לא רק יאיר נתניהו: כך תשיגו דרכון דיפלומטי ישראלי

סוגיית הנפקת הדרכונים הדיפלומטיים לבנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, ולחברי ליכוד על ידי שר החוץ אלי כהן, שלפי פרסומים אישר לעשות זאת, נתפסה בציבור כשנויה במחלוקת ויש קולות שקוראים ליועמ"שית לפתוח בחקירה פלילית בנושא.

עם זאת, נשאלת השאלה - מהו יתרונו של דרכון דיפלומטי ומי בכלל זכאי להוציא דרכון שהוא לא רק אמצעי נסיעה, אלא גם סמל של ייצוג לאומי ומעמד עילית? בשביל לבדוק מדוע הוא תופס מקום כה ייחודי במרקם החברתי הישראלי, בואו איתנו למסע לחשיפת מהותו של הדרכון הדיפלומטי הנכסף.

בניגוד לדרכון רגיל שאנחנו מכירים, דרכון דיפלומטי הוא מסמך מיוחד המונפק לבעלי תפקידים רשמיים בממשלה, כמו דיפלומטים, שגרירים ופקידים בכירים במשרד החוץ. למעשה, הוא מעין "כרטיס כניסה" לעולם של פריבילגיות שרוב האנשים רק חולמים עליהן.

• כניסה ויציאה ממדינות: בעלי דרכון דיפלומטי נהנים בדרך כלל מפטור מחובת אשרה (ויזה) ברוב המדינות בעולם, מה שמקל משמעותית על תכנון טיולים ומסעות עסקים.
• חסינות משפטית: במדינות מסוימות, בעלי דרכון דיפלומטי זוכים לחסינות משפטית, כלומר הם אינם כפופים לחוקי המדינה המקומית.
• פטורים ממסים:במקרים מסוימים, בעלי דרכון דיפלומטי פטורים מתשלום מס הכנסה ומסים נוספים במדינה בה הם נמצאים.
• סיוע דיפלומטי: בכל עת שאדם עם דרכון דיפלומטי נתקל בבעיה במדינה זרה, הוא יכול לפנות לנציגות ישראל ולקבל סיוע.

אבל רגע, לפני שתתחילו לחלום על החיים הטובים, חשוב לזכור - דרכון דיפלומטי אינו קל להשגה. הוא מונפק רק לאנשים בעלי תפקידים רשמיים בממשלה, ויש לעמוד בקריטריונים נוקשים כדי לזכות בו. בנוסף, חשוב לציין שדרכון דיפלומטי אינו מעניק חסינות דיפלומטית אוטומטית, וישנם חוקים וכללים שגם בעליו צריכים לכבד.

אז האם דרכון דיפלומטי הוא באמת כרטיס כניסה לעולם של פריבילגיות? התשובה היא מורכבת. מצד אחד, הוא אכן מעניק הטבות רבות לבעליו. מצד שני, הוא מיועד רק לאנשים בודדים, ואין לזלזל באחריות הכבדה שנובעת מהחזקתו.

לצד הפריבילגיות הרבות שמציע דרכון דיפלומטי ישראלי, הוא אינו מונפק לכל דורש. על פי חוקי מדינת ישראל, קיימים קריטריונים ספציפיים שצריך לעמוד בהם כדי לזכות ב"כרטיס הכניסה" הנחשק הזה. אלו הם האנשים שזכאים לדרכון דיפלומטי ישראלי:

1. דיפלומטים ופקידים בכירים: באופן טבעי, הדרכון הדיפלומטי מיועד בעיקר לדיפלומטים העובדים בשירות החוץ הישראלי. זה כולל שגרירים, קונסולים, נספחים ובעלי תפקידים רשמיים אחרים המייצגים את ישראל במדינות זרות.
2. פקידים בכירים בממשלה: לצד דיפלומטים, גם פקידים בכירים במשרדי הממשלה השונים, כמו משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד האוצר ועוד, עשויים לקבל דרכון דיפלומטי.
3. נשיאים וראשי ממשלה: נשיאים וראשי ממשלה, בין מכהנים לשעבר, זכאים לדרכון דיפלומטי באופן קבוע.
4. משפחותיהם של בעלי תפקידים: בני זוג וילדים של בעלי תפקידים רשמיים זכאים גם הם לדרכון דיפלומטי, לרוב עד גיל 18.

מקרים מיוחדים: במקרים חריגים, ועדת חריגים במשרד החוץ הישראלי יכולה לאשר מתן דרכון דיפלומטי גם לאנשים שאינם עומדים בקריטריונים המפורטים לעיל. זה יכול לקרות, למשל, כאשר ישנו צורך להגן על ביטחונם של אנשים מסוימים או כאשר יש צורך לבצע משימה חשובה למען המדינה.

חשוב לציין:

• החזקת דרכון דיפלומטי אינה מעניקה אוטומטית חסינות דיפלומטית. חסינות זו מוענקת רק לדיפלומטים ובעלי תפקידים מסוימים.
• הנפקת דרכון דיפלומטי כרוכה באחריות גדולה. בעלי הדרכון צריכים לנהוג בכבוד וממלכתיות, ולפעול בהתאם לחוקי מדינת ישראל.

בעוד שדרכון רגיל מאפשר לנו לטייל ולעבוד במדינות שונות, דרכון דיפלומטי מעניק לבעליו מגוון רחב של הטבות מותרות. בואו נצלול לעולם הבלעדי הזה ונראה מה כולל "כרטיס הכניסה" הנחשק:

כניסה ויציאה ממדינות:

• פטור מאשרות: אחד היתרונות הגדולים ביותר של דרכון דיפלומטי, הוא פטור מאשרות ברוב המדינות בעולם. זה חוסך זמן, בירוקרטיה, ומאפשר תכנון טיולים ספונטני יותר.
• מעברי גבול מהירים: ברוב המקרים, בעלי דרכון דיפלומטי יכולים לעבור את מעברי הגבול בתורים נפרדים או מהירים יותר.
• פחות בדיקות ביטחוניות: לעיתים קרובות, בעלי דרכון דיפלומטי עשויים לקבל בדיקות ביטחוניות קצרות יותר בנמלי תעופה.

ביקורת מכס:

• פטור מביקורת מכס מלאה: לעיתים קרובות, בעלי דרכון דיפלומטי פטורים מביקורת מכס מלאה בשדות תעופה. זה מאפשר להם לעבור את התהליך במהירות רבה יותר.
• הצהרת מכס מופחתת: בדרך כלל, בעלי דרכון דיפלומטי נדרשים להגיש הצהרת מכס מקוצרת בלבד.
• כבוד ונימוס: ברוב המקרים, בעלי דרכון דיפלומטי זוכים לכבוד ונימוס מצד אנשי המכס.

סיוע בעת מצוקה:

• הגנה דיפלומטית: במקרה של חירום או בעיה במדינה זרה, בעלי דרכון דיפלומטי יכולים לפנות לנציגות הדיפלומטית הישראלית המקומית ולקבל סיוע מיידי.
• עזרה משפטית: במדינות רבות, דיפלומטים זוכים להגנה משפטית מסוימת.
• פטור ממסים: לעיתים, בעלי דרכון דיפלומטי עשויים להיות פטורים מתשלום מס הכנסה ומסים נוספים במדינות מסוימות.

המסע להשגת דרכון דיפלומטי ישראלי הוא מסע קפדני, בפיקוח משרד החוץ. התהליך מתחיל בבקשה רשמית המוגשת למשרד בצירוף מסמכים תומכים שונים הכוללים אישורי זכאות, תמונות פספורט ובדיקת רקע ביטחונית.

לאחר קבלת הבקשה, המשרד מבצע הערכה יסודית של כישוריו של הפונה ועמידה בקריטריונים מחמירים. הערכה זו כוללת תהליך רב-שלבי, כולל התייעצות עם סוכנויות ממשלתיות רלוונטיות ושירותי ביטחון.

לאחר הערכה, ממליץ המשרד להנפיק את הדרכון הדיפלומטי לנשיא ישראל לאישור סופי. הדבר אמור להבטיח רמת בדיקה גבוהה ושמירה על שלמות תהליך ההנפקה.

חשוב לציין, שמשרד החוץ ממלא תפקיד מרכזי לאורך כל התהליך. מבדיקת בקשות ועד המלצה על אישורים, הם מבטיחים שרק מי שעומד באמת בדרישות הזכאות ומקיים את הסטנדרטים הגבוהים ביותר יקבל את המסמך היוקרתי הזה.

בעוד שהתהליך הכללי לקבלת דרכון דיפלומטי דומה הן עבור המבקש הראשי והן עבור בני משפחתו, ישנם כמה פרטים ספציפיים לגבי בני משפחה:

• על בני המשפחה להגיש בקשות נפרדות, אם כי ניתן להגיש אותן במקביל
• הוכחת קשר למבקש הראשי
• בדיקת רקע אבטחה
• הוכחת תלות כלכלית (לילדים מעל גיל 18)

דרכונים דיפלומטיים המונפקים לבני משפחה של בעלי תפקידים רשמיים בישראל תקפים בדרך כלל למשך אותה תקופה כמו הדרכון של המבקש הראשי, כלומר לחמש שנים. זכאותם של בני משפחה להרשאות מסוימות, כגון פטורים בוויזה וחסינות דיפלומטית, עשויה להשתנות בהתאם ליחסם למבקש הראשי ולתפקידם הספציפי בנציגות.

לדוגמה, בני משפחה של דיפלומטים זקוקים לרוב להוכיח שהם תלוים כלכלית בבעל התפקיד. ילדים של דיפלומטים זכאים בדרך כלל לחסינות דיפלומטית, אך ילדים מבוגרים יותר עשויים להיות זכאים רק לחסינות דיפלומטית חלקית.

למרות תהליך ההנפקה המדוקדק, עלו בעבר מקרים של שימוש לרעה ומחלוקות סביב דרכונים דיפלומטיים. במקרים אלה כרוכים לעתים קרובות אנשים לא מורשים המשיגים או מנצלים דרכונים דיפלומטיים למטרות רווח אישי, כגון עקיפת מגבלות נסיעה או העלמת מס.

כדי להתמודד עם החששות הללו, יושמו מספר בלמים ואיזונים. אלו כוללים:

• קריטריוני זכאות מחמירים: משרד החוץ החמיר את דרישות הזכאות לדרכונים דיפלומטיים, והגביל אותם לקבוצה מוגדרת של אנשים ובני משפחותיהם הקרובות.
• אמצעי אבטחה משופרים: תהליך הבקשה משלב כעת בדיקות אבטחה קפדניות יותר וחקירות רקע כדי לזהות סיכונים פוטנציאליים.
• הגברת הפיקוח: יש כיום פיקוח ופיקוח רב יותר של גופים פנימיים וחיצוניים, לרבות משרד מבקר המדינה, כדי לאתר ולמנוע שימוש לרעה.
• ביקורת ציבורית: סיקור תקשורתי ומסעות פרסום למודעות ציבוריים ממלאים תפקיד מכריע בהטלת דין וחשבון של אנשים על ניצול לרעה של הרשאות דיפלומטיות.

עם זאת, חשוב לזכור שגם עם אמצעי הגנה אלה, הפוטנציאל לשימוש לרעה נותר בעינו. זו הסיבה שדריכות מתמשכת ושיפור מתמיד של המערכת חיוניים כדי להבטיח את שלמותו ויוקרתו של הדרכון הדיפלומטי הישראלי.

הדרכון הדיפלומטי הישראלי הוא ללא ספק כרטיס כניסה לעולם של זכויות ויתרונות מיוחדים. בעוד תפקידו העיקרי הוא לסייע לנציגי המדינה לפעול בחופשיות וביעילות בזירה הבינלאומית, לעיתים קרובות עולים קולות ביקורת על השימוש האישי שנעשה בו על ידי משפחות ובעלי תפקידים.

האם הפער הגדל בין זכויותיהם של אזרחים רגילים לבין נבחרי ציבור הוא מוצדק? האם ראוי שגם בני משפחה ייהנו מהטבות כמו מעבר מהיר בשדות תעופה או פטור מאשרות, גם אם עיסוקם אינו קשור ישירות לביטחון המדינה או קידום יחסי החוץ? הדילמה מורכבת. מצד אחד, קיים רצון להבטיח את שלום וביטחון משפחותיהם של בעלי תפקידים בכירים. מצד שני, חשוב לשמור על שקיפות ולוודא שהנפקת דרכונים דיפלומטיים נעשית באופן הוגן ונטול פרטיות.

אולי הפתרון נעוץ בהגברת השקיפות של התהליך ובקביעת קריטריונים ברורים יותר לזכאות של בני משפחה. כך נוכל להבטיח שכל מי שנושא דרכון דיפלומטי אכן עומד בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים, תוך שמירה על קשר ליעודו המקורי - ייצוג מדינת ישראל בכבוד.

המידע בכתבה זו באדיבות דניס רום מחברת Aid-Air, המתמחה בהגשת בקשות ויזה ודרכונים ברחבי העולם.