דומה לכלב לברדור: החיפושית המדברית שכבשה את צפון הארץ

בסוף השבוע האחרון דווחו בקבוצת הפייסבוק "צילום פרוקי-רגליים חרקים זוחלים ודו-חיים" תצפיות רבות של חיפושית מעניינת למראה, באורך כ-2.5 סנטימטר, ממשפחת החדקוניתיים. כמו חברות אחרות במשפחה, לחיפושית זו החלק הקדמי של הראש מוארך בצורה שמזכירה חדק. צבעיה בהירים והבעת פניה נדמית חביבה, והיא הזכירה לחלק מהמגיבים בקבוצה כלב לברדור. מרבית התצפיות היו מצפון הארץ ומרכזה - בעיקר בכרמל, בגליל ובגולן. נצפו גם חיפושיות רבות לאורך חופי הים (בעיקר הצפוניים), ככל הנראה כאלו שהתעופפו ונסחפו עם הרוחות.

החיפושית זוהתה בתור המין Menecleonus virgatus על ידי לנה הלה רוגובין, שחקרה חדקוניות במכון לחקר המדבר בשדה בוקר ועל ידי לייבעלע פרידמן, אוצר אוסף החיפושיות במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. זוהי חיפושית מדברית, שעד כה הייתה מצויה בישראל בעיקר באזורי הנגב, הערבה, מדבר יהודה ובקעת הירדן. עם זאת, נצפו בעבר גם חיפושיות כאלו במרכז הארץ ובצפונה - גם באזורים אלו יש בתי גידול חוליים ויבשים שככל הנראה מתאימים לאורח החיים של החיפושית המדברית.

זחלי החיפושית חיים מתחת לאדמה וניזונים מחומרים שמופרשים משורשים של צמחים שונים ממשפחת הסלקיים, ביניהם כף אווז ומִלְחִית, והחיפושיות ניזונות מהעלים של הצמחים ואינן גורמת להם נזק רב. חשוב לציין שהיא איננה מזיקה לבני אדם, לרכוש ולבתים ואינה מסוכנת, בסך הכל חיפושית חביבה.

נשאלנו, מדוע יש כל כך הרבה תצפיות של החדקונית בימים האחרונים? התשובה הקצרה היא - אף אחד לא יודע. התשובה הארוכה יותר היא שככל הנראה תנאי סביבה שונים שהתקיימו השנה, או אפילו בשנה שעברה, התאימו במיוחד לחיפושית, שמחזור חייה נמשך כשנה, ואפשרו את ההתרבות שלה. ייתכן שבגלל מזג האוויר, צמיחה מוגברת של צמח שהחיפושית ניזונה ממנו, או תנאים ששיפרו את סיכויי השרידות של הזחלים. כמו כן, סביר להניח שההתחממות המהירה ביממה האחרונה גרמה לחיפושיות לצאת לפעילות, ולכן מתועדות תצפיות רבות כל-כך.

הנוכחות המוגברת של החיפושית בצפון הארץ ובמרכזה הפתיעה את החוקרים, והיא פותחת כיוונים חדשים למחקר, כגון מאילו צמחים היא ניזונה בבתי הגידול הצפוניים, ובאילו תנאי סביבה אוכלוסייתה מתרחבת. "התפרצות" לא צפויה של מין מסוים של חרק היא תופעה שנתקלים בה מדי פעם בפעם בארץ. למשל, באביב 2019 נצפו ברחבי הארץ המוני פרטים של רצנית אוליביה (Calosoma olivieri), חיפושית טורפת, שגם היא כמו החדקונית החביבה אינה מזיקה לאדם.

הכותב מיקרוביולוג, חוקר חובב חרקים וצילום מאקרו, מתנדב בעמותת "מדע גדול, בקטנה". עריכה: גליה הלוי שדה. סייעו בכתיבה ובמידע: לנה הלה רוגובין וללייבעלע פרידמן.