כך שדה תעופה בעמק יזרעאל יפגע בביטחון המזון של ישראל

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ממשיכה לקדם את הקמתו של שדה תעופה בעמק יזרעאל, חרף חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה שמזהירה מפני ההשלכות הסביבתיות. מזה שנים שתוכניות לשדה תעופה נוסף עולות על הסדר היום, ולא בכדי - ישראלים אוהבים לטוס לחו"ל.

כפי שעלה בדיון שקיימה המועצה בתחילת החודש, בשנת 2050 צפויים לעבור בשעריה האוויריים של ישראל 80 מיליון נוסעים. לאור המספר העצום הוחלט לבנות שדה תעופה משלים לנמל התעופה בן-גוריון במיקום נוסף. שני המיקומים שהוצעו נמצאים ברמת דוד שבעמק יזרעאל בצפון ובנבטים שבדרום. מהדברים שנאמרו בדיון המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, עולה שיש העדפה בכמה היבטים לחלופה שברמת דוד. עם זאת, מתברר שעלולות להיות לכך השפעות על עתיד המזון שלנו.

דו"ח שפרסם החודש מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, בוחן את ההשפעה הפוטנציאלית של שדה תעופה אזרחי בעמק יזרעאל על החקלאות וביטחון המזון בישראל. הדו"ח מתייחס לאיומים האפשריים לתעסוקה ולגידולים שבאזור רמת דוד. לדברי פרופ' אייל שמעוני, מוביל תחום מזון ומים במוסד שמואל נאמן ואחד ממחברי הדו"ח, מדובר באזור עתיר חקלאות. לכן חשוב שגם ענף החקלאות ייכנס לשיקולים בהכרעה היכן לבנות את שדה התעופה המשלים. "אנחנו מאירים את הנקודה הזאת כדי שלנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות יעמדו ההשלכות", הוא אומר. "אפשר להחליט שלא מקימים שדה [תעופה]. אפשר גם להחליט שכן, אבל לתכנן חלק מהדברים ככה שההשפעות הקרדינליות לא יקרו".

כל שדה תעופה צריך שטח ויוצר זיהום רעש. נוסף על כך, המרחב העוטף אותו מושפע מנוכחותו גם בהיבטי תכנון ושימושים, כמו איסור בנייה לגובה ומגבלות עקב סכנת התנגשות עם ציפורים - אתגר שיהיה רלוונטי יותר לעמק יזרעאל מאשר לנבטים. סוגים שונים של גידולים חקלאיים ומתקנים לאגירה ולטיפול במים הנפוצים במרחב עמק יזרעאל נחשבים למושכי ציפורים. בהינתן הקמה של שדה תעופה ברמת דוד, יוטלו בכל האזור מגבלות על תחומים אלו.

בדו"ח מוצגים התרחישים השונים בבניית שדה התעופה וחומרתם. בתרחיש המינימלי, הפעילות החקלאית באזור שבו ייבנה השדה - שיתפרס על פני 23 אלף דונם - תופסק. נוסף על כך, יוטלו מגבלות על פיתוח עתידי של משקים ושל מתקנים חקלאיים אך לא יהיו מגבלות על משקי בעלי חיים קיימים או על גידולים צמחיים. במקרה כזה יעמוד הנזק הכלכלי על 127 מיליון ש"ח בשנה, ותיפגע התזונה של 860,000-210,000 איש, בין היתר בגלל חוסר היכולת לפתח שטחי ירקות ומטעים חדשים.

בתרחיש המקסימלי, יקבע שיש להוציא מהאזור את כל משקי בעלי החיים, מכוני התערובת ומרכזי המזון והמאגרים, ושאסור לגדל בו גידולי שדה גרעיניים. במקרה זה הנזק השנתי יתפח ל-1.3 מיליארד ש"ח בשנה. בתרחיש זה תיפגע התזונה של כ-3.5 מיליון איש. כותבי הדו"ח מציינים שאכן יש חשש לכך שהתרחיש המקסימלי ירקום עור וגידים, לאור התכנון של שדה אזרחי גדול והכוח שרשויות התעופה עשויות להחזיק בו בהיבטי אישורי תכנון עתידיים.

ממה מורכב הנזק הזה? לפי ההערכות בדו"ח, עבור השטח שעליו יוקם שדה התעופה, שישה ישובים (כפר יהושע, רמת דוד, נהלל, יפעת, שריד, וכפר ברוך) יאבדו 20 אחוז או יותר משטחיהם החקלאיים ואת האפשרות להתפרנס מהם. בין 7,000 ל-8,000 איש העוסקים בחקלאות באופן ישיר (חקלאים ישראלים, לא כולל פועלים זרים) או שמספקים שירותים לענף החקלאות מצויים בסכנה לאבד את עבודתם. זהו מספר גדול יותר מכמות המשרות הצפויה בשדה התעופה - 4,600, כך שהשפעתו על שוק העבודה תהיה שלילית גם כן.

אזור המגבלות העתידי מכיל אמנם "רק" 4 אחוזים מהשטח החקלאי של מדינת ישראל, אך מהווה חלק גדול יותר בייצור של מוצרי המזון החשובים, בפרט לצריכת חלבון: בשר בקר (10 אחוזים), חלב בקר, כבשים ועזים (15-10 אחוז), אפונה (27 אחוז) וגידול אפרוחות עבור לולי הטלה (75 אחוז). גידול בולט באזור הוא של גרעיניים, כמו חמניות, תירס ואפונה, שתופסים כשליש מהשטח החקלאי בעמק. פגיעה בגידולים אלו ובתשתיות התומכות בהם תכלול הפסד כספי רב הכרוך בהפסקת פעילות או בעלות גבוהה להעתקתם למיקום אחר.

הלכה למעשה, השטח החקלאי בישראל - מדינה שאוכלוסייתה צומחת בקצב מהיר של כ-1.2 אחוזים בשנה האחרונה - הולך להצטמצם. לפי הדו"ח, 9 אחוזים מהעגבניות בישראל מיוצרות בעמק יזרעאל. לדברי שמעוני, לעגבנייה חשיבות תרבותית והיא סמל במטבח הישראלי. "בעמק יזרעאל יש גידול עגבניות מסיבי לשוק הישראלי, הטרי והתעשייתי". אבל, הוא אומר, ההחלטה לגרוע שטח חקלאי פוגעת ביכולת לייצרה. "מבחינת ביטחון מזון, ב-2050 יהיו פה 17 מיליון איש וצריכת המזון תעלה בהתאמה. אתה הולך ומכרסם ביכולת הייצור שלך". גידולים חשובים נוספים בעמק יזרעאל, שיהיה פחות מקום לגדלם, הם חיטה, תירס, שעורה, שיבולת שועל, זיתים לשמן ובצל.

במקום לצמצם את עתודות הקרקע החקלאיות, מציע שמעוני להסתכל על סינגפור. גם היא מדינה קטנה וצפופה, אך לדבריו היא השיקה תוכנית לאומית שפועלת בכיוון ההפוך. "סינגפור לקחה אזור והגדירה אותו כשמור לחקלאות ולתעשיית המשך שנגזרת ממנה". אז נכון, יש מדינות כמו ארצות הברית שבהן שטח פנוי הוא לא בעיה, אבל זה לא המצב אצלנו. לפי שמעוני, בכל מקרה צריך להפיק יותר תוצרת חקלאית מכל יחידת שטח, מאחר ששטחים חקלאיים נגרעים בכל שנה בידי גופי התכנון. "בישראל, כמות השטחים עם פוטנציאל לחקלאות מוגבלים, והם לא יגדלו", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.