ישראל משוועת לתיירים, אבל כשתיירים כבר מגיעים הם מוצאים אתרי תיירות מלוכלכים ומוזנחים. לא מדובר במחדל חדש, ואיש לא צריך להיות מופתע מהדו"ח החמור שפרסם אתמול (שלישי) מבקר המדינה, שממנו עולה כי "קיימת בעיה מתמשכת וארוכת שנים של תחזוקה וניקיון לא נאותים בחלקים משמעותיים מאתרי התיירות בישראל, אשר שיש בה משום חסם למימוש הפוטנציאל התיירותי של אתרים אלה".
את הבדיקה ערך המבקר בין ינואר לאוגוסט 2022. בדו"ח בן למעלה ממאה עמודים, מציין המבקר את סקר מורי דרך שהצביע על שביעות רצון נמוכה עד בינונית ממצב התחזוקה והניקיון של אתרי תיירות מרכזיים בישראל (למצב תחזוקתם של תאי השירותים הם נתנו ציון 33 מתוך 100) ומדגיש כי משרד התיירות מודע זה שנים לקיומה של הבעיה, לחומרתה ולהשפעותיה ולצורך בנקיטת פעולות בעניין, אך עד כה הוא לא פעל באפיקי הפעולה הנדרשים לצמצומה. מהנתונים עולה שביעות רצון נמוכה יותר של מורי הדרך בהשוואה למטיילים, בכל הנוגע למצב הפיזי של אתרי התיירות בישראל. המבקר מצטט מסקר מורי הדרך קומץ מההערות:
• "אנדרטאות ברחבי המדינה - נראה שמנקים אותן רק לקראת יום הזיכרון. מסביבן לכלוך בל ישוער".
• "היער והחורש - מלוכלך. חופי ים תיכון - מלוכלך. עכו העתיקה - מלוכלך, נצרת - גלעין היסטורי - מלוכלך. שולי כבישים וצמתים - מלוכלך. טבריה - טיילת - מלוכלך מסלולי טבע - נחל כזיב מלוכלך חניונים חופשיים כמו לדוגמא יער חניתה, הר אחים, חניוני כרמל, הר מירון - מלוכלך".
• "אתרים רבים בארץ (למשל: מצפה הראל, תל צובה, תל יבנה, תל בית שמש, תל אנפה) מעלים קוצים. אחרים מלוכלכים, חסרים מבני שירותים".
• "אני מטייל הרבה בשביל סובב כינרת. זוועות מה שקורה שם, בעיקר במקטע הצפוני. המצב מזעזע".
• "אזור העיר העתיקה ומזרח העיר בכלל מאוד בעייתי מבחינת הניקיון והתחזוקה".
• "אזור שער האשפות בירושלים נראה כמו פח אשפה. תמיד מלוכלך".
• "אתרי עתיקות בשטחים הפתוחים (למשל מצד נחל בוקק או מצד נחל זוהר) ברמת תחזוקה ירודה מאוד".
• "כל המתחמים של קברי הצדיקים במצב גרוע: שירותים על הפנים ולא נקי".
• "כל החלק הדרומי של חוף אילת עד מעבר טאבה מוזנח. אין מדרכה רציפה, אין שירותים ומקלחות באזור הקמפינג ופחי אשפה פזורים לאורך החוף - בושה".
• "חלקים רבים בשביל הגולן אף הם אינם [מתוחזקים] מבחינת הניקיון (לדוגמה: אזור הר אודם ליד המחצבה, יער אודם, על אף שערכו שם לאחרונה מבצע ניקיון גדול, חניוני הלילה במקטע הראשון וגם מול עין זיוון מלאים פסולת".
• "מסלולי טיול שונים מלאי אשפה: בהר מירון, שביל האדמוניות בהר הלל מזוהם מאשפה פרטית, ציבורית ומתוצרי בנייה, בפארק השרון יש מצבורי אשפה, בשביל ישראל בנחל ציפורי יש מצבורי אשפה". "אשפה בנחל יצפור. אשפה בעין חרדלית"; "נחל השופט, נחל הקיבוצים ועין שוקק - היכן שמביטים אשפה"; "נחל בצת מלא זבל, נחל ג'ילבון מלא זבל"; "פארק גורן - פחים מלאים ואשפה מפוזרת"; "תל יזרעאל. מאוד מלוכלך".
ציון ממוצע נמוך לאתרי התיירות העירוניים
בפילוח לפי סוגי אתרי תיירות, ניכר כי שביעות הרצון הנמוכה ביותר של המטיילים ומורי הדרך היא מהמצב הפיזי באתרי התיירות העירוניים, שבנוגע להם התקבל בסקר המטיילים ציון ממוצע נמוך (66) ובסקר מורי הדרך ציון ממוצע נמוך אף יותר (53). עוד עולה מהנתונים המתייחסים לאתרי ארכיאולוגיה והיסטוריה, צליינות ודת, שמורות טבע וגנים לאומיים, כי בסקר המטיילים שביעות הרצון הממוצעת מהמצב הפיזי באתרי התיירות אלה היא בינונית (73 - 76) ובסקר מורי הדרך שביעות הרצון נמוכה (56 - 58).
זאת, למרות השקעות עצומות של משרד התיירות וגופים ממשלתיים וציבוריים נוספים בפיתוח אתרי תיירות בישראל (כ-1.2 מיליארד ש"ח בשנים 2011 עד 2020). "כדי לשמר את ההשקעות הציבוריות בתחום התיירות ואת הערך הרב-דורי של אתרים אלו כמשאב לאומי היסטורי, נדרש להגן על התשתיות התיירותיות ולצמצם את הסיכונים הנובעים מהיעדר תחזוקה מתאימה", קובע מבקר המדינה.
המבקר מציין כי במהלך השנים זיהה משרד התיירות את נושא התחזוקה והניקיון של אתרי התיירות כ"סיכון קריטי" לפעילות המשרד ולתדמיתה של התיירות בישראל וכי רכיבי התחזוקה והניקיון משוקללים גם במדד איכות החיים והחוסן הלאומי בישראל, הכרחיים לשימורם של אתרי התיירות, משפיעים במידה רבה על נראות האתרים ועל חוויית התייר בהם והם מרכיב חשוב במימוש הפוטנציאל התיירותי של אתרים אלה - הן כענף כלכלי והן כנכסים לאומיים בעלי ערך רב-דורי.
הוונדליזם באתרי קק"ל הכפיל את עצמו
בדו"ח ביקורת גם כנגד רשות העתיקות, שנכון לאוגוסט 2022, בחלוף 13 שנים מאז פרסמה מסמך מדיניות, "לא השלימה גיבוש מדיניות מקצועית בתחום תחזוקת העתיקות לאחר שלב השימור, לא פיקחה על תחזוקה נאותה ולא ביצעה אותה בעצמה". הוא קובע כי "לפיכך, היא אינה פועלת באופן מלא בהתאם לנדרש בחוק רשות העתיקות". ע"פ מבקר המדינה, לרשות העתיקות אף אין מיפוי של כלל אתרי העתיקות בישראל ומצב התחזוקה בהם.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2022, כתבה רשות העתיקות כי מצב התחזוקה של אתרי העתיקות בישראל "קשה ביותר", וכי "מרבית האתרים שעברו חפירה ופיתוח לצורכי תיירות, בעלות של מאות מיליוני שקלים מתפוררים ונהרסים ללא תחזוקה שימורית". הרשות הדגישה בתשובתה כי האחריות לניהול ולתפעול של אתרי עתיקות הפתוחים לקהל היא של הבעלים או המחזיקים באתרים, וכיום מנהל הרשות מבקש בכל פרויקט מהגוף שמחזיק באתר להתחייב לשאת באחריות לתפעולו ולתחזוקתו, וכי הרשות תפעל לקדם את הנושא כפי שכבר החלה לעשות.
המבקר מציין לחיוב את רשות הטבע והגנים על תשומת הלב שהיא נותנת לנושא תחזוקת האתרים ואת פעולתה לקיים מעקב אחר שביעות הרצון של המבקרים באתריה. עם זאת, מהדו"ח עולה כי בשנים 2019 עד 2021 נתנו פקחי רשות הטבע והגנים 77 קנסות בגין השלכת פסולת בסכום כולל של 64,000 שקלים בלבד. רק כשליש שולם. בגין ונדליזם פקחיה הטילו קנס אחד בלבד בשלוש שנים אלה, בעוד שעל פי רישומי רט"ג עצמה אירעו באותו פרק זמן 416 מקרי ונדליזם באתריה.
מהדו"ח עולה כי בשנת 2021 מספר אירועי הוונדליזם באתרי קק"ל הכפיל את עצמו לעומת השנה הקודמת ל-396 אירועים, ונכון למאי 2022 התגלו בשנה זו עוד 151 אירועים כאלה. בעקבות תופעה רחבה זו יש צורך שוטף בהחלפת אלפי פריטים שהושחתו; למשל, באזורים מנשה והשרון לבדם הוחלפו בשנים 2016 עד 2021 1,200 שולחנות, 900 יחידות מנגל, 900 שלטים ו-360 מתקני משחקים כתוצאה מוונדליזם. פגיעה חמורה נוספת נגרמת ליערות כתוצאה מכלים ממונעים, כגון טרקטורונים הנעים בשטחי היערות ומביאים למפגעים רבים כמו פריצת שבילים חדשים שגורמים למפגעי סחף, פגיעה בעצים ובצמחייה ופגיעה נופית. עלה כי ביחידת הפיקוח של קק"ל פועלים תשעה פקחים, ואולם לנוכח היקפי השטחים הגדולים והפתוחים שלהם אחראית קק"ל, גם היא מתקשה באכיפה בתחום הוונדליזם.
המבקר ממליץ כי משרד התיירות ירתום את רט"ג, קק"ל, משרד ירושלים ומורשת, רשויות מקומיות וכן משרד האוצר, וישתף אותם בגיבוש מודל תחזוקה ובגיבוש דרכים לשיפור הבקרה על תחזוקת האתרים שבאחריותם, ובכלל זה הקמת פורום משותף להיוועצות, לצורך תיאום קביעת סדרי העדיפויות ולקבלת החלטות על פעילות משותפת, לצורך שיפור התחזוקה השוטפת של אתרי התיירות, למניעת ליקויים הנוגעים לבטיחות, לנראות, לתחזוקה ולניקיון ולצורך שימור ההשקעות הציבוריות בראייה ארוכת טווח.
עוד מוצע, כי משרד התיירות ייזום ויפעיל גם ממשק עם מורי הדרך ועם ציבור המטיילים, בהיותם "סוכני שטח", לקבלת משוב שוטף על מצב התחזוקה והניקיון באתרים ויפרסם את הממצאים ואת המגמות בעניין זה כדי להגביר את השקיפות, את אחריותם לציבור ולתרום לתיקונם ולתחזוקתם של אתרי התיירות בישראל.
תגובות
ממשרד התיירות נמסר: "מדובר בדוח שהוכן בשנת 2022. משרד התיירות רואה חשיבות רבה בתחזוקת אתרים ופועל מול הרשויות והגופים האחראים בשטח, ליצירת חווית תייר מיטבית. בנוהל התמיכות להקמת תשתיות תיירותיות, הוסיף המשרד השנה סעיף מיוחד המתעדף בקשות של רשויות המתחזקות את אתרי התיירות בתחומן. זאת, בנוסף על ביצוע בקרה על ידי המשרד".
מרט"ג נמסר: "הרשות קיבלה לידה את הדו"ח, תלמד את ההערות ותפעל ליישם אותן".
מקק"ל נמסר: "מקדמת בברכה את הדוח ורואה חשיבות רבה בבדיקה ובהצעות לשיפור וייעול של נושאים, המהווים חלק משמעותי מליבת העשייה של קק"ל בכלל ושל מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) בפרט. אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הפעולה המוצע בדו"ח בין הגופים המנהלים את השטחים הפתוחים למשרד התיירות ולמשרדי הממשלה הרלוונטים הנוספים. הדוח מציין כי "קק"ל מפקחת אולם אינה אוכפת בשל היעדר סמכויות אכיפה...". ואף מצויין כי קק"ל תפעל לעידוד שיתוף הפעולה עם גורמי האכיפה בעניין הטיפול בוונדליזם. שיתוף הפעולה נדרש לטיפול ומניעת תופעות נוספות, מלבד הוונדליזם, כגון נושא השלכת הפסולת, רכבי שטח (טרקטורונים, רכבי 4x4), פלישות למקרקעי יער ועוד. בנוסף, הקריאה לשיתוף פעולה עם קק"ל צריכה להיות מכוונת גם (ובעיקר?) לגופי האכיפה ולרשויות המקיימות אכיפה עפ"י דין - משטרת ישראל, היחידה לאכיפה בשטחים הפתוחים, המשרד להגנת הסביבה, רמ"י ועוד".