בואו נתחיל ממחירי המלונות כאן בפריז, אחד המרכיבים המשמעותיים בחופשה. יוגב, ישראלי שהגיע לכאן השבוע בלי הזמנת מלון מראש, נכנס לאחד המלונות בעיר וביקש חדר. הוא לא רצה להזמין לפני שלושה חודשים, כשהמחיר היה בשיא לפני האולימפיאדה. הוא עשה בשכל.
חדר לימי האולימפיאדה, שעלה 3,000 שקל ללילה במלון 4 כוכבים לפני מספר חודשים, צנח ב-70 אחוז. מלונות שהקפיצו מחירים בלי חשבון, מצאו את עצמם בלי ביקוש וכעת הורידו אפילו מתחת לסכום שגובים בדרך כלל בחודשים יולי ואוגוסט. יוגב לחץ אפילו עוד יותר את פקיד הקבלה ונקב בסכום כולל עוד נמוך בהרבה ל-16 ימי האולימפיאדה. הפקיד ביקש לצלצל למנהל ומיד הודיע: "אין בעיה. יש אישור".
מחר, יום שישי, יחלו המשחקים האולימפיים רשמית בטקס הפתיחה יוצא הדופן על נהר הסן בפריז. מי שמחשיב את עצמו ספונטני ורוצה לטעום אולימפיאדה אחרי שהשתיים האחרונות היו רחוק מאוד מישראל בריו ובטוקיו - אליה אסור היה להגיע בגלל הקורונה, יוכל להגיע בטיסה מהארץ. הלינה תהיה מאוד זולה. באופן יחסי כמובן לבירת צרפת.
ומה עם כרטיסים לאירועים? אז לנבחרת הכדורגל הישראלית שתשחק בפריז לראשונה מאז הפעם האחרונה שהשתתפנו ב-1976, אפשר לרכוש כרטיס במחיר לכל כיס. לאיצטדיון הפארק דה פראנס, ביתה של קבוצת הפאר פריז סן ז'רמן, שיארח את המשחקים של הנבחרת שלנו - אתמול נגד מאלי ונגד פרגוואי במוצאי השבת, נמכרים כרטיסים אפילו ב-15 יורו. מקומות טובים יותר באיצטדיון יעלו קצת יותר. כדורגל הוא לא הפורטה של אולימפיאדה ומכאן שהמחירים נמוכים. לג'ודו והתעמלות המחיר למוקדמות ולא לגמרים עם המדליות, מתחילים ב-150 יורו לכרטיס. לאתלטיקה ולשחייה הכרטיס מתחיל ב-200 יורו כי מדובר בשני הענפים שהם הלב של המשחקים האולימפיים.
יתרון למי שלא רוצה להיתקל בישראליות בכל פינה
הרבה חששות יש במשחקים האולימפיים האלה, כפי שפרסמנו כאן אתמול, אבל תכלס מתי היה רגוע? בריו 2016 העולם חשש מדאעש שהיה בשיאו והיה גם פחד מנגיף הזיקה. במשחקים האולימפיים האחרונים בטוקיו היינו עמוק בתוך הקורונה, היו הגבלות חמורות ולתיירים אסור היה אפילו להיכנס ליפן. מי שקיבל היתר, נאלץ לשהות שבועיים בבידוד נושם. כזה שאיפשר לקפץ בין המלון לאולם התחרויות. להסתובב בטוקיו היה אסור במשך 14 ימים.
כאן, בפריז, האבטחה עצומה כי הטרור רוצה להרים ראש שוב ומכוון את עצמו לישראלים. יש הרבה ישראלים כעת בפריז, אבל הם מאוד ממושמעים. לא תשמעו מתחת למגדל אייפל צעקות בעברית של: "אימא, אני לא רוצה לעשות איתך סלפי לסבתא" ובחנויות האופנה, מי שמטלפן בוואטסאפ וידאו לאשתו כדי להראות לה מה יש על המדפים לא ישאל בקול רם בשפה שלנו: "מאמי, איזו מידה לבקש מהמוכרת?" יש בכך יתרון די גדול עבור מי שרוצה לברוח מישראל להתרעננות ולא רוצה להיתקל בישראליות בכל פינה. גם התייר הישראלי מבין עכשיו שהוא צריך להצניע לכת.
הקהילה היהודית בפריז נרגשת לקראתנו
האתרים הפופולריים פחות נגישים כעת וזה משהו שצריך לקחת בחשבון. שלשום יצאנו מהמטרו של מגדל אייפל וכדי להגיע למגדל עצמו, היה צריך לעבור ארבעה מוקדים של בדיקת תעודות. 35 אלף שוטרים פרוסים בנקודות האטרקטיביות בעיר ומי שנראה קצת חשוד, נלקח מיד לתשאול. חופש התנועה אולי קצת נפגע, אבל זה עדיף על תחושת פחד אם לא היתה נוכחות עצומה של הז'נדרמריה הצרפתית.
הקהילה היהודית כאן בפריז מאוד נרגשת לקראת המשלחת הישראלית, שהגיעה לכאן מתחילת השבוע ובכל יום מגדילה כמות עם עוד ספורטאים שמגיעים. יש לא מעט שעוזבים ועושים עלייה בגלל האנטישמיות גם בגיל מאוד מתקדם. ההורים של יוהאן ז'ורנו, שעובד כאן בהסעות, עזבו ממש לפני חודש לגבעת אולגה כשהם בני 60. עוד רבים עוזבים כמוהם. אבל יש גם שנשארים, בעיקר אלה עם עבודות טובות וקבועות, שחוששים מאוד מהתחלת פרק חדש בחיים בישראל עם קשיי השפה.
פריז של יולי 2024 נראית עדיין כמי שהאולימפיאדה קצת צנחה עליה. אבל אם חשקה נפשכם בחופשה קצרה בעיר האורות שמארחת אולימפיאדה כבר בפעם השלישית, אל תהססו. בכל זאת, זה קורה פעם אחת בארבע שנים ויש אפילו סיכוי טוב שתחגגו כאן מדליה, אולי אפילו מזהב.