אנחנו בספק אם ראיתם דבר כזה בחיים: צבי בנגב עם קרניים ירוקות

השבוע סייר עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע בדרום הנגב, באזור שמורת הנחלים הגדולים - מישורי חצץ רחבי ידיים בהם מתפתלים אפיקי נחלים רחבים וזרועי עצי שיטה.

בלבן הגיע בשעה יחסית מוקדמת, לפני שנכנסים רכבי שטח ופגש עדר של צבי הנגב, חלק מהאוכלוסייה הגדולה ביותר בישראל, שהנחלים הגדולים הם בית גידולם. אחד מהזכרים בלט בצורה יוצאת דופן, תפס את עיניו ולא התרשם מהקרבה של איש הטבע. "כבר מרחוק היה אפשר לראות שהוא מיוחד, ופתאום קלטתי שהקרניים שלו בצבע ירוק זרחני, שלא מהעולם הזה. ראיתי שמדי פעם הוא ניגש לשיח כלשהו ונגח בו עם הקרניים. כשהתקרבתי לבדוק, התברר שזה פגוניה ערבית, שיח מדברי מוכר שנפוץ בנחלים המדבריים, ויש לו פריחה סגולה יפהפייה באביב. מוללתי אותו והרגשתי כמה שהוא רטוב, וזה בדיוק הצבע שציפה את הקרניים של הצבי", מספר בלבן.

בחברה להגנת הטבע מציינים כי צבי הנגב הוא צבי מדברי וקטן יותר מהצבי הארץ ישראלי, בעל גוון חולי-אדמדם. לזכרים ישנן קרניים דרמתיות שמזכירות את נבל דוד. אחת התכונות המייחדות אותו, היא הסתגלותו לשהייה במדבריות ללא צורך בשתיית מים, כיוון שהוא מפיק את המים הנחוצים לו מנוזלים המצויים בעלי השיטה שאותם הוא נוהג לאכול.

הזכרים הבוגרים מסמנים את הנחלות בערימות גללים ושתן, בעוד הנקבות נעות בתוך הטריטוריה בעדר קטן. עד לשנות ה-60 סבלה אוכלוסיית צבי הנגב מציד פרוע שפגע בה קשות, וכיום צבי הנגב הוא חיית בר מוגנת. "עקבתי אחרי הזכר הירקרק כמעט 20 דקות בעוד הוא קם, מפטרל בנחלה ומגרש כל זכר אחר שניסה להתקרב. שמתי לב שגם לקרניים שלהם ישנו גוון ירקרק, אבל לא כמו לזכר ירוק הקרניים, שממש זרח מרחוק. קרניים ירוקות הן לא סימן לחוסר ניסיון, נהפוכו - כמה שהן יותר ירוקות, ככה הזכר יותר גדול וחזק ויש לו זמן להשקיע בקוסמטיקה ומי שמתקרב לנחלה שלו, יודע שהוא הסתבך", מסכם בלבן.