"זו התגלית החשובה ביותר מאז גילוי המגילות הגנוזות"

לא מעט שנים חלפו מאז שהתגלה - אבל הפסיפס הנדיר שנחשף בשטחו של כלא מגידו בשנת 2005, עדיין מכה גלים בעולם, במיוחד בעולם הנוצרי. מדובר ברצפת פסיפס רחבת ידיים שעיטרה כנסייה עתיקה, מהמאה השלישית לספירה. בין השאר, מופיע בה הכיתוב שמתייחס לישו (ישוע) כאל. למעשה, החוקרים סבורים כי זוהי הכתובת המוקדמת ביותר שהתגלה, ובה ההכרזה "ישו הוא אלוהים". באופן זה, רבים מהם טוענים כי הפסיפס בן 1,800 השנים עשוי לשנות את ההבנה שלנו את הנצרות.

בקיץ האחרון הוטסה רצפת הפסיפס למוזיאון התנ"ך בוושינגטון, וקרלוס קמפו, מנהל המוזיאון הכריז כי "זוהי התגלית החשובה ביותר מאז גילוי מגילות ים המלח".

לאחר גילויו של הפסיפס בתחומי הכלא, הוא נחפר בידי רשות העתיקות במשך ארבע שנים. משערים שהוא עיטר קפלה פרטית שהוקמה בשנת 230 לספירה בקירוב. בכתבה שפורסמה בימים אלו בניו יורק פוסט אמר גיל לין, ראש המועצה האזורית מגידו, כי "זהו בית התפילה הקדום ביותר שידוע עד כה".

על הפסיפס מופיע טקסט בשפה היוונית, לפיו "אקפטוס אוהבת-האל העניקה את השולחן להנצחת האל ישו המשיח". לין תיאר זאת כ"הכרזה הפיזית הראשונה של ישו כאלוהים". אוצרת התערוכה במוזיאון התנ"ך בוושינגטון אומרת כי "הפסיפס מציג עדויות פיזיות פורצות דרך למנהגים ואמונות של ראשוני הנוצרים , כולל העדות הארכיאולוגית הראשונה של הביטוי 'האל ישו המשיח'".

נשאלת השאלה, מדוע הטקסט הזה כה משמעותי? הסיבה, לפי החוקרים, היא כי מדובר בהכרזה על ישו כאל עוד לפני שהנצרות חדרה אל האימפריה הרומית והפכה לחלק ממנה.

נוסף על כך, פסיפס מגידו - שעוצב על ידי אומן בשם ברוטוס - מציג גם את כמה מהדימויים המוקדמים ביותר של דגים. ודגים היו כידוע סמל משמעותי של ישו בתיאולוגיה הנוצרית. כך למשל, מוזכר בברית החדשה "נס הדגים והלחם", שבו בעזרת כיכר לחם ושני דגים בלבד, הצליח ישו להאכיל 5,000 בני אדם.
כמו כן, בפסיפס יש התייחסות אל גאינוס, הקצין הרומי שהזמין את רצפת הפסיפס במהלך הכיבוש הרומי של יהודה. עובדה זו, לצד קרבתו של הפסיפס למחנה רומי ששכן באזור, מצביעה על כך שבאותה תקופה, הרומאים חיו בצוותא עם נוצרים, למרות הסיפורים הידועים לשמצה על שפיכות דמים ואלימות בין שני הפלגים.

"זוהי ללא ספק אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר להבנת הכנסייה הנוצרית הקדומה", אמר בובי דיוק, בכיר במוזיאון התנ"ך. "אין ספק שהפסיפס מציג שפע של נתונים חדשים בעבור היסטוריונים של הכנסייה."

עובדה מעניינת נוספת היא כי היצירה כוללת את שמותיהן של חמש נשים: פרימילה, סיריאקה, דורותיאה, כרסטה ואקפטוס, כאשר האחרונה היא זו שמוזכרת כתורמת השולחן של אולם התפילה. "הפסיפס מדגיש את תפקידן המכריע של נשים בכנסייה המוקדמת", מסיק דיוק.

ביולי 2025, לאחר סיום התערוכה במוזיאון התנ"ך תשוב רצפת הפסיפס לישראל, ובו היא תוצג במקום שבו נמצאה.