בית הספר, אולם חשש שירותי הבריאות של המנדט הבריטי מהתפשטות מחלות טירפד את היוזמה, שנחשבת כראשונה בענף גידול דגי הבריכות בישראל. שוורץ לא הרים ידיים והקים בריכות ליד נחל תנינים, בכורדני וחווה בגליל העליון. עם השנים הענף התפתח לאיזורים נוספים והפך מזוהה בעיקר עם איזור עמק המעיינות.

אבל הענף נמצא כבר תקופה ממושכת בקרב הישרדות ושטח הבריכות הולך ומתכווץ. מחיר המים, דרישות רגולטוריות, עליה בעלויות ייצור ללא הלימה לעליה במחיר התוצרת וייבוא דגים מחו"ל, גרמו לענף להיאבק על קיומו ויותר ויותר משקים העדיפו לוותר עליו. היעלמות בריכות הדגים הצטרפה למגמה של התמעטות אזורים לחים בטבע, הן בשל משבר האקלים והן בשל פיתוח ובנייה בשטחים פתוחים. לתהליכים אלו השלכות סביבתיות רבות. דוגמא בולטת לכך היא הירידה במספר הלוטרות בטבע הישראלי. מעבר לצער על היעלמותה של החיה החביבה למראה, הנתונים המצביעים על מצבה הקשה של אוכלוסיית הלוטרות מהווים סימן להרס בתי גידול ומסדרונות אקולוגיים, זאת משום שנוכחותה של לוטרה מצביעה על שלמות של מערכת אקולוגית. הלוטרה היא טורף על בסביבת המחייה הלחה ונוכחותה מעידה על בריאות המערכת ועל המגוון הביולוגי שלה. הצטמצמות מתמשכת בבתי הגידול הלחים, שמאכלסים לוטרות, מעידה על הפגיעה שבתי גידול אלו חווים, הן כל אחד בפני עצמו והן כמערכת שהחיבורים בין חלקיה נקטעים.

נוכח מציאות זו, בבריכות האקולוגיות יקימו מנגנונים שיאצרו את מי בריכות הדגים בתקופה שאינה גשומה, וישחררו אותם בצורה מתונה בתקופה הגשומה. כך, כמות המים בבריכות תישמר, ובאופן טבעי חיות נוספות, לרבות בעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה בישראל, יהפכו את הבריכות לאזורי המחייה שלהם. לצד שיפור המגוון הביולוגי, ואף תרומה לקיבוע פחמן בקרקע.

במשרד החקלאות ציינו כי "הקמת תאי שטח אקולוגיים, לא מופרים, בלב האזור החקלאי במדגה מייצגת אינטגרציה פורצת דרך של מערכות סביבתיות וחקלאות. על ידי הטמעת אזורים אקולוגיים אלה ישירות בתוך הנוף החקלאי, הם הופכים לחלק חיוני מהמדגה עצמו. גישה זו מבטיחה שהתאים האקולוגיים לא רק סמוכים, אלא מהווים מרכיבים שזורים והרמוניים של המגזר החקלאי. כל זאת ועוד, פרויקטים אלו נועדו ליצור מוקדי תיירות כפרית בסמוך לבריכות הדגים, כחלק מהנגשת האזורים הכפריים לציבור. בסמוך לבריכות הדגים, יוקמו אזורי פנאי וטיול, לרבות מסלולי הליכה, שבילי אופניים ומצפורים, כך שיביאו להכנסה נוספת עבור תושבי המקום.

לדברי גיא רובינשטיין, מנהל תחום חקלאות מים במשרד החקלאות, "בריכות המדגה הן חלק מהנוף החלוצי שאפיין את מדינת ישראל בימי הקמתה. בייחוד באזור עמקי המעיינות, והגלבוע ענף המדגה קשור עמוקות להיסטוריה של המקום. עם השנים, ענף המדגה נדרש בהתאמות סביבתיות. מטרת הפרויקט של מדגה אקולוגי היא לצמצם את הקונפליקטים הסביבתיים, ולמקסם את התועלות שניתן להפיק מבריכות הדגים. לפיכך, אנחנו באגף הדיג שבמשרד החקלאות פועלים לשימור ההיסטוריה הייחודית של האזור, באמצעות שימור תפקודו של הענף, והתאמתו למציאות המתחדשת".