טייל בכל המדינות בעולם בלי לטוס (ונחשו איזו עיר ישראלית הדליקה אותו?)

הכירו את ת'ור פדרסן (44) מדנמרק, שטוען כי את העשור האחרון הוא בילה בביקור בכל מדינה בעולם מבלי לעלות על מטוס אפילו לא פעם אחת.

את ההרפתקה בת ה-359,000 ק"מ שלו הוא החל באוקטובר 2013, ואנחנו כתבנו עליו פה כבר ב-2017. הוא עזב את עבודתו בחברת ספנות ולוגיסטיקה, נישק לשלום את אשתו ועזב את ארצו לגרמניה. "התלהבתי מכך שאף אחד בהיסטוריה לא נסע לכל מדינה בעולם מבלי לטוס, ועלה לי רעיון שאולי יש לי סיכוי לעשות משהו מדהים", הוא מספר. "הרעיון היה לעשות את המסע הזה באמצעות תחבורה ציבורית בכל מקום שבו זה אפשרי. זה אומר מאות אוטובוסים, רכבות ומעבורות, ולעתים גם היה צורך לעלות על סירת דיג של מישהו או על אוניית מכולות".

הניו יורק פוסט מדווח כי פדרסן נזקק לעשרה דרכונים לטובת המסע סביב העולם - בכל פעם שאחד התמלא, הוא נדרש להנפיק אחר. לדבריו, המסע כולו מומן על ידי חברה העוסקת בתחום האנרגיה, וכן באמצעות מימון המונים. וכדי לחסוך כסף ככל האפשר, הוא הגביל את ההוצאות שלו לכ-20 דולר ביום.

מקל הנדודים: הישראלי שביקר ב-115 מדינות מלמד איך לטייל בלי כסף
והוא רק בן 27: האיש שביקר בכל 193 המדינות בעולם, ובזול
להגשים חלום: האיש שביקר בכל המדינות בעולם עד גיל 37

את המסע שלו הוא שיתף בחשבון האינסטגרם שלו, וכן בבלוג, בו הוא חשף כי בילה בכל מדינה 17 ימים בממוצע. בחלק מהמקומות, כמו למשל בוותיקן, הוא בילה 24 שעות בלבד. "אני צריך לשהות לפחות 24 שעות במדינה. מה שאני עושה זה לא תיירות, זה יותר כמו לרוץ מרתון או להגיע לירח. חלק ניכר מהזמן שלי הושקע באוטובוסים וברכבות". כמה בדיוק? המספרים מדהימים: 351 אוטובוסים, 158 רכבות, 43 טוק-טוקים, 37 ספינות מכולות, 33 סירות, תשע משאיות, שלוש מפרשיות, שתי אוניות קרוז, כרכרה אחת, ניידת משטרה אחת ויאכטה אחת. ובין לבין, הוא גם השתמש באופנועים, מוניות, רכבות תחתיות, מיניבוסים וחשמליות.

"הנסיעה הארוכה ביותר באוטובוס נמשכה 54 שעות. זה היה בברזיל. השמש שקעה עליי פעמיים", הוא אומר. "הנסיעה הארוכה ביותר ברכבת נמשכה חמישה ימים ברוסיה. נהניתי במיוחד מ-27 ימים על ספינה, כך היה לי זמן לקרוא ולהתאמן, וגם לראות לווייתנים".

לדברי ההרפתקן הדני, נסיעה של מספר שעות או ימים באוטובוס בהחלט לא מיועדת לבעלי לב חלש. "לא הייתה שום דרך להרגיש נוח בנסיעה באוטובוס. אבל מצד שני, אנשים זה כיף, והיו לי שיחות טובות עם נוסעים שישבו לידי".

כאשר הוא נשאל על געגועיו לאשתו שנותרה מאחור, הוא מספר כי הם הצליחו להיפגש 27 פעמים במהלך העשור, כאשר פגישותיהם נערכו במקומות שונים בעולם. לדבריו, לאחר כל פגישה שכזו, הפרידות היו קשות מאוד. "אשתי לא רצתה לעמוד בדרכי. היא היתה מדהימה ונתנה לי תמיכה אדירה. חווינו יחד חוויות מדהימות בכל העולם". ביולי הקרוב, כאשר פדרסן ישלים את המסע שלו, יוכלו בני הזוג להתאחד מחדש, ואולי גם להקים משפחה.

לדבריו, הוא שלם לחלוטין על ההחלטה שלו לצאת למסע הלא שגרתי, אבל החסרון היחיד שהיה לו היא העובדה שלא יכול היה לבלות זמן עם משפחתו וחבריו. "לפני שעזבתי, אבא שלי היה מודאג בגלל הקריירה שלי. הוא לא חשב שאי פעם אצליח למצוא שוב עבודה או שיתייחסו אליי ברצינות. אמא שלי היתה מאוד גאה בי על ההחלטה".

כך או אחרת, לדבריו הוא לא מחפש עבודה כעת, אלא מעדיף להשקיע את זמנו בכתיבת ספר על עלילותיו סביב הגלובוס.

גם את ישראל פקד פדרסן במסעו, אליה הגיע דרך מעבר הגבול עם ירדן. בבלוג שלו הוא נזכר כי הביקור הצפוי בישראל עורר בו חששות. "מכיוון שמדינות מסוימות מתנגדות לחלוטין לרעיון קיומה של מדינת ישראל, ביקור בה יכול לגרום לכך שייאסר עליך להיכנס למדינות אחרות. לכן, העדפתי קודם כל לטייל במדינות אחרות במזרח התיכון, לפני שהגעתי לישראל". בשלב זה פדרסן מעניק טיפ מעולה לתיירים שחוששים להגיע לישראל כדי שלא תיאסר כניסתם למדינות מזרח תיכוניות אחרות: "תוכלו להימנע מקבלת חותמת בדרכון שלכם בעת ביקור בישראל מכיוון שהם מודעים לחלוטין למצב הזה. במקום זה תוכלו לקבל ויזה על נייר נפרד ולא כחותמת על הדרכון. את הנייר הזה יש למסור גם ביציאה מישראל. אבל אפשר לעשות זאת רק אם אתם עוברים במעבר הגבול בין ישראל לירדן. זו האפשרות היחידה שבה לא יישאר זכר בדרכון שלכם לביקור שלכם בישראל".

עוד מספר פדרסן כי כאשר אנשי ביקורת הגבולות הישראליים ראו את החותמות בדרכון שלו, שכללו את סוריה, עיראק, איראן, תימן וערב הסעודית - הוא נאלץ לעבור תשאול מקיף ובדיקות שנמשכו ארבע-חמש שעות. "עשו לי 'מצעד' של שאלות ותחקירים וחיפוש על גופי ובחפצים שלי. בדרך כלל אני מסוגל לארוז את התיקים שלי בתוך חמש-שש דקות, אבל אחרי הביקורת של הישראלים, לקח לי חצי שעה כדי לסדר את הכל. ברוך הבא לישראל! לפחות היה להם שם וויי-פיי בחינם אז יכולתי להעביר את הזמן כשבדקו לי את הדברים. הם גם הציעו לי בחביבות לשתות מים".

פדרסן משתף את קוראי הבלוג שלו בחוויותיו בישראל - כמו בכל המקומות האחרים שבהם ביקר. לצד חוויות מתל אביב ומירושלים, מפתיע לגלות כי חלק ניכר בזמנו העביר דווקא בעיר מודיעין, שם מתגורר אחד המטיילים שפגש בדרכים - שהזמין אותו להתארח אצלו. "מודיעין היא עיר מודרנית. היא אמנם בת 20, אבל אנשים חיו באזורים אלה מאז שחר הציוויליזציה. העיר המודרנית כפי שהיא היום מזכירה את משחק המחשב סים סיטי. היא מעוצבת היטב עם שטחים ירוקים גדולים, פארקים, מגרשי משחקים, בתי ספר, אגם מלאכותי וכמה מרכזים מסחריים קטנים. קראתי איפשהו שישראל היא המדינה היחידה בעולם שאחרי 50 שנה יש בה יותר עצים משהיו בה בעבר. מודיעין בוודאי מסייעת לשמור על הנתון המצוין הזה".