כאילו החיים בתוך הים לא קשים מספיק, יש אזורים בקרקעיתו שכל יצור חי ימות בהם תוך שניות. בריכות מי מלח נדירות נמצאו לאחרונה בים סוף, לא רחוק ממפרץ אילת, ואין בהן חמצן. היצורים חסרי המזל שנכנסים לבריכות המלוחות להפליא הללו מוצאים את מותם והופכים טרף קל ליצורים ימיים האורבים להם באזור.
בריכות תמלחת (מים במליחות גבוהה) נוצרות על קרקעית הים והן מלוחות בצורה יוצאת דופן. הן מהסביבות הקיצוניות ביותר על פני כדור הארץ, אך למרות הכימיה האקזוטית והמחסור המוחלט בחמצן, הבריכות הנדירות הללו שופעות חיים ועשויות להציע תובנות על כיצד החיים על פני כדור הארץ התחילו - וכיצד החיים יכולים להתפתח ולשגשג בעולמות עשירים במים מלבד זה שלנו.
פרופסור סם פורקיס, מחבר המחקר ויו"ר המחלקה למדעי גאולוגיה ימית מאוניברסיטת מיאמי, אמר ל-Live Science: "כל מי שנקלע לאחת כזאת נהרג מיד, אבל טורפים שאורבים בקרבת מקום ניזונים מחסרי המזל הללו. בעומק הרב הזה, בדרך כלל אין הרבה חיים על קרקעית הים". עם זאת, חיידקים בשקעים הצפופים והמלוחים הללו משגשגים בתנאים קיצוניים. הוא הוסיף: "בריכות המלח הן נווה מדבר עשיר של חיידקים. הדגים, החסילונים והצלופחים נראים משתמשים בתמלחת לציד".
ככה זה נראה:
מדענים רבים מסוקרנים מהאגמים התת-מימיים המלוחים האלה, שכן לדעתם הם שומרים בתוכם סודות על הדרך שבה נוצרו האוקיינוסים על פני כדור הארץ לפני מיליוני שנים. הם עשויים גם להציע רמזים לחיים על כוכבי לכת אחרים. פרופסור סם פורקיס הוסיף: "ההבנה הנוכחית שלנו היא שמקורם של החיים על פני כדור הארץ הוא בים העמוק, כמעט בוודאות בתנאים אנוקסיים - ללא חמצן. בריכות מי מלח עמוקות הן אנלוגיה נהדרת לכדור הארץ הקדום".
חוקרים גילו את תגליתם יותר מקילומטר וחצי מתחת לפני הים - 1,770 מטר ליתר דיוק - באמצעות כלי רכב תת-ימי המופעל מרחוק. "עד שנבין את גבולות החיים על פני כדור הארץ, יהיה קשה לקבוע אם כוכבי לכת חייזרים יכולים לארח יצורים חיים כלשהם", הוסיף פורקיס, "התגלית שלנו על קהילה עשירה של חיידקים ששורדים בסביבות קיצוניות יכול לעזור להתחקות אחר גבולות החיים על פני כדור הארץ וניתן ליישם אותו בחיפוש אחר חיים במקומות אחרים במערכת השמש שלנו ומחוצה לה".
בריכות אלו עשויות גם להניב תגליות מיקרוביאליות שיכולות לתרום לפיתוח תרופות חדשות, הוסיף פורקיס. "מולקולות בעלות תכונות אנטיבקטריאליות ואנטי סרטניות בודדו בעבר מחיידקים במים עמוקים החיים בבריכות מי מלח", הוא אמר.
קרוב לבית
מדענים מכירים רק כמה עשרות בריכות מי מלח עמוקות בעולם כולו, שגודלן נע עד 2.6 קמ"ר. רק שלושה גופי מים ידועים המארחים בריכות מי מלח בעומק הים: מפרץ מקסיקו, הים התיכון והים האדום. באחרון יש את המספר הגבוה ביותר הידוע של בריכות מי מלח במעמקי הים.
סביר להניח שהם נובעים מהמסת כיסי מינרלים שהופקדו בתקופת המיוקן (לפני כ-23 מיליון עד 5.3 מיליון שנים) כאשר מפלס הים באזור היה נמוך יותר מהיום. עד כה, כל בריכות המלח הידועות בים האדום היו ממוקמות לפחות 25 ק"מ מהחוף. כעת, מדענים גילו את הבריכות הראשונות מסוג זה במפרץ עקבה (המוכר לנו כמפרץ אילת), כיס צפוני של הים האדום, היכן שהאגמים המלוחים השקועים נמצאים במרחק של 2 ק"מ בלבד מהחוף.
החוקרים גילו את הבריכות במהלך משלחת שיצאה בשנת 2020 על סיפון ספינת המחקר OceanXplorer של ארגון חקר הים OceanX. המשלחת חקרה את קו חוף הים האדום של ערב הסעודית, "אזור שעד כה קיבל מעט תשומת לב", אמר פורקיס.
באמצעות כלי רכב תת-ימי המופעל מרחוק (ROV), גילו המדענים את הבריכות 1.77 ק"מ מתחת לפני הים האדום, וקראו להן בריכות המלח NEOM על שם חברת הפיתוח הסעודית שמימנה את המחקר. הבריכה הגדולה ביותר נמדדה בקוטר של כ-10,000 מ"ר, בעוד ששלוש בריכות קטנות יותר נמדדו בקוטר של פחות מ-10 מ"ר.
הגילוי האחרון של החוקרים מאוניברסיטת מיאמי (UM) אודות בריכות מי מלח נדירות במפרץ אילת, הלהיב את עמיתיהם באוניברסיטת חיפה שמצאו - לראשונה בים התיכון - תופעה דומה מול חופי תל אביב.
ב-Jerusalem Post דיווחו כי הגיאופיזיקאי ד"ר יצחק מקובסקי, המתמחה בחיפוש ופיתוח ימי, אמר כי לפני שנה הצוות שלו מצא כרישים ומיליוני ביצי דגים בבריכת מי מלח נדירה מאוד מול חופי תל אביב. "הופתענו, כי בדרך כלל קרקעית הים שוממת בלי ששום דבר חי שם. אולם, אם דבר כזה אפשרי, סביבה כזו יכולה לספק מזון ולהשפיע על כל היצורים החיים באוקיינוסים ובימים".
בריכות מלוחות מאוד וללא חמצן הממוקמות קרוב לקו החוף משמרות מידע על צונאמי, שיטפונות ורעידות אדמה במפרץ שהתרחשו לפני אלפי שנים. הוא הוסיף: "לא ידענו על קיומם של בריכות תמלחת במים העמוקים של המפרץ ליד אילת עד שחוקרים מאוניברסיטת מיאמי פרסמו את התגלית שלהם. עבורנו זה היה חור שחור. זה מראה שיש מקורות חיים נוספים מתחת לים. יש לנו בישראל את אותן יכולות כמו לצוות בפלורידה, אבל כמובן אין ברשותנו את הספינה שבה הם השתמשו".
המחקר המלא פורסם בכתב העת Communications Earth and Environment.