מחקר חדש שחקר מאות מהכלבים המשוחררים שמסתובבים בחורבות תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל מצא שהחשיפה לקרינה ככל הנראה גרמה להם להבדלים גנטיים מכלבים אחרים בעולם. כן, סוג של מוטציה מתפתחת לה בקהילת הכלבים בצ'רנוביל - אך זה הרבה פחות מפחיד ממה שזה נשמע.
בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל ב-26 באפריל 1986, כ-120,000 אנשים שחיו באזור שמסביב ובעיר הסמוכה פריפיאט נאלצו להתפנות ולנטוש את בתיהם. חלקם גם נטשו את כלבי המחמד שלהם, שכנגד כל הסיכויים שרדו והצליחו להקים אוכלוסייה איתנה שעדיין חיה באדמה מלאת הקרינה המקיפה את תחנת הכוח המתכלה.
במחקר החדש, מדענים הצליחו להבין באופן מעמיק יותר את אוכלוסיות הכלבים יוצאות הדופן החיות סביב צ'רנוביל, לאור הזיהום הסביבתי הקשה שרבים נחשפים אליו על בסיס יומיומי. בעזרת דגימות דם שנאספו מבעלי החיים המשוטטים באזור בין השנים 2017 ל-2019, הם ניתחו גנטית 302 כלבים מהאוכלוסיות שחיות בתוך תחנת הכוח עצמה - כמו גם את אלה שחיים במרחק של 15 עד 45 ק"מ מאתר האסון.
רק על ידי התבוננות ב-DNA של הכלבים החיים קרוב לצ'רנוביל, היה כבר ברור שהם שונים גנטית מחיות מחמד שחיות במקומות אחרים בעולם, שלדעת החוקרים היא השתקפות של הקרינה המייננת שהם נחשפו אליה במשך דורות.
עוד על מה שקורה באזור
מהן התגליות המפחידות שנחשפות בבניינים נטושים בצ'רנוביל?
עשרות שנים אחרי האסון: רגל הפיל הרדיואקטיבית עדיין מאיימת על צ'רנוביל
בסך הכל, המחקר החדש מצא שאוכלוסיה זו מכילה 15 מבנים משפחתיים מורכבים שהיו ייחודיים ביחס לכלבים אחרים. עם זאת, ברור גם שהכלבים מסתובבים באזורים השונים ומתרבים בחופשיות האחד עם השני. "אני חושבת שהממצא המדהים ביותר מהמחקר הוא שאנו מזהים אוכלוסיות של כלבים שחיות בכור ובצלו - ואנחנו יכולים לזהות את הכלבים האלה רק על ידי התבוננות בפרופיל ה-DNA שלהם. לחשוב על משפחות המתגוררות במקומות כאלה זה מדהים ומצביע על חוסנם של הכלבים כמין", אמרה איליין אוסטרנדר, מחברת מחקר וגנטיקאית במכון הלאומי לחקר הגנום האנושי של ה-NIH, ל-IFLScience.
"אנחנו גם מוצאים שהכלבים החיים באזור ההדרה כעת הם כנראה צאצאים של חיות מחמד של אנשים שברחו מהאזור כשהפיצוץ אירע. אנחנו יכולים לראות את ההיסטוריה של חיות המחמד האלה חרוטות ב-DNA של כלבים החיים באזור ההדרה היום", הסבירה אוסטרנדר.
לפי הספירה האחרונה, ייתכן שעד 800 כלבים פראיים למחצה חייים באזור שסביב צ'רנוביל, כולל האזורים המזוהמים מאוד כמו מבנה הכליאה הבטוחה החדש של צ'רנוביל. כלבי הציד מסווגים כפראיים למחצה, שכן היו להם כמה מפגשים ידידותיים עם בני אדם. ידוע שעובדים וחוקרים באזור מאכילים את החיות, בעוד וטרינרים מבקרים מדי פעם באזור כדי לעדכן את החיסונים שלהם ולטפל בכל הבעיות הרפואיות שלהם.
כעת מחקר זה הראה שניתן להבחין בצורה מהימנה בין האוכלוסיות השונות של כלבי צ'רנוביל. החוקרים מקווים לבדוק האם להבדלים הגנטיים יש השפעה על בריאותם, המראה וההתנהגות שלהם. זה יכול אפילו להאיר אור על מוטציות גנטיות שעוזרות לבעלי חיים לשרוד מול קרינה, אומרים החוקרים.
"באופן אידיאלי, נרצה למצוא גרסאות שה-DNA רכש במהלך 15 הדורות שעברו מאז האסון, המאפשרות הישרדות הנוגעת לחשיפה לקרינה גבוהה לעומת סביבת חשיפה נמוכה לקרינה", הסבירה אוסטרנדר.
כל המחקר נמצא עדיין בימיו הראשונים, אך החוקרים היו מאוד מרוצים להראות כיצד ניתן לבצע כבר כעת ניתוח גנטי סופר-מפורט אפילו על חבורה של כלבים משוטטים. "השלב הבא של המחקר הזה יכלול הגדלת המחקר שלנו לרמת הגנום כולו והארכיטקטורה שלו. שוב, אני לא יכול להדגיש עד כמה זה מהפכני. הצלחנו לבצע מחקר מסוג זה עבור בני אדם וחיות מעבדה שבהם התקציבים גבוהים. אנחנו נמצאים כעת בשלב שבו ניתן ליישם את הטכנולוגיה הזו כמעט על כל מערכת בכל מקום", הוסיף טים מוסו, מחבר המחקר ופרופסור למדעי הביולוגיה באוניברסיטת דרום קרוליינה.
המאמר התפרסם ב- Science Advances.