ישוב בן כ-5,000 שנה, המספק מבט על ראשית תהליך העיור בארץ ישראל, התגלה בחפירות רשות העתיקות ליד בית שמש, באתר חורבת חושם. החפירות התקיימו לקראת הרחבת אזור התעשייה המערבי 'ברוש', ביוזמת חברת שמיר הנדסה והחברה הכלכלית בית שמש. התגלית תוצג השבוע בכנס 'חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה' ה- 17, שיתקיים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בירושלים.
בחפירה התגלה, בין השאר, מבנה ציבור אשר ייתכן כי שימש לפעילות פולחנית, ובו חדר עם כ-40 כלים שהשתמרו בשלמותם. ביניהם התגלו גם כלים זעירים רבים, אשר בשל גודלם נראה כי לא שימשו ככלי בית, ותכליתם היתה, בעיקרה, סימלית. הכלים נשתמרו במקומם המקורי - ממש כפי שהניחו אותם האנשים שחיו במקום בתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (סוף האלף ה-4 לפנה"ס). לדברי אריאל שתיל, מעיין חמד ודני בן עיון, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מעניין לדעת, שהכלים הרבים הונחו כאן זמן קצר לפני שכל האתר ננטש. אפשר ממש לדמיין את האנשים שמניחים את הכלים ועוזבים אותם כאן. לא ידוע מה קרה בחדר הזה מאוחר יותר, אבל ישנם סימני שרפה, וכלים שנפלו זה על זה. בדיקה של תכולת הכלים בשיטות מדעיות תשפוך אור נוסף על האתר: נוכל לדעת אם בכלים נשמרו שמן, מים, חיטה - או דווקא שמנים אקזוטיים או חומרים אחרים".
"גודלו של המבנה שחשפנו, קירותיו הרחבים, הספסלים בתוכו ומשתנים נוספים, מעידים כי הוא מבנה חשוב ויוצא דופן בעל תפקיד ציבורי - אולי מקדש". אומרים מנהלי החפירה. "אנחנו כמעט שלא מכירים בארץ מבני ציבור מהתקופה הקדומה הזו ולפניה", אומרים החוקרים. "מתוך השוואה למבנים בודדים אחרים, עולה כי זהו כנראה אחד המקדשים הקדומים ביותר שהתגלו בשפלת יהודה".
"אחד מסממני צמיחת העיור"
בקרבת המבנה הציבורי נתגלה מתחם ובו מצבות אבן גדולות שסודרו בשורות. "המצבות הוקמו עוד לפני שהוקם המבנה הציבורי הסגור. הימצאותן עשויה ללמד על תהליך חברתי-פוליטי של מיסוד הפולחן בחורבת חושם; נראה, כי מאזור שהיה פתוח לפעילות פולחנית של כלל הציבור, נעשה מעבר לפעילות פולחנית במתחם סגור, שהכניסה אליו היתה מבוקרת יותר. התהליך הזה באתר, לצד תהליכים נוספים, מעיד על עלייה במורכבות החברתית". אומר ד"ר יצחק פז, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות.
"זהו אחד מסממני צמיחת העיור בא"י בתקופת הברונזה הקדומה". עוד התגלו באתר שני כבשנים לייצור כלי חרס, מהקדומים שנחשפו בארץ.
היישוב הקדום בחורבת חושם התגלה לראשונה ב-2021, בחפירות שניהלו מריון זינדל ונתן בן-ארי מטעם רשות העתיקות. בשלוש וחצי שנים האחרונות, הורחבה החפירה והתבררו היקף האתר וחשיבותו להבנת ראשית תהליך העיור בארץ.
תקופת הברונזה הקדומה היא אחת התקופות המורכבות בתולדות א"י, ובמהלכה התחוללו שינויים דרמטיים באורח החיים ובתפיסת העולם של תושבי המרחב. מספר האנשים שחיו בא"י עלה דרמטית. לראשונה, נוצרה מורכבות חברתית, כמו גם מבנה פוליטי של חברה היררכית. בשיאה של התקופה, ניכרת תאוצה של תופעת העיור, וכבר ניתן לראות בנייה ציבורית מונומנטלית - חומות, ביצורים, מבני דת ושלטון, התמחות וסטנדרטיזציה בתעשיות שונות, ומסחר אינטנסיבי יותר עם אזורים שכנים כמו מצרים, סוריה, אנטוליה ומסופוטמיה.
"האתר שנחשף בחורבת חושם יוצא דופן לא רק בשל גודלו, אלא משום שהוא חושף בפנינו כמה מן המאפיינים הראשונים של המעבר מחיי כפר לחיים עירוניים", אומרים מנהלי החפירה. "האתר מלמד שלפני כ-5,000 שנה, כבר נעשו צעדים ראשונים לעבר התפתחותה של חברה העירונית בשפלת יהודה. כמה דורות אחר-כך, אנו כבר רואים במרחב ערים גדולות, מוקפות חומה, עם ארמונות ומבנים אחרים - כמו למשל באתר תל ירמות, הנמצא בטווח ראייה מכאן".
התגלית והכלים שהתגלו באתר יוצגו בכנס ה-17 של 'חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה' שיתקיים בימים ד-ה' השבוע, 30-31.10.2024 בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים. פרטים באתר רשות העתיקות