בעוד שניו יורק אימצה לעצמה את הסלוגן "העיר שלעולם אינה ישנה", תל אביב הלכה בעקבותיה עם "עיר ללא הפסקה", שיקגו בחרה ב"עיר הרוחות" ופילדלפיה מתהדרת ב"עיר אהבת האחים" - המוטו הלא רשמי של פורטלנד, אורוגון הוא "שמרו על פורטלנד מוזרה".
הסיסמה הלא שגרתית שאומנם יובאה מאוסטין, טקסס לפני כעשר שנים, משקפת נאמנה את העיר התוססת, ססגונית ואשר אינה לוקחת את עצמה ברצינות. המוטו שמתנוסס בעיקר על גבי שלטים, בנייני ציבור וכלי רכב, נועד במקור לעודד עסקים קטנים. אולם מהר מאוד התפתח למנטרה לקידום אינדיבידואליות, אקסצנטריות ובקיצור אורח חיים ליברלי הדוגל בשוויון בין הגזעים וזכויות אדם, ומקבל בזרועות פתוחות בני מיעוטים ולהט"בים.
עם זאת, למדיניות הליברלית יש תג מחיר גב כבד בדמות מצוקת חסרי הבית. מדובר אומנם ברעה חולה ממנה סובלות בעיקר הערים הגדולות בצפון אמריקה, אלא שפורטלנד מובילה בכמות ההומלסים פר אוכלוסיה בארה"ב, עקב השימוש הגובר בסמים, מצוקת הדיור שהחריפה מאז הקורונה ואוזלת היד שמגלות המשטרה והרשויות. משטרת פורטלנד, אגב, אינה רשאית לעצור אנשים שמחזיקים בסמים לשימוש עצמי ו/או משתמשים בפומבי, והתוצאות ניכרות היטב בריכוזי חסרי הבית בדאונטאון ומתחת לגשרים הרבים ברחבי הכרך.
ירוקה והיפסטרית
כבר מהרגע הראשון שכף רגלם דורכת בה, אופפת את המבקרים בפורטלנד תחושה של שנטי והורדת הילוך. אולי זה השילוב המקסים של כרך בגודל בינוני (כ-600 אלף איש מתגוררים בעיר עצמה וכשני מיליון במטרופולין), הבנייה היחסית נמוכה, השטחים הירוקים העצומים, מקורות המים הרבים והקירבה לאתרי טבע, מזג האוויר הנוח למדי והפנים המאירות של המקומיים - אשר גורמים למבקרים לחוש כאילו הם נמצאים בעיירה קטנה, שלווה ושופעת צמחייה. מה גם שפורטלנד ידידותית במיוחד להולכי רגל ורוכבי אופניים, והתחבורה הציבורית בה מעולה.
עיר הוורדים הקרויה ע"ש פורטלנד, מיין, הוקמה ב-1845 וממוקמת בצפון מערב ארה"ב במפגש הנהרות ווילמט וקולומביה. במהלך שנות השישים הפכה העיר למוקד משיכה להיפים ששינו כליל את פניה והפכו אותה להיפסטרית ומובילה מבחינת קולינריה, אומנות, עיצוב, טכנולוגיה וסגנון חיים.
"הוורוד הגדול"
את הביקור בעיר הכי גדולה באורוגון מומלץ להתחיל ברובע פרל, השכונה הטרנדית מצפון מערב לדאונטאון, ואשר גדושה בבתי קפה, מסעדות, מועדונים, גלריות ובתי עסק טרנדיים אחרים לצד בנייני משרדים ומגורים. אחד האתרים הבולטים ברובע הוא "עיר הספרים של פאוול", חנות הספרים העצמאית הגדולה בעולם עם למעלה מ-1.5 מיליון כותרים חדשים ומשומשים המחולקים ל-3,500 מדורים, ביניהם ספרים נדירים, ספרות ילדים, בריאות, קולינריה, פוליטיקה, אומנות וספורט.
פורטלנד יפה מאוד מלמטה אבל הרבה יותר מרשימה מלמעלה, כפי שניתן לראות ממגדל המשרדים U.S. Bancorp. הבניין המרשים המכונה בפי הפורטלנדרים "הוורוד הגדול", נחשב לשני בגובהו בעיר (אחרי הוולס פרגו סנטר), ומהמסעדה ("פורטלנד סיטי גריל") בקומה ה-30 נשקף מראה פנורמי מפעים של העיר לרבות ההרים הוד וסיינט הלן הסמוכים.
מומלץ להגיע להפי האוור (19:00-16:00 באמצע השבוע) ולהתמקם בחלק הדרום-מערבי של המסעדה.
"נווה מדבר של יופי והרמוניה"
כשבע דקות הליכה בלבד מפרידות בין "הוורוד הגדול" לאחד האוצרות הפחות מתויירים, אבל מאוד מרשימים של העיר. הגן הסיני לן סו (Lan Su Chinese Garden) ממוקם במרכזה של צ'יינה טאון ונועד לשמש, על פי אתר האינטרנט שלו, כ"נווה מדבר של יופי, הרמוניה ושלווה כדי לעורר השראה, לעסוק ולחנך את הקהילה הגלובלית שלנו להערכת תרבות סינית אותנטית עשירה".
הגן נוסד בשנת 2000 כשיתוף פעולה בין פורטלנד לסוג'ו, העיר התאומה שלה בסין (אשקלון היא העיר התאומה של פורטלנד בישראל, א.א). האתר נותן ביטוי ל-2000 שנות מסורת סינית הבאה לידי ביטוי באומנות, היסטוריה וארכיטקטורה באמצעות בריכות מים, מפל, גשרים, בית תה וכמובן צמחייה ירוקה ואותנטית.
נוף מדהים של קו הרקיע והגשרים המרכזיים
נהר ווילמט הוא אחד היובלים המרכזיים של נהר קולומביה, ולמעשה מספק כ-15% מהמים של האח הגדול. שביל באורך של כ-3.5 ק"מ נמתח לאורכו של הנהר וממנו נשקפים קו הרקיע והגשרים המרכזיים של העיר, בראשם סטיל והאפהורן הנחשבים לשניים הכי עתיקים. בין גשר סטיל לגשר מרקם, הגשר הכי עמוס של פורטלנד ואשר מוביל את התנועה של הכביש הבין מדינתי מס' 5 מדרום למרכז העיר, משתרע פארק טום מק'קול ווטרפרונט (Tom McCall Waterfront Park) - 148 אלף מ"ר החביבים במיוחד על רצים, הולכים, רוכבי אופניים וחובבי מזרקות.
בין החודשים מרץ לדצמבר בימי שבת, נערך במקום השוק הגדול ביותר באזור, ואילו ביוני מתקיים בפארק פסטיבל רוז שמגיע לשיאו בתהלוכות הססגוניות, טקס בחירת מלכת הפסטיבל ומופע זיקוקים מרשים. אם נותר לכם עוד זמן, ניתן לבקר במוזיאון הימי הצף שנמצא על גבי ספינת גרר מונעת בקיטור, ומספק הצצה למורשת הימית המקומית בעזרת דגמים של ספינות ששטו על הווילמט והקולומביה.
הסרט של מדונה
אחוזת פיטוק משתרעת על 186 דונמים, ניצבת בגובה 300 מטר מעל פני הים ומשקיפה בגאון על העיר. מעבר לנוף המדהים הנשקף ממנה במיוחד לקראת השקיעה ואין צורך בדמי כניסה כדי ליהנות ממנו, אפשר לסייר ברחבי האחוזה בת 22 חדרים עמוסים ביצירות אומנות ורהיטים נדירים. המבנה המרשים נבנה בסגנון הרנסנס הצרפתי-אנגלי בשנת 1914 על ידי הנרי פיטוק , המו"ל והעורך של "האורגוניאן", העיתון הכי נפוץ באזור, וצולמו בו מספר רב של סרטים בהם "גוף הראיות" בכיכובה של מדונה.
פארק וושינגטון: היהלום שבכתר
לא בכדי נחשב פארק וושינגטון ליהלום שבכתר של פורטלנד. אפשר בשקט לבקר 4-3 ימים בפארק המדהים המשתרע על 1,853 דונמים, וספק אם גם זה יספיק כדי ליהנות מכל שבילי ההליכה, הצמחייה, המזרקות, פסלים, אנדרטות ושאר האטרקציות שיש לאתר שנוסד ב-1909 להציע. הכניסה לפארק היא בחינם, אולם חלק מהאתרים והחניה הם בתשלום, ומומלץ לנוע ביניהם באמצעות השאטל שמגיע בתדירות של 10 דקות והשימוש בו אינו כרוך בתשלום.
בחרנו לחנות בסמוך ל"גן הוורדים הבינלאומי טסט", ולהתחיל את ביקורנו בגן המכיל מעל 10,000 ורדים ומשקיף על דאונטאון כשברקע הר הוד. הקיץ החם והיבש והחורף הגשום ומתון יחסית, לא רק תורמים להיותה של העיר ירוקה במשך כל השנה, דבר המתבטא בשפע של פארקים וגנים - אלא אידיאלים לוורדים. לא בכדי היא מכונה "עיר הוורדים" ועדות לכך ניתן לראות בשפע המהמהם של הפרחים האציליים הנטועים בגן.
אם עיניכם עדיין לא שבעו, כדאי לקפוץ לגן היפני (Portland Japanese Garden) הסמוך והלא פחות יפה. הגן משתרע על 48.5 דונמים, ולאחרונה הוא הוכתר כאחת מחוויות הטבע הכי יפות בארה"ב ונחשב לגן הכי יפה מסוגו מחוץ לארץ השמש העולה, הודות בין השאר לעצי הבונסאי הננסיים ושאר העצים והצמחים המטופחים, פלגי המים והמפלים, המקדש ובית התה האותנטיים. בנוסף, מוצגות באתר תערוכות אומנות מתחלפות ונערכים מופעים אומנותיים.
קצרה היריעה מלמנות את כל האטרקציות הנוספות בפארק ולכן נסתפק רק בארבורטום (גן בוטני יערני שכולל 19 ק"מ של מסלולי הליכה) גן החיות העירוני, מוזיאון האומנות, האנדרטה לזכר חללי מלחמת וייטנאם והאנדרטה המרשימה לזכר השואה שנחנכה בשנת 2004 ומומנה על ידי הקהילה היהודית.
"זאפה גיל הזהב"
עם למעלה מ-70 מבשלות בירה בוטיקיות ועשרות פסטיבלי ואירועי טעימות בירה, לא פלא שדבק בעיר הכינוי "בירוואנה". בנוסף לבירה, מומלץ להתנסות גם בסיידר המקומי אם בבר ואם במבשלה, ולבקר גם לבקר גם באחד מעשרות היקבים ברחבי העיר. ואם באלכוהול אנו עוסקים, ממליץ בחום לבקר בבר הייחודי LaurelThirst Public House, בו תיהנו לא רק מיין ו/או בירה מקומיים איכותיים, אלא ממופע בלוז רוק סוחף וחינמי של להקת חובבים בימי ראשון בשעות 20:00-18:00. תענוג להביט על הקהל הצעיר ברוחו תרתי משמע, מה שגרם לעבדכם הנאמן לכנות את המקום "זאפה גיל הזהב" של פורטלנד.
פורטלנד היא גן עדן לחובבי ספורט, ובמיוחד בכל הקשור לפעילות בטבע. במרחק של שעה-שעה וחצי נסיעה תוכלו להמריץ את האדרנלין שלכם וליהנות מהליכה, רכיבה על אופניים, שיט, חתירה, רפטינג, צפרות ואפילו סקי וסנובורדינג באתרים שמצפון לעיר, ובראשם הר הוד שפסגתו הלבנה כל השנה נראית היטב ברחבי העיר.
בשורה התחתונה, קשה שלא להתאהב בעיר המוזרה והמקסימה הזאת. ראו הוזהרתם!!!