"ישראל צפויה לסיים את 2024 עם 1.2 מיליון תיירים ב-2024. במקרה הטוב עם 1.6 מיליון", כך לפי הערכות שנתן ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת בכנס "תיירות עם הפנים קדימה" שהתקיים אתמול (ראשון) במלון הילטון בתל אביב.
לפי כתר, "מדובר ברמות תיירות שמחזירות את ישראל 20 שנים אחורה ל-2004, לתקופת האינתיפאדה השנייה. זאת כמובן בתנאי שישראל לקראת סיום הלחימה ולא בדרך לפתיחת חזית נוספת".
הכנס "תיירות עם הפנים קדימה: משבר, חוסן צמיחה" שקיימה המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, התמקד בחסמים, באתגרים ובהזדמנויות החדשות שמביאה התקופה הנוכחית בצל המלחמה ועל היערכות תעשיית התיירות והמלונאות ליום שאחרי המלחמה.
התיירות העולמית ב-2024 חוזרת לשיא של 2019
בכנס, שאליו הגיעו כ-200 משתתפים ובכירי ענף התיירות, בוצעה סקירה מקיפה על מצב ענף התיירות והוצגו נתונים מעניינים שמלמדים על העדפות התיירים. כך למשל, התיירות העולמית ב-2024 נעה סביב רמות השיא של 2019, כאשר התיירות באירופה צפויה בקיץ הקרוב לצבור את שיאי כל הזמנים. האיומים המרכזיים על הצמיחה התיירותית הם תיירות יתר (Overtourism), אירועי קיצון אקלימיים, וחוסר יציבות גיאו-פוליטית בגזרות השונות (רוסיה, מזה"ת, סין).
ומה עם ישראלים שטסים לחו"ל? בחודשים אפריל ומאי התיירות היוצאת עמדה על היקף של כ-73% ביחס ל-2023, נתון המעיד על חוסן ביקושים וקצב התאוששות מהיר. במחקר ניתוח סנטימנט שערכו במכללת כנרת, נמצא כי החסמים המרכזיים של ישראלים ביחס לתיירות יוצאת כוללים: מחירים גבוהים (אשר קשורים בין היתר בהיצע תעופתי מוגבל), רמה גבוהה של חוסר ודאות אשר מקשה על תכנון, וחששות ביחס להיות ישראלים בחו"ל.
ביחס למדינות יעד ייחודיות, ראוי לציין שבחודשים ינואר-מאי למעלה מ-25,000 ישראלים ביקרו בטורקיה, וכ-84,000 ישראלים ביקרו בסיני - עדות לחוסן הביקושים למדינות אלה ולהעדפה כלפי מוצרי תיירות זולים וקרובים.