פחות משעה מתל אביב: פסטיבל המחול הבינלאומי הגדול בארץ

את הרובעים באשדוד יצא לרבים להכיר בעקבות הירי שספגה העיר בחודשים הראשונים של המלחמה, אך עכשיו הגיע הזמן לגלות מה יש לה להציע מקרוב, להינות מתרבות איכותית ולתמוך בעסקים המקומיים.

החופש הגדול וימי הקיץ החמים הם בדיוק הזמן המושלם כדי ליהנות מחופי ים נקיים בצורה מפתיעה, טיילת שלא נגמרת, מסעדות מגוונות וכמובן גם אירועי תרבות שאולי יעזרו לילדים שלכם להפסיק להגיד סקיבידי טויילט ולהתחיל לדבר על גלריית האומנות או ההיסטוריה של מצודת אשדוד (אליה מומלץ להגיע עם כובע וקרם הגנה).

אם באמת באומנות אתם חפצים, רק בלי הפקקים של המרכז, שווה לעצור בבית אריה קלנג - מרכז תיירות מושקע עם נוף לים שמציע גם אומנות, גם תיירות וגם מקום לתושבים המקומיים להיפגש ולעבור פעילויות.

בימים אלה מוצגת בגלריה התערוכה הבינלאומית "בין השכבות" של האמנית נחמה לבנדל. את היצירות שלה היא מכינה באמצעות ספרים בשפות שונות מרחבי העולם, ובעזרת הדפים, והכריכות היא מביאה את החוויה שלה לידי ביטוי. באופן אישי, אחת היצירות שהצליחו יותר לרגש אותי נקראה "אסון הכרמל", אותה יצרה מחתיכות פלסטיק, גזירי עצים ומתכות שהתעוותו מהחום.

נוסף על כך, בית אריה קלנג מציע סיור בכל אשדוד בעזרת משקפי מציאות מדומה ומייצגים שמראים את הגיוון של האוכלוסיה בעיר, את האשדוד המפורסמים ביותר (כולל שאולי מ"ארץ נהדרת").

מעבר לאטרקציות שעלולות להפוך אתכם לרעבים (במיוחד אחרי השולחן המיוחד עם תמונות המטעמים השונים והמתחלפים בבית אריה קלנג), קיימות גם לא מעט מסעדות שוות ומגוונות. בין הפסקדו וגמברינוס שמושכות אליהן המון מבקרים מהעיר ומחוצה לה, קיימת גם מסעדת "עלמא", שמגישה אוכל ים-תיכוני מעולה, שגולת הכותרת האמיתית של המקום היא הריזוטו והכרובית.

השנה הייתה אמורה להיות שנת השיא של העיר אשדוד, אך המצב גרם להאטה משמעותית בתיירות. הצפי הגבוה מן הסתם ירד כשהגיע הזמן למבחן המציאות, אך ממש לא באשמת העיר או האירועים והאטרקציות שהיא מציעה.

על הביקור עצמו צריך להודות לפסטיבל המחול המוצלח "אשדודאנס", שכבר שנה שביעית עובד בניצוחו של עו"ד יוסי עטר, המפיק הראשי ובניהולו של המנהל האומונותי אבי לוי. בשיחה עם עטר, שהתקיימה ביום האחרון של הפסטיבל השנה, הוא שיתף על כך שהעבודה על שנה הבאה כבר החלה.

הפסטיבל עצמו מתקיים במספר לוקיישנים שונים - בו זמנית, ומציע הופעות מרשימות ומושקעות של רקדים מהארץ ומהעולם. ברגע של כנות, שיתף המפיק הראשי גם על הקושי שהיה השנה בלהביא אמנים מחו"ל. מי שכן הגיעו הם רקדנים מהמזרח הרחוק, שלמרבה ההפתעה יודעים כבר מהבית ריקודי-עם ישראלים, כיוון שמתברר שמדובר בטרנד במדינות כמו יפן וסין.

גם אם פספסתם את הפסטיבל השנה, אל חשש. באשדוד מתקיימים פסטיבלים בתדירות גבוהה, ולמרות שגם עיריית כרמיאל ידועה בפסטיבלי הריקוד המרשימים שלה, עטר מדגיש בפנינו שלא מדובר במתחרים, אלא במשלימים ושכל הופעה עולה בתיאום.

השנה, הפסטיבל עצמו כלל 2,200 רקדנים וכמו תמיד היה למוקד עלייה לרגל של אוהבי תרבות. בערב הפתיחה, שהיה מחווה לתוכנית "קולה של אמא" בגלי צה"ל, עלו שירי מימון ואלרי חמאתי, אודיה ועוד, שביצעו שירים שלהן בליווי רקדנים ורקדניות, שעשו כיראוגרפיה שנבנתה במיוחד.

בערב האחרון והמרגש, שגם לכבודו נבנו כוריאוגרפיות מיוחדות לשירים של האמנים שעלו, הופיעה מארינה מקסימיליאן יחד עם הרקדנים והפסנתר בהופעה שהרגישה הכי אינטימית שיש. מאוחר יותר באמפי אשדוד, עלתה שרית חדד שהרימה את כל הקהל יחד עם האורחים המיוחדים, רותם כהן וקובי עוז. בסוף כל ערב מתקיים גם "אפטר פארטי" שכולל הרקדות עם פלייליסטים עם שירים שאהבו החטופים, שלא נשכחו לשנייה בכל רגע.

אחד הדברים הבולטים שאפשר היה לשים לב אליהם - בכל מקום בו דרכה כף רגלנו - הייתה האופציה הנגישה לכל אתר, שמאפשרת גם לאנשים עם כיסאות גלגלים להינות מהאתרים ההיסטורים והמופעים השונים.

כיוון שמדובר באירועים של כמה ימים ברצף, עולה השאלה המתבקשת - איפה ישנים?

אמנם יש שני בתי מלון גדולים בעיר, אך המרחק בין אשדוד למרכז הוא לא גדול לאלה שמוכנים לקחת רכבת או לנסוע ברכב.

לאלה שיכולים לתכנן קדימה - עד 2028, צפויות להגיע לעיר רשתות גדולות, כמו הילטון, ולפתוח אתרי לינה נוספים. אופציה נוספת שתגיע בקרוב היא קראוונים למיניהם. "אנשים מזמינים מקום שנה מראש למלונות באשדוד כדי לגיע לפסטיבל אשדודאנס", סיפר עטר.