וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הכירו את הסיירת שמצילה חיות מתחת למים של אילת

עודכן לאחרונה: 24.12.2023 / 10:29

מפרץ אילת סובל מדיג יתר המפחית בצורה דרסטית את מספר המינים בו. בשנים האחרונות תועדו עטלפי ים, חשמלנים, צלופחים וצבי ים שמתו כתוצאה מהסתבכות בחוטי דיג, רשתות ומלכודות. כדי להגן עליהם הוקמה "סיירת החוף" שמור­כב מיחידת צוללנים מתנדבים

דג מסוג חשמלן נמרי במפרץ השמש באילת/צילום: דורון בראש, סיירת החוף

דיג יתר ופסולת דיג מהווים את הגורמים המשמעותיים להיעלמותם של בעלי חיים ימיים במפרץ השמש שבחוף הצפוני של מפרץ אילת.

לדברי דורון בראש, צוללן חופשי ופעיל בארגון "סיירת החוף" הפועלת בין היתר להסרת מפגעים ימיים, "מפרץ השמש ידוע בערכי הטבע הייחודיים שבו החל מעטלפי ים, טריגונים, צלופחים וחשמלנים וכלה בכרישי לוויתן, מנטות, דולפינים, כינורנים וצבי ים; הבעיה היא שהמפרץ סובל מאוד מדיג יתר המפחית בצורה דרסטית את מספר המינים שיכולים להמשיך ולשרוד בו. כך למשל, תועדו בשנים האחרונות כינורנים, עטלפי ים, חשמלנים, צלופחים וצבי ים שמצאו את מותם כתוצאה מהסתבכות בחוטי דיג, רשתות ומלכודות".

עוד מספר דורון בראש, כי בבוקר של יום חמישי האחרון, בעת פעילות יזומה לניקוי פסולת דיג של הארגון במפרץ השמש, "איתרתי בקרבת החוף דג מסוג חשמלן נמרי הנמצא אף הוא בסכנת הכחדה עולמית עם קרסי דיג בחלקו העליון והתחתון. לאחר לכידתו הזהירה, הוצאתי את קרסי הדיג מגופו והוא שוחרר לחופשי במצב סביר וחיוני עם פצעים בחלקו העליון והתחתון".

דג מסוג חשמלן נמרי במפרץ השמש באילת. דורון בראש, סיירת החוף, רשות הטבע והגנים
החשמלן הנמרי שתועד עם קרסי דיג בחלקו העליון והתחתון בשבוע שעבר/רשות הטבע והגנים, דורון בראש, סיירת החוף
דג מסוג חשמלן נמרי במפרץ השמש באילת. דורון בראש, סיירת החוף, רשות הטבע והגנים
החשמלן הנמרי נמצא בסכנת הכחדה עולמית/רשות הטבע והגנים, דורון בראש, סיירת החוף

היה לחשמלן מזל

"לחשמלן הספציפי היה מזל, שכן מרבית בעלי החיים הימיים שנלכדים בחוטי דיג, קרסים או רשתות מוצאים את מותם לאחר פרק זמן", מוסיף דורון בראש. "כל מקום בעולם שמתאפיין בנוכחותם של מינים כל כך נדירים וייחודיים, מוכרז כשמורת טבע ימית האסורה לדיג, לכן יש חשיבות רבה להפיכתו של מפרץ השמש לשמורת טבע ימית, עבורנו ועבור הדורות הבאים", הוא מסכם.

ברשות הטבע והגנים זיהו את הפוטנציאל של הארגון, שמור­כב מיחידת צוללנים, מתוך רצון משותף לשמור על החי והצומח בים, והכשירו צוות ייעודי מתוך הסיירת לניתוק אלמוגים מפסולת מת­חת למים. "זו פעולה מורכבת שדורשת ידע מקצועי", הסביר אסף הברי, מנהל מרחב אילת ברשות.

יוסף סגל מייסד סיירת החוף, אמר: "ארגון סיירת החוף חרט על דגלו להוות כח ימי - אזרחי מסייע לרשות הטבע והגנים בכדי לשמור על הסביבה הימית לאורך חופי ישראל ברמה אופרטיבית. יחידת הצוללים בארגון הינה גורם מרכזי העוסק בטיפול, הוצאה והסרה של מפגעים ימיים, פסולת מזהמת ורשתות דיג נטושות (רשתות רפאים)"

דג מסוג חשמלן נמרי במפרץ השמש באילת. דורון בראש, סיירת החוף, רשות הטבע והגנים
יש חשיבות רבה להפיכת מפרץ השמש לשמורת טבע ימית עקב בע"ח ימיים נדירים/רשות הטבע והגנים, דורון בראש, סיירת החוף

אוצרות הטבע של החוף הצפוני באילת

מפרץ אילת, על מגוון שוניות האלמוגים הקיימות בו, מהווה נכס לא רק לאומי, אלא גם בינלאומי וזאת בזכות עמידותן הגבוהה של שוניות האלמוגים לשינויים אקלימיים המכים קשות בשוניות רבות ברחבי העולם. בבסיס המדיניות לשמירת טבע במפרץ אילת, עומדת כיום ההבנה כי המפרץ, על שלל בתי הגידול הקיימים בו, מהווה מערכת 'רב-רכיבית', כאשר בין הרכיבים השונים (בתי הגידול השונים) יחסי גומלין ותלות הדדית רבה.

אם בעבר מאמצי שמירת הטבע התמקדו בעיקר בשוניות האלמוגים, בגלל צבעוניותן, יופיין והמגוון הביולוגי הרב שהן מכילות, כיום ברור ששוניות האלמוגים במפרץ אילת אינן מתקיימות כיחידות מבודדות, אוטונומיות. על מנת שהן ימשיכו לתפקד כמערכות אקולוגיות חיוניות ואטרקטיביות, יש צורך להגן גם על המערכות האקולוגיות ובתי הגידול האחרים. למרבדי עשב־הים שבחוף הצפוני של אילת, אזור שממעטים לצלול בו, השפעה רבה על חיוניותן של שוניות האלמוגים.

צב ים במפרץ השמש באילת. דורון בראש, סיירת החוף, רשות הטבע והגנים
מרבית בעלי החיים הימיים שנלכדים בחוטי דיג או קרסים מתים. צב ים באילת/רשות הטבע והגנים, דורון בראש, סיירת החוף

אצות? צמחי־ים עילאיים בעלי פרחים!

מה רואים מתחת למים בחוף הצפוני של אילת ולמה חשוב להגן עם אזור זה? אסף זבולוני אקולוג ים במרחב אילת ברשות הטבע והגנים מסביר: "החוף הצפוני של אילת מתאפיין בקרקעית חולית בעלת שיפוע מתון מאוד, בניגוד לשיפועי הקרקעית המוכרים לנו מהחופים הדרומיים של אילת ובדומה לאלה המוכרים לנו דווקא מהים התיכון. חלק ניכר ממנו, בטווח העומקים שבין 5 ועד 35 מטרים, מכוסה בעשבי־ים מהמין ימון הקשקשים (Halophila stipulacea).

"עשבי־ים הם אינם אצות, אלא צמחי־ים עילאיים בעלי פרחים. כצמחים, יש להם כושר יצרנות ראשונית גבוה (כלומר, יצירת חומר אורגני מחומרים אי־אורגנים באמצעות תהליך הפוטוסינתזה) וכמערכת אקולוגית, הם בעלי כושר נשיאה גבוה (כלומר, יכולת תמיכה במגוון גדול של בעלי חיים). על כן, עשבי־ים נחשבים למיני מפתח (keystone species) המהנדסים ומשפיעים על סביבתם.

"מחקרים רבים מראים שקיימת תלות של מערכות אקולוגיות שכנות, כגון שוניות האלמוגים, במרבדי עשב־הים וכי הם מספקים שירותי מערכת רבים ומגוונים. הם מגדילים באופן משמעותי את המורכבות המבנית של בית הגידול החולי בו הם צומחים, כך שמתחת לפני הקרקעית הם יוצרים מערכת מסועפת של שורשים שמהווים בית גידול ליצורים שוכני קרקעית. מעל לפני הקרקעית, העלים מהווים מסתור או מזון לבעלי חיים רבים. במרבדי עשב־הים ניתן להבחין בבעלי חיים ייחודיים לאזור זה שכמעט ואינם נראים בשוניות האלמוגים או במערכות אקולוגיות ימיות אחרות, לרבות בטאים. הם נחשבים גם כבתי אמנה - אזורים בהם מיני בעלי חיים מעבירים את השלבים הראשוניים של חייהם ולאחר מכן נפוצים למערכות אקולוגיות שכנות, כגון הים הפתוח ושוניות האלמוגים. מבחינה כימית, בזכות תהליך הפוטוסינתזה, לוקחים עשבי־הים חלק משמעותי במחזור הפחמן באוקיאנוסים. הם סופחים כמויות גדולות מאוד של פחמן דו־חמצני ובכך תורמים לוויסות כמות הפחמן הדו־חמצני בים ובאטמוספרה ולוויסות חומציות מי הים. מבחינה בריאותית, עשבי־הים משמשים גם כ'מערכת חיטוי' טבעית שמפחיתה את החשיפה לחיידקים מחוללי מחלות בדגים, בחסרי חוליות ואף בבני אדם.

"מלבד עשבי־הים, קרקעית הים בחוף הצפוני רחוקה מלהיות שוממה. גומחות ותלוליות רבות מעידות על פעילות ביולוגית רבה המתרחשת מתחת לפני הקרקעית. אזורים אלה ידועים בחשיבותם לפירוק חומר אורגני ומחזורו בסביבה הימית. בנוסף, הם מהווים אזורי שיחור לבעלי חיים רבים, כגון בטאים. גם גוף המים שמעל לקרקעית החולית שוקק חיים ומקיים קשר הדוק של מעברי אנרגיה עם הקרקעית.

"בשנים האחרונות רשות הטבע והגנים ביצעה בחוף הצפוני סקרים רבים בצלילה ובאמצעות ROV (רכב תת־ימי בלתי מאויש) במטרה לסקור ולתעד את בתי הגידול, הצמחים ובעלי החיים. הסקרים הראו כי לאזור החוף הצפוני ערכיות אקולוגית גבוהה מאוד ולנוכח האיומים הרבים הפועלים עליו, לרבות דיג, זיהום ופגיעות פיסיות בעשבי־הים, חשוב מאוד לקדם את ההגנה עליו בצורה של שמורת טבע ימית. חשיבות ההגנה על החוף הצפוני אינה נובעת רק מתוך ערכיותו של אזור זה, אלא גם מתוך ראייה הוליסטית המתחשבת גם בקשר בין בתי הגידול השונים ואת חשיבותו הרבה של אזור זה לשוניות האלמוגים באילת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully