ליפתא: המעיין והכפר העתיק שבהרי ירושלים עברו שיפוץ

בימים אלו הסתיים שלב א' במיזם הפיתוח "בוסתני מי נפתוח" בכפר ליפתא שבהרי ירושלים, הכולל שיקום טרסות עתיקות, שרידי מבני הכפר העתיק ומעיין מי נפתוח (ליפתא), פריחה עונתית של עצי שקד יפהפיים, צמחי בר חורש ובוסתן, סלילת כביש גישה למעיין, טיפוח שבילי פנאי ופינות מנוחה וצל.

רשות מקרקעי ישראל באמצעות הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, הקצתה עד כה כ-1.8 מיליון שקלים מתוך כשלושה מיליון המתוכננים לפרויקט בוסתני מי נפתוח, הכולל את נחל נפתוח ומעיין מי נפתוח עם שתי בריכותיו ועמק מי נפתוח על שלל הטרסות החקלאיות בו. במסגרת הפרויקט שבו השתתפו גם רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש, רשות הטבע והגנים ועיריית ירושלים, בוצעו עבודות שיקום ופיתוח שכללו הסדרת נגר עילי ממערך הכבישים באזור, שיקום טרסות לעצירת השיטפונות, הכשרה והנגשה של האתר למטיילים וסלילת דרך גישה רגלית למתחם.

מי נפתוח מוזכר בספר יהושע בפרק ט"ו/9 עם חלוקת הנחלות לשבטים, במקרה הזה לשבט יהודה: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים". במקום שרידים החל מתקופה זאת, ועד קום המדינה, כפי שנמצא בסקר רשות העתיקות במקום. בנחל נפתוח עברה גם אחת מדרכי העלייה לרגל שחיברה בין מוצא לבין ירושלים.

מעיין השכבה של ליפתא, וסביבתו, הופכים את המקום לפנינת טבע המחברת בן העיר לבין נחל שורק, ביציאה המיידית והנופית מהאזור העירוני אל טבע הנחל.

המעיין זורם בשמורת עין נפתוח ומתנקז צפונה אל הערוץ המרכזי של נחל שורק. לאורך שנים, הניקוז הרב הנשפך לתוך הנחל מכביש בגין וכביש מספר 1, גרמו לסחף מסיבי מידי חורף, הרס של טרסות חקלאיות עתיקות במורדות ההר, סתימת המעיין בסחף והריסת דרך הכניסה למתחם הנחל.

מטרת פרויקט השיקום הייתה טיפול בסחף המגיע ממעלה הערוץ, בעקבות הניקוז הרב הנשפך אליו, הטייתו מהמעיין ושיקום של הדרכים והטרסות העתיקות. ביצוע שלב א' כלל הסדרה ושיקום הטרסות, מיתון השיטפונות לאורך הערוץ וטיפול בנזקיהן, בניית תעלה מוסדרת המסיתה את המים מרחבת המעיין אל המורד ובניית דרך גישה מסודרת אל המעיין, כמו גם הסדרת בטיחות ותנאי רווחה מיטביים למבקרים ולמטיילים.

בשלב הבא שיחל בקרוב, יימשך שיקום הטרסות לרבות הצומח המקומי בהן הכוללים צמחי בר, עצי חורש ובוסתן, שיקום ערוץ הנחל וגדותיו וכן העשרת בתי הגידול הלחים, כולל שתילת צמחייה הידרופילית ובירוא צמחים פולשים. בנוסף, מתוכננות בקרוב נטיעות עצי ארץ ישראל בטרסות המשוקמות בשיתוף נוער ירושלמי, ובהמשך ייחפרו גם אגמים לשימור וויסות מי נגר במורד הפרויקט, מטה לכיוון נחל שורק.

מערכת שבילי הפנאי לאורך הנחל והטרסות המשוקמות על תוואי השבילים הקיימים, מקשרים בין שכונת רוממה, גבעת שאול ולפארק המטרופוליני עמק הארזים. כל אלו מאפשרים לשמור על האתר ולקרב את האוכלוסייה המקומית לערכי הטבע והמורשת.

שר השיכון והבינוי, יצחק גולדקנופף: "אני מברך על סיום השלב הראשון של פיתוח שיקום והנגשת האתר הקסום בכניסה לירושלים. הפרויקט הייחודי הוא חלק מהשאיפה שלנו לצד בניית הארץ, לטפח את יופיה ולשמר את השטחים הפתוחים".

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל: "במקום בוצעו עבודות שיקום, פיתוח והנגשה לציבור, כאשר בסוף המיזם יצירת מערכת שבילי פנאי תביא לחיבוריות בין שכונות רוממה, גבעת שאול והפארק המטרופוליני עמק ארזים. בנוסף, המיזם משלב שיתוף פעולה עם נוער ירושלמי מקומי, אשר יעצים את הקשר בין דור העתיד לטבע ומורשת ארצנו".

זאב הכהן, מנהל מרחב ירושלים ברשות הטבע והגנים: "שמורת טבע מי נפתוח נמצאת בשטחו של כפר חקלאי קדום המזוהה עם הישוב מי נפתוח המוזכר בתנ"ך, ומופיעים במקום שרידים ארכיאולוגיים החל מתקופת בית ראשון. פרויקט השיקום משלב טיפול בערכי טבע נוף ומורשת ראשונים במעלה".

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הקצתה בשנים האחרונות, באמצעות הקרן לשמירה על שטחים פתוחים קרוב למיליארד שקלים לסיוע במימון פרויקטים העוסקים בשמירה, פיתוח סביבתי וטיפוח של נחלים, פארקים ושטחים פתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים והנגשתם לציבור הרחב.