מאחורי תמונה של בחור צעיר המחזיק את המסר האחרון שלו לעולם יש סיפור טרגי של ממש.
כריסטופר ג'ונסון מקנדלס, שהיה מכונה גם: "אלכסנדר סופרטראמפ"; היה הרפתקן אמריקאי שבאפריל 1992 נדד אל ערבות אלסקה הרחוקות עם מעט אוכל וציוד הישרדות בסיסי, מתוך תקווה להגשים את חלומו לחיות חיים פשוטים והרמוניים בטבע ללא כל קשר עם שאר בני האדם. כמעט ארבעה חודשים לאחר מכן, שרידי הגופה של כריס נמצאו ליד אגם ונטיטיקה בשמורת דנאלי פארק בדרום-מרכז מדינת אלסקה כאשר הוא שוקל 30 ק"ג בלבד.
ההחלטה שלו להתנתק מהציוויליזציה היתה בין היתר בהשראת הספר "קול קדומים" של ג'ק לונדון. עם סיום לימודי התואר הראשון שלו במאי 1990 הוא תרם את 24,000 הדולרים שניתנו לו על ידי חבר של המשפחה על מנת לממן תואר שני במשפטים אליהם שקל להמשיך והחל את מסעו למה שהוא הגדיר כתקופה של התבוננות עצמית והתבודדות.
Adventurer Chris McCandless, days before his death by starvation in the Alaskan wilderness, posing with a goodbye note. pic.twitter.com/fHvReo0CFh
— Creepy.org (@creepydotorg) November 17, 2023
למרבה הצער, המסע שלןו הסתיים באופן טרגי לאחר 112 ימים, כשהוא מת מרעב במחנה המאולתר שלו בגיל 24 בלבד. גופתו נמצאה טמונה בתוך שק השינה שלו באוטובוס החלוד שהפך לביתו,על ידי צייד מקומי . כריס כבר היה ללא רוח חיים לכל הפחות כשבועיים ממועד מציאת גופתו, ומשקל גופו היה 30 ק"ג בלבד. סיבת המוות הרשמית שלו הייתה רעב.
בחודשים שקדמו למותו, הוא תיעד את חייו באוטובוס ביומנו ובמצלמה שלו. שניהם נמצאו לאחר מותו. כתב היד והתמונות שלו סיפקו תובנות חשובות לגבי הרגעים האחרונים של מקנדלס בטבע, כולל כיצד הגיע למיקום הנידח והניסיונות הנואשים שלו לחזור לציוויליזציה.
Christopher McCandless's remains were discovered on September 6, 1992, by moose hunters near the northern end of Denali National Park in Alaska.
— Fascinating (@fasc1nate) February 25, 2024
He had passed away inside an abandoned bus that served as his shelter for the preceding 110 days, providing respite from the… pic.twitter.com/zSjqrDQdGS
הצצה ליומנו של מקנדלס חשפה את ניסיונו הכושל לעזוב את השממה אולם נתקל בנהר בלתי עביר. דבר זה הדגיש עד כמה הוא היה לא מוכן למסעו - כי לפי הראיות בשטח לכריס הייתה בשקית האשפה שלו מפה שהייתה מסייעת לו למצוא דרך אחרת לחצות את הנהר בבטחה
כשהוא מודע למצבו הנואש, מקנדלס השאיר פתק ובו הודעה נואשת בחלון האוטובוס: 'שימו לב מבקרים ואורחים בפוטנציה, S.O.S, אני זקוק לעזרתכם. אני פצוע, גוסס למוות, וחלש מידי כדי ללכת. אני לבד לגמרי, זאת לא בדיחה. בשם אלוהים, אנא הצילו אותי. הלכתי לאסוף גרגירי דובדבנים ואני עשוי לחזור הערב הזה. תודה מקרב לב, כריסטופר מקנדלס".
הוא גם כתב, בימים שלפני מותו, את מה שהוא האמין שיכולה להיות הודעת הפרידה שלו מהחיים. לאחר מכן צילם את עצמו מחזיק את הפתק, עליו נכתב: 'היו לי חיים מאושרים ואני מודה לאלוהים. היו שלום ושאלוהים יברך אתכם".
ואז הוא הפך לסרט - ולמיתוס
בינואר 1993 פרסם הסופר ג'ון קראקאוור את סיפורו של כריס במגזין "אאוטסייד". מאמר נוסף אודות סיפורו המלא של כריס התפרסם בפברואר 1993 במגזין הניו יורקר. תחת ההשפעה מסיפורו של כריס, קראקאוור הוציא לאור ב-1996 את ספרו "Into the wild" (בעברית: 'עד קצה העולם') אודות מסעותיו של כריס בדרכים ובחיק הטבע. הספר היה רב מכר מצליח עם חלוף השנים ומקור השראה לסרט בעל אותו שם שבוים על ידי שון פן בשנת 2007 בכיכובו של אמיל הירש.
דמותו של כריסטופר מקנדלס הפכה למיתוס בקרב אנשים רבים, מטיילים והרפתקנים לאחר מותו. החלונות של האוטובוס הישן בערבות אלסקה שבו מת ב-1992 - נעלמו מזמן. הם נלקחו על ידי ציידי מזכרות. בתוך האוטובוס יש שלט הנצחה קטן, שהוצב על ידי משפחתו. מאות מטיילים מגיעים אל האוטובוס מדי שנה מאז 2007, אז הוקרן לראשונה סרטו של פן והמסע לאוטובוס אף גבה את חייהם של שני מטיילים שטבעו בנהר (אחת ב-2010 והשני ב-2019) וחייהם של מבקרים אחרים ניצלו בנס. בעקבות זאת החליטה הממשלה המקומית להוציא מהמקום את שרידי האוטובוס ולהעבירו למוזיאון.